לאלבום הקצר החדש של שיר לוי קוראים "ילד מוזר", על שם אחד השירים שבו. בין טקסטים על שנות הרווקות ההוללות שלו לבין שירים על התבגרות בבית סבו וסבתו, נראה שהאי.פי החדש של הזמר - הראשון שהוא מוציא זה שמונה שנים - הוא הפרויקט האישי והכן ביותר שלו.
היום, בגיל 40, כשהוא נשוי ואב לשני בנים וכשהוא רחוק מאוד מאותן שנים, הוא מודה שקל לו יותר לגעת בנקודות הכואבות ולהתייחס לפרקים שעבר בחייו. "'ילד מוזר' זה שיר שנכתב במיוחד בשבילי, והוא מדבר על בריחה דרך מוזיקה", הוא מספר. "בגדול זה שיר עוסק בילדות שלי. הרגשתי ילד לא רגיל. כשאתה ילד שגדל אצל סבא וסבתא, אתה שואל את עצמך שאלות. 'למה אני?' זה קצת מוזר, לא טבעי. ילד צריך לגדול עם ההורים שלו".
כשלוי מדבר על הוריו - הוא כמובן מדבר על אביו, הזמר ישי לוי. במשך שנים, כפי שקורה לרוב לילדים של מוזיקאים מוכרים, היה נדמה שאי אפשר להזכיר את שמו של שיר מבלי לעסוק גם באביו. גם היום זה כמעט מתבקש, לנוכח העובדה שהוא רק הולך ונהיה דומה יותר פיזית לאביו. במהלך ההאזנה לאלבום החדש לעיתים אף אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר בלוי האב, ולא בבנו.
"אני חושב שהשיח הזה היה קיים בעיקר בשנים הראשונות, כשהתחלתי את הקריירה שלי", אומר שיר. "היום אני בן 40 ואבא בעצמי, אני פחות שומע התייחסות אלי כאל 'הבן של'. אני עוסק בתחום כבר הרבה שנים לבד, בלי עזרה מאבא שלי ומאף אחד. אני חושב שאני עושה הכל בזכות עצמי.
"בסופו של דבר, זה לא מזיק. אם אתה עושה את הדברים כמו שצריך ובאמת יש לך כישרון, אתה פשוט צריך להוכיח שאתה טוב. יש ציפייה ממך, נכון, אבל אם אתה מספק את הסחורה - אז הכל בסדר. זה משהו שיכול רק לעזור, זה לא הרס לי אף פעם".
אחד השירים באלבום נקרא "פרחאן". מה זה אומר בעצם?
"פרחאן זה אחד שחי בלי חשבון, מבלה כל היום. אחד שאין לו אחריות לחיים שלו, עושה מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. פעם גם לי היתה תקופה שכל מה שעניין אותי זה לבלות וליהנות, לישון מאוחר ולקום מאוחר. אין בי געגוע לתקופה ההיא, אני לא חושב שאלה חיים טובים בכלל.
"אני מאוד שמח על המקום שאני נמצא בו היום. אני אבא טוב, בעל טוב. אני קם בבוקר, אני בן אדם אחראי, אני אפילו לא שותה אלכוהול היום. לא הולך למסיבות. אני ההפך הגמור ממה שהייתי פעם. זו היתה החלטה מודעת שקיבלתי - להתמקד במה שחשוב, בקריירה, ולהגיע למקום שאני ראוי להיות בו. עם אורח החיים שהיה לי לפני כן לא כל כך מגיעים להישגים גדולים, בוא נגיד ככה".
אחד השינויים הנוספים שעברו על לוי הוא התקרבותו לדת. זה לא שהזיקה ליהדות לא היתה שם קודם, אבל אחרי 7 באוקטובר ורצף האירועים שפקד את הארץ מאז, הוא מצא ביטחון ונחמה במקורות ובמסורת.
"אחד השירים שאני הכי אוהב באלבום נקרא 'ענני'. זה שיר אמונה, ואני מאוד מתחבר למילים שלו. הוא בא ממקום אמוני יותר, כי בתקופה האחרונה האמונה שלי מאוד התחזקה".
"הזיקה תמיד היתה שם"
אפשר לקרוא לזה "התחזקות"?
"לא הייתי קורא לזה 'התחזקות', כי זה לא מתבטא בשמירת שבת, למשל. אבל האמונה והתקווה שלי מתחזקות, ואני כן מניח תפילין. יש לזה קשר ישיר ל־7 באוקטובר. למדתי להעריך את מה שיש ולהגיד תודה על זה שאני קם בבוקר בכלל, ושאני והמשפחה שלי בריאים.
"אחרי מה שקרה התחלתי להבין שהדברים האלה ממש לא מובנים מאליהם. יש הרבה אסונות ודברים שיכולים לקרות. אבל תמיד האמנתי באלוהים. גדלתי בבית דתי אצל סבא וסבתא שלי, סבא שלי הוא סופר סת"ם. הזיקה לדת תמיד היתה שם".
כבן של זמר מוכר, אתה מזהה בילדים שלך רצון להתקרב למוזיקה בעצמם? זה משהו שתפרגן להם?
"רותם, הבכור שלי, בן 5, וכבר מאוד אוהב לשיר. הוא אפילו שר איתי פעמיים־שלוש בהופעות שלי ברדינג. אם יהיה לו כישרון לזה וזה מה שהוא ירצה לעשות בחיים - אז צריך לטפח אותו.
"עולם המוזיקה באמת לא קל, אבל הוא יכול להיות גם טוב וגם רע. בשבילי זה לא עולם פשוט, אבל עוד לא הגעתי לשלב של להכין אותו לחשיפה שבאה עם זה, לאכזבות. ההתמודדות עם העולם הזה מאוד תלויה באופי שלך, כי יש שם המון לחץ נפשי. תמיד אני אומר שלא אני בחרתי בזה, אלא זה בחר בי".
שיר לוי יופיע ב־20 באוגוסט במועדון רדינג 3 בתל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו