האם ישראל עומדת בפני הדחה היסטורית מהאירוויזיון, שיחגוג ב-2026 את שנתו ה-70? איגוד השידור האירופי הודיע במפתיע על הקדמת ההצבעה לנובמבר, והיא תיערך אונליין. מה המשמעות והאם יש סיכוי להינצל? הנה התמונה המלאה.
הפעם: 68 מצביעים - ולא רק משתתפות התחרות
בחודשים האחרונים שוחח פדר דבוראק, מפקח חיצוני מטעם איגוד השידור האירופי וסגן נשיא האיגוד לשעבר, עם נציגי המדינות המשתתפות בתחרות, והתריע בפני ההנהלה על מחלוקת עמוקה בנוגע להשתתפות ישראל, בעקבות קריאות גוברות להחרימה בשל המלחמה בעזה. בהודעת האיגוד שנשלחה אתמול (חמישי) נכתב: "בהתחשב בעובדה שהאיגוד מעולם לא התמודד עם סיטואציה כה מפלגת, הסכים הוועד המנהל שהשאלה תוכרע על ידי בסיס דמוקרטי רחב יותר".
המשמעות: במקום שהחלטה תתקבל על ידי כ-37 המדינות המשתתפות בתחרות, היא תועבר להכרעתם של 68 תאגידי שידור חברים באיגוד, המייצגים 56 מדינות.
תאגידי השידור שיצביעו כוללים גם כאלו ממדינות המשתתפות בתחרות, כמו RTVE הספרדי, שאיים לפרוש אם ישראל תורשה להשתתף, ומנגד ORF האוסטרי, שיארח את התחרות הקרובה בווינה, וכבר הזמין את ישראל להשתתף. עם זאת, ההצבעה תכלול גם מדינות ערביות שלא משתתפות באירוויזיון אך עוינות את ישראל, בהן אלג'יריה, מצרים, ירדן, לבנון, לוב, מרוקו, טוניסיה וטורקיה.
"יביאו את כל המדינות הערביות שיצביעו נגדנו. זה לא קשור יותר למי משתתפת באירוויזיון או לא. אנחנו מהווים בעיה מאוד גדולה כרגע", אומר אלון אמיר, אשר לקח חלק במספר רב של תחרויות אירוויזיון, בין היתר כדובר המשלחות של ישראל, סלובקיה, בלארוס ובולגריה.
סלע המחלוקת: מה הרוב שנדרש בהצבעה?
על פי תקנון איגוד השידור האירופי, החלטה מיוחדת, שמתייחסת להדחה או הפסקת חברות של מדינה באיגוד השידור האירופי, דורשת רוב מיוחס של 75% מחברות האיגוד. כלומר, לפחות 51 מדינות. החלטות מיוחדות בנושאי תקציב דורשות רוב של 66%. בהודעת תאגיד "כאן" אמש, נכתב כי ההחלטה על השתתפות ישראל באירוויזיון היא "החלטה מיוחדת" ולכן דורשת רוב של 75%.
אך עם זאת, איגוד השידור האירופי דחה את הטענה הזאת. במרכז הוויכוח בין ישראל לבין איגוד השידור האירופי ניצבת פרשנות תקנון האיגוד. בעוד שב"כאן" התייחסו לסעיף 5.9, הקובע כי החלטה על הפסקת חברות של תאגיד באיגוד או הרחקה מחייבת רוב מיוחס של שלושה רבעים מהמצביעים, באיגוד השידור האירופי טוענים כי הסוגיה הנוכחית אינה עוסקת בחברות אלא בהשתתפות. כלומר, נדרש רוב רגיל - ואפילו לא רוב רגיל של כלל חברות האיגוד, אלא רוב רגיל של אלו שישתתפו בפועל בהצבעה. 50% מהמשתתפות בהצבעה, לא כולל נמנעות, ועוד קול בודד - ואנחנו בחוץ.
אז מי צודק? כרגע, בתאגיד ממתינים להבהרה, אך נראה כי הוועד המנהל של איגוד השידור האירופי כבר הכריע שמדובר בהצבעה רגילה. כך או כך, מאחר שההצבעה עוסקת בישראל, התקנון קובע כי היא לא רשאית להשתתף ואינה נספרת במניין הקולות.
רוב מ-68 או מ-1,600?
שאלה נוספת היא מהו בסיס ההצבעה. האם מדובר ב־68 תאגידי שידור - קול אחד לכל תאגיד - או בכל הנציגים שמרכיבים את האספה הכללית, המונים כ-1,600 איש, כ-24 נציגים לכל מדינה? לפי ההערכות, ההצבעה תיעשה לפי עיקרון של קול אחד לתאגיד, כלומר רוב מ-68. אך קיימת גם אפשרות להצבעה מלאה של כלל הנציגים, מה שיאפשר פיצול דעות בתוך מדינה אחת.
למה זה חשוב? הדוגמה הבולטת היא איטליה: על פי פרסום בטלגרף הבריטי, עמדת התאגיד הכוללת היא בעד השתתפות ישראל, אך שלושה מתוך שבעה חברי הנהלת RAI קראו בעבר לפרישה. אם רק קול מדינתי ייחשב - ישראל מרוויחה. אך אם כל נציג יצביע בנפרד - ההצבעה עלולה להתפצל ולהיות לרעתנו.
משחק המספרים: מי איתנו ומי נגדנו?
כמה קולות ישראל באמת צריכה? תלוי אם ההצבעה תהיה בין 68 תאגידים או כ-1,600 נציגים. כך או כך, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית. על פי ההערכות, ההצבעה תהיה חשאית כדי לאפשר חופש הצבעה.
בצד שתומך בהרחקת ישראל: שמונה מדינות ערב (כמו ירדן, מצרים וטוניסיה), וכן ספרד, איסלנד, אירלנד, הולנד, פורטוגל, בלגיה וסלובניה - כולן איימו לפרוש או הביעו התנגדות פומבית. בסך הכול: לפחות 15 מדינות "נגד".
מנגד, יש מדינות שהביעו תמיכה בהשתתפות ישראל: אוסטריה, אזרבייג'ן, גרמניה, שווייץ, הונגריה (שכבר אינה משתתפת בתחרות), ואולי גם צ'כיה, קפריסין ויוון - אך מדובר לכל היותר בשמונה מדינות, לא מספיק לרוב חוסם. גם זה בתסריט הכי אופטימי.
שאר המדינות נמצאות כרגע בתחום האפור וההצבעה שלהן לא ודאית. מדינות כמו נורווגיה, דנמרק ופינלנד הודיעו אמנם כי לא יפרשו גם אם ישראל תשתתף בתחרות, אך בין הצהרה מסוג זה להתנגדות רשמית להדחה, או לפחות הימנעות, קיים פער רב, ולא מן הנמנע כי בהצבעה פורמלית הם דווקא ייטו לתמוך בהדחה.
כשההצעה מנוסחת בזהירות, להרחיק את ישראל "רק" מאירוויזיון 2026, לא לבטל את חברותה של "כאן" בתאגיד השידור ולהותיר תיאורטית את אפשרות החזרה לתחרות בשנה הבאה - יהיה למדינות הללו קל מאוד לתמוך בהרחקה.
לרשימת המדינות ה"אפורות" שככל הנראה יתמכו בהרחקת ישראל לשנה ניתן להוסיף גם את פולין, שם שרת התרבות הפולניה וארגון חובבי האירוויזיון המקומי תומכים בהרחקת ישראל מהתחרות. תאגידי שידור רבים נוספים לא הצהירו במפורש כי הם תומכים בהרחקת ישראל, וישתתפו גם אם אנחנו נשתתף, אך כנראה שאם הדבר יובא להצבעה, הם יכריעו אחרת. כמו למשל שוודיה, אסטוניה וקרואטיה.
מומחי האירוויזיון חלוקים: "תלוי בכדורגל"
אז האם ניתן להעריך בזהירות כי ההחלטה להרחיב את מעגל מקבלות ההחלטה לכל חברות איגוד השידור האירופי לא נועדה לטובת ישראל? מומחי התחרות חלוקים בעניין.
"הרבה תלוי גם במה יקרה בשבוע הבא עם הכדורגל", מסביר אמיר. "אם שם יצליחו להדיח אותנו, אז השלב הבא זה להרחיק אותנו מהאירוויזיון. זה רק מתבקש", הוא מסכם. יואב גינאי - יו"ר אקו"ם, שכתב יחד עם צביקה פיק ז"ל את "דיווה", שזכה באירוויזיון 1998 - ומאז גם היה מספר פעמים ראש המשלחת הישראלית, אמר: "מצבה של ישראל באירוויזיון הוא הקשה ב-53 שנותיה בתחרות.
"אני מעריך שככל שייחתם הסכם בגזרת עזה, עשוי המצב להשתפר, ואז מדינות (ביניהן כאלה שהודיעו על פרישתן אם ישראל תשתתף) עשויות לחזור בהן. כרגע נראה שהסיכוי לפסילת ישראל הולך וגדל, וזאת במקביל לדיונים נמרצים לסילוקה של המדינה מתחרויות ספורט בינלאומיות".
מנגד, יש מי ששומר על אופטימיות ודווקא חושב שמדובר במהלך שנועד דווקא "להכשיר" את ישראל בתחרות. "בשלב הזה בכלל לא ברור מה השאלה שתוצג בפני משתתפי הדיון", מסביר עו"ד משה שוחטמן, המפקח מטעם ישראל על תחרות האירוויזיון. "יכול להיות שדווקא השאלה תנוסח בצורה כזאת שתדחוק מדינות להימנע או להתנגד.
"צריך לזכור שזו תחרות שהוקמה על טהרת החיבור התרבותי בין מדינות", הוא מוסיף. עוד לדבריו, "אנחנו כנראה נמצא את עצמנו עם שאלה לא נעימה לאוזן, אבל כשזה יגיע למצב שהמדינות צריכות להצביע על ההחלטה, אולי אפילו לא יהיה רוב להדחת ישראל מהתחרות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו