גיטרה תופים, ובוט: 18% מהשירים שמועלים לסטרימינג נוצרים מדי יום ב-AI

שירות הזרמת המוזיקה הצרפתי דיזר חושף נתונים מדהימים שמאחוריהם, איך לא, עומדת למעשה תרמית שנועדה לייצר הכנסות לרמאים • בניסיון להיאבק בתופעה, השירות יתחיל לסמן אלבומים המכילים שירים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית

דרייק. צילום: איי.פי

שירות הזרמת המוזיקה הצרפתי דיזר (Deezer) הודיע השבוע כי יתחיל לסמן אלבומים המכילים שירים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית, כחלק ממאבק נרחב נגד רמאים שמנצלים טכנולוגיות AI כדי להרוויח תמלוגים בצורה לא חוקית.

על פי נתוני החברה הצרפתית, כ-18% מכלל השירים שמועלים יומיומית לפלטפורמה - כ-20,000 רצועות ביום - נוצרים כעת לחלוטין על ידי בינה מלאכותית, לעומת 10% בלבד לפני שלושה חודשים בלבד.

פלישת הבוטים

האפליקציה תציג מעתה תווית אזהרה על המסך לגבי "תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית" ותודיע למאזינים שחלק מהרצועות באלבום נוצרו באמצעות מחוללי שירים. דיזר, שהיא שחקן קטן יחסית בשוק ההזרמה הנשלט על ידי ספוטיפיי, אמזון ואפל, מגדירה את התופעה כ"בעיה כלל-תעשייתית".

Deezer. תתחיל לסמן אלבומים שיש בהם שירים שנוצרו ב-AI,

"לבינה מלאכותית יש יתרונות רבים אך היא גם מעלה שאלות רבות לתעשיית המוזיקה", הסביר המנכ"ל אלכסיס לנטרנייה בראיון לסוכנות AP. "השימוש בבינה מלאכותית ליצירת מוזיקה זה בסדר כל עוד יש אמן מאחוריה, אבל הבעיה מתעוררת כאשר כל אחד, או אפילו בוט, יכול להשתמש בה ליצירת מוזיקה".

החברה מעריכה כי למרות שמוזיקה שנוצרה לחלוטין על ידי בינה מלאכותית מהווה רק כ-0.5% מסך ההזרמות בפלטפורמה, הונאה היא המטרה העיקרית מאחורי שירים אלה. דיזר חושדת שעד שבעה מתוך 10 האזנות לשירי AI נעשות על ידי "חוות הזרמה" או בוטים, במקום מאזינים אמיתיים.

הרמאים פועלים בשיטה פשוטה אך יעילה: "הם יוצרים טונות של שירים, מעלים אותם, מנסים להיכנס לפלייליסטים או להמלצות, וכתוצאה מכך אוספים תמלוגים", מתאר לנטרנייה. כל שירי בינה מלאכותית שישמשו למניפולציית הזרמות ינותקו מתשלומי תמלוגים, הודיעה החברה.

מקרה פלילי בשווי 10 מיליון דולר

חומרת התופעה הודגמה במקרה פלילי שנחשף בשנה שעברה בארה"ב - הראשון מסוגו שעסק בניפוח מלאכותי של הזרמות מוזיקה. התובעים האשימו אדם בהונאה שהתבססה על יצירת מאות אלפי שירי בינה מלאכותית, שלהם האזינו בוטים בהזרמה אוטומטית מיליארדי פעמים. כך הצליח לשלשל לכיסו לפחות 10 מיליון דולר.

האירוניה היא שכדי לזהות שירים לתיוג, דיזר נוקטת באסטרטגיה ייחודית: השימוש באותם מחוללים המשמשים ליצירת שירים כדי לנתח את הפלט שלהם. "אנחנו מזהים דפוסים כי השיר יוצר אות כל כך מורכב", מסביר לנטרנייה. "מחוללי המוזיקה בבינה מלאכותית לא מסוגלים לייצר שירים ללא דפוסים עדינים אך ניתנים לזיהוי, שמשתנים כל הזמן".

ספוטיפיי (אילוסטרציה), צילום: יוני מנר

התהליך מצריך עדכון יומיומי של הכלים: "אנחנו ממשיכים לייצר שירים כדי ללמוד ולאמן את האלגוריתם שלנו. אז אנחנו נלחמים בבינה מלאכותית עם בינה מלאכותית".

בינה מלאכותית הפכה לנושא חם בתעשיית המוזיקה, עם ויכוחים סביב האפשרויות היצירתיות שלה לצד חששות חוקיים. שניים ממחוללי השירים הפופולריים ביותר, סונו ואודיו, נתבעים על ידי חברות תקליטים בגין הפרת זכויות יוצרים, עם האשמות שניצלו יצירות מוקלטות של אמנים מצ'אק ברי ועד מאריה קארי.

בתוך כך, כמה מחברות המוסיקה הגדולות בעולם מנהלות משא ומתן על עסקאות רישוי עם אותם שני סטארט-אפים (סונו ואודיו), במה שעשוי לקבוע תקדים לאופן שבו נעשה שימוש בשירים ולהסדרת תשלום לאמנים עבור רמיקסים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

מודל ספוטיפיי

כל הסכם רישוי שייחתם יכלול כנראה יישוב התביעה בין שני הצדדים, וידרוש כמות כלשהי של פיצויים ששולמו עבור השימוש במוסיקה עד כה. הסכמים גם כנראה יכללו את חברות המוסיקה שלוקחות מניות בחברות ה-AI.

הסכמי הרישוי הנדונים מזכירים את העסקאות שכרתה ספוטיפיי בסוף שנות ה-2000, כאשר חברת הסטרימינג הסטארט-אפית נתנה לתעשיית המוסיקה נתח בעלות חלקי בתמורה לתוכן קריטי לעסק - עסקאות שהתבררו כרווחיות מאוד עבור החברות ועזרו לספוטיפיי לצמוח ולתפוס את נתח השוק הגדול ביותר בזירה בה היא פועלת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר