קורין חיכתה והתרגשה. התעקשתי להוציא את השיר לפני שהיא תלך | ריקי גל נפרדת

"מילות פרידה"? אני בכלל לא מתרגלת לפרידה הזאת… היא ראויה לכל מילה טובה, המוזיקאית המופלאה הזאת. הבן אדם האדיר הזה, הכישרון הענק הזה. אני קוראת לה "עובר עם גיטרה", כי ככה היא נולדה. היא נולדה למוזיקה וזה מה שהחזיק אותה כל הזמן, מה שהחזיק אותה בחיים. תרומתה לאנשים, גם הפרטית וגם החברתית, היא עצומה.

היא חברה שלי משנת 79, ואנחנו מעולם לא נפרדנו. תמיד היינו יחד וחלקנו יחד את העשייה המקצועית ואת הוויית החיים. היינו שותפות לאורך כל הדרך עד יומה האחרון. אני זכיתי בענק להיות איתה ולידה, ליהנות מהעומקים שלה ומהיצירה שלה ומהאישיות האדירה שלה יוצאת הדופן והמיוחדת במינה. מי שלא יודע לא יכול להבין עד כמה היא מיוחדת וערכית וחכמה.

היא בתוך תוכה הייתה "חקרנית". היא התעסקה בשנים האחרונות בפרשנות עולם היהדות, בצד הרוחני של היהדות. היא הלחינה את "קהלת" והקימה את קבוצת "בנות קהלת" והייתה בצניעות ושקט עוסקת במחקרים האלה של איך להיטיב איתנו, עם התפיסה של עצמנו כיהודים וישראלים.

קורין הייתה אדם עמוק ורוחני, חכמה ופילוסופית. בשבריריות הגוף אבל איתנות הרוח. זה היה משהו שראינו הרבה פעמים דרך העיניים והחיוך שלה. למזלי הכרתי את הפנימיות שלה והיא את שלי. והצלחנו גם ליצור יחד.

לפני יומיים הוצאנו את השיר ("ואום כולת'ום שרה", קורין אלאל ז"ל הלחינה; ש"נ) שהתעקשתי להוציא לפני שהיא תלך. היא חיכתה לזה ואני עשיתי פעולה זריזה כדי להוציא את זה כל עוד היא כאן בינינו, והיא הייתה מאושרת וזה עשה לי כ"כ טוב.

היא תישאר איתנו לנצח. השירים שלה יישארו איתנו, כי כל אחד מהם כ"כ ראוי. חוץ מהשיר האייקוני שלה "אין לי ארץ אחרת", יש כל כך הרבה חומרים שאם נקשיב יותר ויותר - נבין אילו רמזים ברורים ואמירות ברורות היו לה כדי לחזק אותנו. היא נדירה ותישאר כזאת לעד.

עצוב לי וכואב לי. אבל אני שמחה שהיא נגאלה מייסורייה כי היא עברה ייסורים לאחרונה. אני אוהבת אותה.

הביאה לפרסום: שני נחשוני