היום אחר הצהריים ייערך דיון במליאת איגוד השידור האירופי בז'נבה, אשר יכריע בין היתר, ככל הנראה באופן סופי, את השתתפות ישראל באירוויזיון 2026 בווינה שבאוסטריה. תחילה, יערכו נציגי תאגידי השידור השונים דיון בהצעת איגוד השידור האירופי לשנות את כללי ההצבעה באירוויזיון - להוסיף את השופטים בחצי הגמר, להגביל את הכוח של הקהל, להגביל קמפיינים "חריגים" וממשלתיים ועוד. בעקבות הדיון הזה, יוחלט כיצד להמשיך הלאה. אז מהם התרחישים האפשריים לדיון?
את תאגיד השידור הציבורי "כאן" מייצגים בדיון שניים. עו"ד איילה מזרחי, ראש אגף רגולציה, שאמונה בשנתיים האחרונות על קו ההגנה של ישראל מול אלו שרוצים להדיחה מתחרות האירוויזיון. אליה יצטרף באופן חריג גם מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, זאת נוכח חשיבות הדיון. השניים יעשו את מירב המאמצים כדי לייצג את הקול התרבותי והאזרחי של ישראל ותאגיד השידור הציבורי ולהביא להישארותנו בתחרות.
כפי שמסתמן כעת, כל, אם לא מרבית החברות באיגוד השידור האירופי צפויות לאשר את חבילת שינוי כללי ההצבעה החדשה - כולל ישראל, שתומכת בשינוי. "מדובר בהצעה טובה שהמטרה שלה היא למנוע שחיתויות וכולם צריכים לתמוך בה. זה לא קשור בישראל", מסביר אלון אמיר, מי שייצג בעבר מספר משלחות בתחרות, ובין היתר גם את המשלחת הישראלית. השאלה הגדולה שנשאלת כרגע היא מה יהיה הצעד הבא. אלו התרחישים האפשריים.
התרחיש האופטימי ביותר: כולן יורדות מהסולם
במצב הכי טוב שיכול להיות, ולא רק מבחינת ישראל, אלא מצד כלל חברות איגוד השידור האירופי והנהלת תחרות האירוויזיון - הדיון בנושא השתתפותנו בתחרות נמנע ומתייתר, ללא "סנקציות" מצד מדינות אחרות. במצב כזה, לאחר שיאשרו את חבילת שינוי כללי ההצבעה, יוותרו המדינות על הצבעה בנושא ישראל.
לפי התרחיש הזה, לא רק שההצבעה על ישראל תתייתר, אלא שכלל חמש המדינות שמאיימות להחרים את התחרות - ספרד, סלובניה, אירלנד, הולנד ואיסלנד - יוותרו על האיום. הם אולי ימשיכו לגנות את ישראל במישור הפוליטי, אבל יקבלו את חבילת שינוי הכללים בהצבעת הקהל, לצד אולי נושאים נוספים, כמספקת כדי להמשיך להשתתף בתחרות ו"לסתום על האף". בתרחיש האופטימי הזה, אנחנו צועדים אולי לקראת האירוויזיון הגדול ביותר שהיה בהיסטוריה, עם אפשרות ל-44 משתתפות, כיאה לחגיגות 70 שנה לאירוויזיון.
התרחיש הריאלי: ישראל תשתתף, חלק יפרשו
יחד עם זאת, התרחיש הכי סביר הוא מעט שונה. בחודשים האחרונים פעל איגוד השידור האירופי להרגיע את הרוחות ככל הניתן. גם בישראל, פעלו אנשי התאגיד בצורה מרשימה ביותר כשהצליחו לא רק למנוע את הדחתה של ישראל, אלא לגייס תמיכה מצד רשויות שידור מובילות בתחרות, ובראשן גרמניה והמארחת אוסטריה שהתייצבו בגלוי לצד ישראל. זאת לצד שווייץ שהצטרפה בשבוע האחרון לקריאות שאין להדיח את ישראל.
לפי התרחיש הזה, לאחר אישור שינוי כללי ההצבעה, יוותרו רשתות השידור על הצבעה בנושא ישראל מהסיבה הפשוטה - שהן יבינו שלא יהיה לכך רוב. יחד עם זאת, בשונה מהתרחיש האופטימי ביותר, כאן תחווה התחרות זעזוע מסוים בדמות פרישת לפחות חלק מחמש המדינות שמאיימות להחרים. בנוסף לסלובניה שכבר הסירה את אירוויזיון 2026 מתוכנית השידורים שלה ואף חיזקה את עמדתה הבוקר בציטוט של נשיאת תאגיד השידור הסלובני (RTVSLO) שאמרה הבוקר כי "זה יהיה מאוד חבל שלא נשתתף, אבל עלינו להיות בצד הנכון של ההיסטוריה - ואנחנו אכן בצד הנכון של ההיסטוריה" - גם נשיא תאגיד השידור הספרדי (RTVE) הצהיר לאחרונה שהעמדה הספרדית לגבי פרישה מהתחרות אם ישראל תשתתף לא השתנתה.
סלובניה וספרד הן בסבירות גבוהה כרגע לפרוש מהתחרות אם ישראל תשתתף. לגבי שאר המאיימות - הולנד, איסלנד ואירלנד - הן עדיין משמיעות קולות תוקפניים בנושא, אך לכל אחת מהן יש סולם לרדת מהעץ. כך למשל, הולנד בדמות העברת זכויות השידור מ-AVOTROS לרשת NOS, שכבר שידרה בעבר את התחרות ולא מתנגדת להשתתפות ישראל. בנוסף אליה, איסלנד, דרך ההסכמה "ליישר קו" עם שאר רשויות השידור הנורדיות (שוודיה, פינלנד, נורווגיה ודנמרק שלא מתנגדות להשתתפות ישראל).
אבי זייקנר, עורך אתר Euromix.co.il, אתר האירוויזיון הישראלי, מסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי מדובר בתרחיש אולי אופטימי מבחינת ישראל, אך לא אידיאלי מבחינת התחרות כולה. יחד עם זאת, לדבריו, זהו התרחיש הכי ריאלי. "איגוד השידור האירופי עשה מאמצים נרחבים כדי להימנע מהצבעה בנושא השתתפות ישראל, מתוך רצון לשמור על נוכחותה בתחרות ולא לחזור לתקדים של הדחת מדינה - תקדים שנקבע בהדחת רוסיה, ושהשפיע לרעה הן בכמות הצופים והן בתקציב התחרות", אומר זייקנר.
תרחיש ה"לא נעים, אבל לא נורא": ההצבעה נכשלת
על פי תקנון איגוד השידור האירופי, אם חמש מדינות ידרשו להצביע באופן חשאי על הדחת ישראל - לא תהיה ברירה לאיגוד השידור האירופי אלא להסכים לכך. מאחר שכרגע יש לפחות חמש מדינות שתומכות בגלוי בהדחתנו, לצד בלגיה שככל הנראה היתה שמחה אם לא היינו משתתפים, אך כרגע מעדיפה לשמור על קול נמוך יותר, הן עשויות להצליח לקדם את נושא ההצבעה.
במקרה כזה ייתכן שלא יהיה מנוס מאשר להצביע על נושא השתתפות ישראל - בין אם בצורה חשאית או בצורה גלויה. במקרה כזה, לא ברור אם ההצבעה תתקיים באופן מיידי, תידחה למחר או במקרה קיצוני - למועד אחר ולא ידוע. עם זאת, מדובר בתסריט מאוד לא ריאלי. לא בעל סיכויים אפסיים, אבל לפי הקולות שמושמעים בימים האחרונים - הוא פחות סביר.
תרחיש יום הדין: ישראל מודחת
על אף שלא מדובר בתרחיש ריאלי בעליל בשלב זה, אי אפשר לפסול אותו לחלוטין. במצב כזה, למרות קבלת חבילת כללי ההצבעה החדשים, המדינות המתנגדות מצליחות לכפות הצבעה חשאית, שכוללת לא רק את המשתתפות באירוויזיון, אלא את כל חברות איגוד השידור האירופי - ביניהן גם רשויות שידור ממרוקו, לבנון, מצרים ועוד מדינות ערביות.
בתרחיש זה, המתנגדות להשתתפות ישראל מצליחות לשלהב את שאר חברות איגוד השידור האירופי להצביע בעד הדחת ישראל לאירוויזיון בנימוק שרק צעד כזה יביא לשקט בתחרות. מדובר בתרחיש יום הדין שכן במקרה כזה, עשויה גרמניה להחרים את התחרות, כפי שהודיעה בעבר, ובתרחיש יותר קיצוני, לאוסטריה לסרב לארח את התחרות השנה. גם כן על סמך הצהרה של מנכ"ל תאגיד השידור האוסטרי (ORF) רולנד וייסמן.
לסיכום, הדיון שייערך היום בז'נבה עשוי להגדיר לא רק את עתידה של ישראל בתחרות השירה הגדולה בעולם, אלא גם את גבולות ההשפעה של פוליטיקה בזירה תרבותית. בזמן שהעולם צופה מהצד, השחקנים המרכזיים במליאת איגוד השידור האירופי יידרשו לקבל החלטה שתשפיע לא רק על מאי הקרוב בווינה, אלא אולי גם על דמותו של האירוויזיון כולו בעשורים הבאים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו