כשהמוות נופל על "חתונה ממבט ראשון" | קשת 12

לא יודע אם אי־פעם הקדשתם לכך מחשבה, אבל דעו לכם ש"ירח הדבש" המפתה של מחותני חתונמי לא כזה אינטימי במציאות, כפי שזה אולי משתקף מהמסך.

כי מסביב לכל זוג מטעם התוכנית, שנשלח לנפוש ולשחק אותה נשואים במדינה זרה, מסתובבים כל הזמן שלושה אנשי הפקה לחוצים. כשהזוג מתעורר בבוקר, כשהזוג משתכר בדייט וכשהזוג מתחבא מתחת לסדינים - תמיד יהיו איתו במאי, צלם ומפיק, שידליקו מצלמה ויקליטו הכל.

הבמאי יוצר בעיות ופותר אותן, הצלם מסתתר מאחורי שיח כדי לתפוס זווית ראייה של סטוקר, והמפיק דואג שהכל יקרה, ושבסוף חומרי הגלם שייאספו בסיישל או במלדיביים, יהיו מספיק טובים כדי לבנות עליהם את המשך העונה. לשם כך, תפקידם הסמוי של השלושה הוא לייצר דרמה - לדבר עם המחותנים, לתמרן, להתסיס, אבל גם לעזור, להרגיע ולחבר.

לעיתים נדירות המציאות כותבת תסריט יוצא דופן, וכל מה שנשאר זה רק לגלוש עליו ולא להפריע.

החיבור הראשוני בין איילה לשחר הצית ניצוצות. בתוך ימים הם כבר החלו להתחבק, לשלוח ידיים וגם להבין זה את זו במבט. פתאום הוא קיבל טלפון מהבית. אביו נפטר. כששחר סיים את השיחה, המצלמה כבר פעלה. הוא קיבל חיבוק מזוגתו הטלוויזיונית, רעד והחל לתכנן את השיבה ארצה.

אם אתם מחפשים את הסיבה מדוע "חתונה ממבט ראשון" מפציצה ברייטינג - והפרק הספציפי הנ"ל ששודר בשלישי השיג 480K צופים (18.7%) והשאיר אבק לערוצים המתחרים - הרי היא נמצאת בבחירה שעשתה ההפקה באותו רגע דרמטי.

היו יכולים, למשל, לכבות מצלמה. להסתפק בצילום קטן שלו מתייפח, ואז עוזב במטוס. אבל במקום, ההפקה שהקיפה אותו בסיישל לקחה את ההזדמנות ודהרה על הטרגדיה כל הדרך לטראשלנד.

המפיק אמנם דאג לסדר טיסה לישראל, אבל נשאר זמן לשרוף והבמאי הציע לחתן המתאבל לכתוב הספד לאביו כי זה כנראה הדבר הנכון לעשות: להיפרד ממנו בפרק של "חתונמי". נו טוב, הרי החיבוק האחרון ביניהם תועד בחתונה ששודרה בתחילת העונה.

וככה, בלוקיישן מהפנט בחופים של סיישל, הספיד שחר את אבא שלו מול כל המדינה. והצלם הקפיד לסגור את הפריים ולתעד בקלוז־אפ כדי להבליט את עינייו האדומות ואת הבכי קורע הלב. והכלה עמדה בצד והתרגשה.

הוא קרא מהדף והשתנק. הסתכל על הבמאי שבצד והתחנן "לא יכול לקרוא את זה יותר". והגלים שברקע התנפצו על הסלעים. ואז שחר יצא לרגע מהפריים, וחזר כדי לסיים את קריאת ההספד. "זו דרכו של עולם, אבל הלכת לי מהר מדי". קאט. תודה ושלום. קיטש כזה לא מוכרים היום בכל חנות.