יש תחקירים עיתונאיים שהם כל כך גדולים, עד שהם יכולים להשפיע על ההיסטוריה כולה – ואף לשנות אותה. למשל, תחקיר שמוביל להפלת נשיא מכהן, כמו שהיה בפרשת ווטרגייט, תחקיר שהוביל להתפטרות נשיא ארה"ב דאז ריצ'רד ניקסון.
יש תחקירים שיגרמו לנו לשנות הרגלים, לדוגמה כשמוצאים סיליקון בחלב או קוליפורמים בחומוס, ויש את התחקיר ששידר אתמול (שני) רביב דרוקר על האיש שמממן את ערוץ 14, יצחק מירילשווילי. כמה חבל שאותה מילה, "תחקיר", משמשת כדי לתאר את כלל המקרים הנ"ל.
דרוקר הציג אתמול (יום שני) בתוכניתו "אזור בחירה" תחקיר שהבטיח לחשוף את "הדעות הקיצוניות של בעלי ערוץ 14". ואולם, היה זה תחקיר ברמה עיתונאית של ערוץ 14, אשר הורכב מאוסף גיבובים שכל מטרתם הייתה רק לשרת תזה לא מבוססת על מטרותיו ועמדותיו של בעל הערוץ המתחרה.
דרוקר ב"אזור בחירה", אתמול // צילום מסך מרשת 13
"מעט מאוד ידוע על הבעלים של ערוץ 14, ובכוונה – הוא מתאמץ שלא תדעו", הסביר דרוקר לצופיו, אבל התחקיר שביצע עבורו עיתונאי "המקור" גיא אסיף, לא עזר לפענח את האיש. "מירילשווילי מממן מאות מוסדות", הבהיר אסיף, "אנחנו, בתחקיר הקטן הזה, התמקדנו רק בשני בתי כנסת, בו מצאנו שני רבנים פעילים שאוחזים בדעות גזעניות ומסיתות. אז אני תוהה, מה קורה בכל יתר המוסדות? זו סיבה מספיק טובה לתהות על קנקנו של האיש". יש מצב, אז למה שתבדקו בעצמכם ותחזרו אלינו עם תשובה ברורה?
ומה עם הצופים? אנחנו נמשיך לתהות למה להמשיך להסתכל על הקנקן מבחוץ, כי לצלם את חומות ביתו ולרמוז שייתכן שמקורבים, שהקרבה שלהם אל מירילשווילי לא ברורה, אולי שילמו ואולי לא לעסקים שכונתיים כדי שלא יפעלו בשבת. במחילה, אבל זו "ראיה" שלא אומרת משהו על עמדותיו או דעותיו הפרטיות של הטייקון המסתורי.
באמצעות אינספור חורים בעובדות, עדות של מוכר פיצוציה בעילום שם, סינק של חברת אופוזיציה מוטה שזרקה השערות לאוויר וחיבור רופף בין מירילשווילי ורבנים מפוקפקים – מה שדרוקר עשה היה בעצם להשחיר בלי סיבה. קבלו מועמד ראוי למקום ראשון במצעד הטרלול הבא.
הכתבת אריאלה שטרנבך, שישבה לצדו באולפן, לא שמרה בלב את מחשבותיה על אותו תחקיר מפוזר ששידר דרוקר. "זה לא תחקיר, רביב", נזפה בו, "מביאים שאנשים שמתפללים איתו בבית כנסת ואולי שידלו עסקים. אנחנו עושים תחקירים, אבל זה לא תחקיר. זה באמת עלוב". הכי חפיף, דרוקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו