"כולנו מחפשים חמלה": הדרמה זוכת הפרסים מגיעה לקאמרי

כבר לפני שלוש שנים ידע גלעד קמחי, המנהל האמנותי של הקאמרי, שהוא רוצה להעלות את ההצגה "מלאכים באמריקה" - הדרמה זוכת הפרסים שכתב טוני קושנר, שמתרחשת בשנות ה־80 בניו יורק בשיאה של מגיפת האיידס. אבל נדמה שהעיתוי בהעלאת המחזה דווקא כעת, בתקופה שבה להט"בים מתמודדים עם איומים שמגיעים מהזירה הפוליטית, משווה לו משמעות גדולה עוד יותר.

"הומואים הם לא גברים ששוכבים עם גברים אחרים. הומואים הם אנשים שבמשך 15 שנה מנסים להעביר חוק מסכן נגד אפליה במועצת העיר ולא מצליחים"; "מעכשיו דברים יקרו בדרך שלנו, בכל תחום: הפלות, ביטחון, ערכי משפחה. סופו של ההומניזם החילוני". אלה הם רק חלק מהציטוטים שמופיעים במחזה, שמביא, בין היתר, את סיפורם של אלו שהשלטון הרפובליקני לא מצליח להכיל.

"זה נכון שהיום המציאות נפגשת באופן בוטה עם החומר, אבל אני חייב להודות שזה קודם כל מחזה מצוין, והמשיכה הראשונית שלי לחומר היא בעיקר בגלל כתיבה פנומנלית של מחזאי מבריק, שלא נתקלתי בה מעולם", אומר קמחי, "הוא כתב דמויות עמוקות, נוגעות ללב, תיאר מערכות יחסים שכולנו יכולים להזדהות איתן בלי קשר ללהט"בים. זה מחזה שעוסק בבני אדם, ואין הרבה מחזות שכתובים כל כך טוב ומדויק. הלוואי שהחומר הזה יחלחל למי שיצפה בו ויגרום לאנשים לעשות קצת חשבון נפש".

קמחי טוען שדרך הנקודות האלה (ואחרות) כל צופה יוכל לעבור מסע רגשי יחד עם השחקנים שעל הבמה. "כולנו אנשים שבמידה מסוימת הם גם קורבנות של החברה - למשל של דת, של מערכת חוקים מסוימת. המחזה מתעסק במערכת הזאת ועל האופן שבו האדם הקטן חי בה. חלק מהשאלות שעולות הן מה יקרה אם לא יהיו חוקים יום אחד; מה אם היינו יכולים להיות חופשיים מכל התכתיבים שהגדירו לנו".

כשמערכות היחסים מתערערות וכשברקע מגיפת האיידס משתוללת, כל דמות פוגשת את הפצעים שלה, ו"כל אחת מחמש הדמויות מחפשת חמלה". עוד הוא אומר: "כאנשים אנחנו יצורים מורכבים שמתמודדים עם אתגרים רבים. הדמויות שקושנר כתב מתארות את הרב־גוניות הזו, והוא מצליח לברוא עולם שלם לכל דמות".

המחזה מתאר את השנים הקשות ביותר של מגיפת האיידס בארה"ב. אילו שינויים נעשו לימינו?
"טוני קושנר אמר שהוא רצה לכתוב על גייז בתקופה שבה הוא חי - ולא על איידס. בעיניו, המגיפה היא הדימוי להתפוררות או לאכילה של חברה את עצמה. בהיבט הפוליטי אני אמנם מתעסק עם החומר הזה כבר שלוש שנים, אבל אני מרגיש שהוא פתאום הפך להיות רלוונטי מתמיד. יש רגעים במחזה שהדמויות של הרפובליקנים מדברות, וזה נשמע כמו ציטוטים ממחוזות שמוכרים לנו היום בחדשות. אנחנו יושבים בחדר החזרות ולפעמים ממש עם צמרמורת מהטקסטים. אבל אנחנו בזמנים אחרים, ויש הרבה יותר מודעות. אני חושב שגם אם יש ניסיונות לחוקק ולשנות ולחזור אחורה, זה בלתי אפשרי, זה פשוט לא יקרה".

ההצגה תורגמה על ידי אלי ביז'אווי ובוימה על ידי קמחי. היא מלווה בתזמורת המהפכה בניצוחו של רועי אופנהיים תחת שרביטו המוזיקלי של אמיר לקנר, שהפך את האירוע כולו למפגש בין תיאטרון לקונצרט בזכות מוזיקה מקורית שנכתבה למחזה ושמלווה את העלילה. היא תעלה בקאמרי ב־26 בינואר בהשתתפות נדב נייטס, אביגיל הררי, יואב לוי, אלעד אטרקצ'י, שהם שיינר, עירית קפלן, מיה לנדסמן, דודו ניב ומתן און ימי, שמגלמים את הדמויות שמחפשות גאולה בין גן עדן לבין גיהינום.