"ניסיתי להיפרד ממנה כי הרגשתי שהיא השתלטה על הגוף שלי"

בכמעט 50 השנים שחלפו מאז "שוגון" פורסם בשנת 1975, הדחפים, היצרים, תאוות הכוח והפוליטיקות שמרכיבות את הרומן האלמותי של ג'יימס קלאוול - שמאז צאתו מכר יותר מ-15 מיליון עותקים ואף עובד ב-1980 למיני-סדרה מצליחה ועטורת פרסים - ממשיכות להיות רלוונטיות גם בימינו.

כעת, עיבוד טלוויזיוני חדש לספר, שעלה שלשום (שלישי) בדיסני+, מצליח להוכיח כי ישנם דברים שלא משתנים לעולם – גם אם אלה מבוססים על אירועים אמיתיים שהתרחשו לפני יותר מ-400 שנים.

כמו במקור, המיני-סדרה החדשה מתרחשת בתחילת המאה ה-17, כאשר ספינתו של הנווט האנגלי ג'ון בלקת'ורן נקלעת לחופי יפן. כשברקע התנגשויות מרתקת בין תרבויות שונות וקרבות מדממים רבים, יכולת ההתאקלמות המרשימה שלו הופכת אותו במהרה מאדם שנתפס בידי המקומיים כזר ברברי לאחד האנשים הקרובים ביותר למצביא רב העוצמה לורד יושי טורנגה, שאויביו מנסים להפילו מעמדת הכוח שלו – תוך שהוא מתאהב במריקו, המתורגמנית שלו שהמירה את דתה לנצרות, אשר מוצאת את עצמה נקרעת בין דתה לתרבותה.

לרגל צאת המיני-סדרה המשובחת ועתירת התקציב, שבין יוצריה נמנה התסריטאי המועמד לאוסקר ג'סטין מארקס ("אהבה בשחקים: מאווריק"), כוכביה קוסמו ג'רוויס ואנה סוואי, שמגלמים את בלקת'ורן ומריקו, התראיינו ל"ישראל היום" – וסיפרו, בין היתר, מהו לדעתם סוד הקסם שבלב הסיפור שמצליח לסקרן מיליונים ברחבי העולם גם אחרי כל כך הרבה שנים.

"זו הייתה נקודה מאוד מעניינת בהיסטוריה, שהיא בהחלט הצדיקה שיכתבו עליה. זה פשוט סיפור יוצא דופן שהיווה אתגר עבורנו כדי להביא אותו בצורה הטובה ביותר לצופים", אומר ג'רוויס. גם סוואי הניו זילנדית-יפנית מסכימה עם דבריו: "הרומן והמיני-סדרה המקוריים היו עניין מאוד גדול, בעיקר מכיוון שהם העניקו אותנטיות ודיוק ליפנים. אני מרגישה שהתרבות שלנו מיוצגת בדרך נכונה. זו התפתחות נוספת של הסיפור עצמו".

הקול שבפנים

"שוגון" הקדים את זמנו בכך שנתן במה גדולה ללא מעט דמויות נשיות החיות בעולם גברי ואלים במיוחד, כשהמרכזית שבהן היא מריקו. מי שמתחילה את העלילה כדמות שקטה וכנועה, כזו שכמעט ולא פוצה את פיה מעבר למשימתה כמתורגמנית, הופכת בהדרגה לאישה עם ביטחון עצמי שמוצאת את הקול שלה ושלא חוששת לומר את שעל ליבה, וכל זאת מבלי לאבד את היושר הפנימי שלה – לא מעט הודות לסוואי, שמגלמת אותה בפנומנליות עדינה ומלאה בכנות.

בסדרה שמתמקדת בעיקר בסיפורם של גברים, איך הצלחת להביא את עוצמתה של מריקו לחיים?
סוואי: "כמובן שקראתי את הרומן המקורי וביצעתי מחקר על הדמות האמיתית שהיא מבוססת עליה כדי לקבל ממנה השראה, אבל עבורי זה לא התבטא רק במובן הפיזי, למשל כשלבשתי קימונו, אלא בעיקר ברמה המנטלית. מריקו חיה איתי ואפילו היו לי חלומות שהרגשתי שיכולים להיות שלה. לקראת סוף הצילומים, ניסיתי להיפרד ממנה כי הרגשתי שהיא השתלטה על הגוף שלי. הייתי צריכה לשחרר ממנה בשלב מסוים".

השניים לא התרגשו רק מעצם השתתפותם בסדרה כה גרנדיוזית, אלא גם מכך שזכו לשחק לצידו של הירויוקי סנאדה, מהשחקנים המוערכים ביותר בארץ השמש העולה, המגלם את טרנגה. "הוא דוגמה מושלמת לשחקן כל כך נפלא שנותן תשומת לב לכל הפרטים, גדולים וקטנים כאחד. יש לו אהבה גדולה למה שהוא עושה, ורק עצם הנוכחות שלו מעלה את הרמה של כל ההפקה", אומר ג'רוויס.

גם סוואי החמיאה לשחקן הוותיק, שאין זו ההפקה ההוליוודית הראשונה שלו. "מעולם לא שיחקתי בפרויקט תקופתי, והוא כל כך מנוסה בכך – שהייתי בטוחה שהוא יהיה נוקשה מאוד. במקום זאת, גיליתי אדם עדין, חם ומחבק שלמדתי ממנו המון. אני לא יודעת איך הייתי מצליחה לגלם את מריקו בלעדיו".