אם זה הולך כמו ברקו וזה נשמע כמו ברקו - זה כנראה חיים לוינסון

כל ברווז שרואה היום טלוויזיה כבר מבין - אם זה הולך כמו ברקו, וזה נשמע כמו ברקו, זה כנראה חיים לוינסון. עיתונאי "הארץ" שמככב מאז תחילת המלחמה בחדשות 12 הוא המרענן הרשמי של המלחמה, בעיקר למי שמעדיף בהתרעננות שלו וולגריות, טריקים של "היפכא מסתברא" וזלזול כללי בכל דבר שזז.

זה נכון, את העלגות הברקואית מחליפה שליטה בשפה, ואת השטחיות מחליפה ידענות. אבל אם ירדה הוראה ב"קשת" להרחיק מהמסך כל פרובוקטור שיפגע באחדות העם, לא ברור מדוע התקבלה ההחלטה לאחד את הצופים עם שעות כה רבות של חיים לוינסון. צופי הערוץ קמים איתו לתוכנית הבוקר של רסקין, מקבלים אותו ב"פגוש את העיתונות", ולאחרונה גם נרדמים איתו אחרי הפורמט הזוגי שהשיק יחד עם ההיפכא מסתברא שלו, העיתונאי יאיר שרקי.

לוינסון הפך את פרקטיקת האחיזה בדעה המנוגדת בכל מחיר לאמנות. הוא לא ישמע מה שיש לחברי הפאנל להגיד, הוא גם לא יסתפק בלהשוות ולעלות - אלא ינחית מכה על שולחן המשחק ויעשה מכולם אידיוטים שימושיים שסתם מבזבזים את זמנו בדיון עקר. טוב, לא הוא בחר את הנושאים.

אבל הטון והסטייל הם הסיפור. היום (ראשון) צופי תוכנית הבוקר של קשת עוד היו בשלב ערבוב הקפה של הבוקר כשהפרשנית רויטל סווייד בסך הכל רצתה לומר שעת מלחמה היא לא שעה להחליף מפכ"ל משטרה ואת נציבת שירות בתי הסוהר. לוינסון התנפל עליה בצעקות: "מה הם עשו שמגיע להם להישאר בתפקיד?", "המשטרה צריכה מפכ"ל שרוצה לעבוד!", וקרא לנציבת שב"ס "סמרטוטה של בן גביר – לכי הביתה!".

לוינסון מרגיש שהוא מוזמן תחת הדרישה ל"חרבו דרבו" באולפנים. אבל לא רק הבערות אולפן הן מהמיומנויות שלו, אלא גם רטוריקה סמכותנית מתובלת בהקטנת האחר. ב"פגוש את העיתונות" פטר בזלזול את מנחי המשדר מעיסוק בפרישתה של מרב מיכאלי וטען שבכלל לא שווה לדבר על זה; ב"שרקי ולוינסון" חזה כי עסקת החטופים תביא לבלימת עוצמת הלחימה של הצבא בוודאות; ואת ההבנה הביטחונית שהתבררה כשגויה הביא אתמול, כשקבע נחרצות כי הבלגה בצפון היא החלטה של הממשלה שרואה בחייהם של החקלאים באזור כשווים פחות. אם היתה נפתחת מלחמה בצפון סביר להניח שהיה משתמש ב"ידע הביטחוני" כדי לשאול מה בער להם לקבל את ההחלטה.

את השילוב המושלם בין וולגריות וזלזול לבין הבנה מעמיקה בנבכי הפוליטיקה המקומית ובכל נושא שבעולם זיהו בחברת החדשות כמי שצריך לקבל יותר ויותר מסך גם בימים אלה. טוב, אחרי טאלנט שכשל מדי שישי להבין בנושאים שהוא מדבר עליהם - זה כבר שיפור מבורך.

חוויה דוקומנטרית עוצרת נשימה

נטפליקס העלתה בסוף השבוע מכונת זמן שמכניסה אותנו לקווי החזית של מלחמת העולם השנייה. "מלחמת העולם השנייה - מקווי החזית" הוא טייטל משעמם לחוויה דוקומנטרית עוצרת נשימה שבה התרכזו רק בקרבות המרתקים של המלחמה. נוסף לפרקים שחולפים בקצב אש, הטיפול והצביעה של החומרים הארכיוניים הם ברמה שעוד לא נראתה. כל משחתת בריטית שעולה באש הופכת לאירוע מרהיב, וכל קליע של מיירט קמיקזה נראה מוחשי מתמיד - הכל מקרוב והכל מעורר דאגה בואכה אירוע המלחמה הכלל־עולמי שאולי ניכנס אליו. בינתיים אפשר להגיד בציניות שמלחמת העולם השנייה מעולם לא נראתה טוב יותר.

הכותב משמש לעיתים פאנליסט בערוץ 14 ובכאן 11