זה לא משנה אם בתעודת הזהות אתם רשומים כהוריו של צאצא ביולוגי משלכם או שהשורה הזאת ריקה ואתם ישנים בלילה שנת רווקים, אם לחברים שלכם יש ילד ויצא לכם לבלות איתו באירוע חברתי המוני יותר משעתיים וחצי ברצף - יכול להיות שהתחשק לכם לקחת אותו לאי בודד ולהשאיר אותו שם. או להחטיף לו סטירה. המיני-דרמה האוסטרלית מתנקזת בפרק הבכורה לרגע שיא, שבו הארי, גבר בורגני ואב משפחה, סוטר לילד בן 4 שאינו בנו. כל מה שקרה לפני ואחרי אותו רגע נפרס על פני שמונה פרקים של התבוננות מפוכחת ומכאיבה על חייהם של בני אדם שחצו את גיל 35, אבל לא הפסיקו לחלום. בהורות המודרנית מקובל להעמיד את הילד במרכז. ההורים זזים הצידה, הילד הוא המלך. מצפים מאיתנו לכבד את הילד. לברר איתו בעדינות מה הוא רוצה, להיענות לצרכים שלו, האמיתיים, המדומיינים, המיידיים והטכנולוגיים (מי מחזיק בבית שלכם את השלטים? תודה). נאסר עלינו לעשות דבר שיפגע ברגשותיו, למשל לכבות לו את המחשב או למנוע ממנו אכילת חטיפים לפני ארוחת הבוקר. התסכול מגישה חינוכית זו יוצא החוצה בדרמה האוסטרלית, המובאת מנקודת מבטם של שמונה גיבורים שונים, כולם עדים לאותה סטירה עוכרת שלווה. ברגע אחד נחצו הגבולות, והשיגרה - פסטורלית אך ורק למראית עין - הופרה. סיפור המסגרת הוא מסיבת יום הולדתו ה-40 של הקטור. גבר חרמן, מותש ומיואש, הסובל מקצר בתקשורת עם בנו הבכור מאישה מנוכרת ומאמא שתלטנית. תגובת חתן המסיבה, גישושים ראשונים עם הבייביסיטר של הילדים, היא פועל יוצא של הלחץ האטומי המופעל עליו. קרובי משפחתו של הקטור, הוריו ואחותו וכמה חברים וילדיהם מגיעים לביתו לחגיגה שכלל לא רצה בה. ריכוז אנשים בגילים שונים, מגזעים שונים, בעלי השקפות עולם שונות ומנוגדות, בחברת אלכוהול וקצת חומרים מעוררים, מוביל לסידרת עימותים. שאלות על חינוך, תרבות וכסף צצות ועולות, כמו בכל מפגש חברתי של אנשים עם ילדים, בפרברי סידני כמו באמסטרדם או בגבעתיים. עוד לפני הסטירה המצלצלת נתקל הקטור בשאלות ערכיות שאיש לא יעלה על דעתו לברר בקול רם. איך אתה מחנך את הילדים שלך? אילו גבולות אתה מציב להם, אם בכלל? האם ילד בן 4 הדורש לינוק משדי אמו - זו התנהגות נורמלית או חריגה? כמה זמן תוכל לעמוד מנגד, כשילד זר משתולל ומכה ילדים, כולל את שלך, בלי שהוריו יתערבו- "הסטירה" מאווררת שורת קונפליקטים שהחברה המערבית מבקשת לכלוא בשקיות ידידותיות לסביבה ולהשליך לפח. הסטירה הופכת לתלונת משטרה, צומחת לסעיף "הכאת הקטין" ודורשת מכל אחד מהמעורבים לבחור צד בעימות, העשוי להגיע למשפט. התבססות הסידרה על רב-מכר מקנה לדמויות נפח ועומק משמעותיים. כל אחד מהגיבורים מצויד במטען דרמטי נפיץ, מחכה רק לחומרי הבעירה. הריאליזם המהפנט של "הסטירה" אינו נפגע מהקריינות המשולבת מדי פעם ביצירה. "התקווה שייכת לילדים. אנו, המבוגרים, כבר קיווינו, וכמעט תמיד הפסדנו", כתבה מרגרט מצאנטיני בספרה "בא לעולם". כשזה נוגע לילדים שלנו, אנחנו לא מפסיקים לקוות. וכשזה נוגע לנו? אתם יודעים.
