פסטיבל ג’נסיס 2025 הצליח, אולי בניגוד לכל הסיכויים, לייצר רגע נדיר של שחרור המוני. אחרי מספר דחיות, שמועות על ביטול ותחושת חוסר ודאות כללית – הוא התקיים בגן הלאומי מעיין חרוד. בזמן שמלחמה עדיין בוערת, עשרות אלפי צעירים עשו את דרכם צפונה כדי לחגוג ולשכוח מהכאוס בו אנחנו חיים.
הכניסה לא הייתה פשוטה: ההמתנה בתור ארכה כשעה וחצי עד שעתיים ללא שילוט, הכוונה או תחושה שמישהו מאנשי הצוות ששהו במקום יודע להכווין ולסייע לקהל המבלים שהצטבר במקום. בתוך השטח, התחושה הייתה אחרת לחלוטין: הפסטיבל התקיים בזמן מלחמה, אבל לא התעסק בה. לא היו דגלים, לא הצהרות, לא מסרים. זו הייתה בריחה, מתוכננת ומכוונת, מהכאן והעכשיו.
הקהל היה ברובו צעיר מאוד – בני 16 עד 30, לבושים בבגדי חוף, שמלות או סנדלי שורש. קשה היה למצוא מישהו מעל גיל 35 והתחושה הייתה של שחרור, לפעמים קצת מאולץ, אבל נחוץ מאוד.
יום ראשון: בין רגש לקרנבל
הבמה נפתחה עם ילד והמשיכה עם להקת הפיל הכחול, שריגשה את הקהל עם השיר "הכל יהיה". נינט טייב נתנה הופעה מחשמלת שכללה ביצוע עוצמתי לשיר "קרייזי", בניגוד כמעט מוחלט לאביתר בנאי שעלה מיד אחריה והביא איתו שקט אחר. לא היה שם ניסיון להרשים, רק מוזיקה טובה וקהל מרוגש.
אחד הרגעים הבולטים היה כשעטר מיינר עלה לבמה. מהרגע הראשון היה ברור שהוא אחד מהאמנים להם הקהל חיכה במיוחד. הורגש שהאנרגיה במקום זינקה, הקהל לא הפסיק לקפוץ ומיינר שלט בבמה בלי הרבה מאמץ.
ואז הגיע אביהו פנחסוב. כלומר, לפני שהוא הגיע הופיע שרירן עטוף בדגל ישראל ובהמשך הערב היו גם רקדנים גיאורגיים. ההופעה הרגישה כמו שואו שלם, ולאו דווקא במובן הטוב של המילה. חלק מהנוכחים עפו עליו, חלק הרימו גבה אבל אף אחד לא נותר אדיש.
יום שני: מהזריחה אל תוך הלילה
היום השני נפתח בנימה שונה: חנן בן ארי עלה על רקע הזריחה עם סט מרגש, שכלל אזכור ישיר למלחמה בדמות שלט לזכרו של סגן שחר בן נון ז"ל, קצין בסיירת צנחנים שנהרג באוגוסט האחרון בעזה, שהונף בקהל.
עלמה גוב עלתה בצוהריים אל הבמה המרכזית ותוך זמן קצר היא ירדה מהבמה – מופתעת בעצמה מהמהירות והקהל נשאר עם טעם של עוד. אחרי גוב, עלה אלון עדר שגנב את ההצגה. הוא התחיל ברוגע, אבל מהר מאוד הרים את הקהל לגבהים מפתיעים. כשהוא שר את "חוזר ועולה שם" עם בנו, ההתרגשות הייתה ניכרת והגיעה לשיא לאחר שעדר ירד מהבמה ונכנס לקהל.
בהמשך עלה מוש בן ארי, שחזר לבמה אחרי שעבר צנתור בתחילת החודש - והצליח לגעת בקהל בלי לומר מילה על מה שעבר. לקראת סיום עלו לולה מארש, מארינה מקסימיליאן ואינפקטד משרום, שסגרו את הכל בסט כבד ומפוצץ.
למרות חוסר הסדר והליינאפ שלא תמיד היה מאוזן, הפסטיבל כלל המון רגעים מוזיקליים חזקים, קהל שהשאיר את הצרות בחוץ והיה מאוחד ואווירה מחשלמת. ג'נסיס לא היה מושלם, אבל הוא היה בדיוק מה שהציבור הישראלי זקוק לו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו