בישראל 2024, כל מה שצריך זה ביט קצבי בטיקטוק שלא ייצא לכם מהראש כדי להפוך ללהיט - וזה בדיוק מה שקרה עם "ברולטה", אחד מלהיטי המועדונים של עידו בי, שהפך ויראלי עוד לפני יציאת השיר. אל תחפשו עומק או משמעות - זה קליט, ויהדהד לכם בראש שוב ושוב. אחרי כמה להיטי מועדונים מאחוריו, עידו בי מנסה קצת לשנות את המתכון הזה בשירו החדש "גדל פה דור".
הסינגל החדש הוא מין מסע של דור, שבו עידו חוזר אל נוף ילדותו. "אני כותב מהזווית של מי שהייתי כילד. כל שורה בשיר היא יום בילדות שלי", הוא אומר. "אני מאוד מתרגש, כי זה שיר שלא הוצאתי כמוהו אף פעם. אני שמח לחשוף את הקהל שלי לצד אחר בי".
אתה מקבל את הביקורת על שפת להיטי המועדונים?
"כשאני בוחר לעשות מוזיקה למועדון, להרקדה, אני בכוונה לא מעמיק מדי בתוכן של המילים, כדי להקל על המאזין ברחבה. מי שיוצאים לרקוד, מה הם רוצים? להתפרק, להשתחרר ולשכוח מהדאגות של היום־יום. אם אעשה שיר מורכב מדי, לא ינגנו אותו".
אי אפשר לרקוד ולהשתחרר עם שיר שיש בו מילים עמוקות?
"במשך השנים הוצאתי שירים שהיתה להם משמעות מעבר ל'תרקדו'. זה חשוב לי. ב'ברולטה' אני חושב שזה בא לידי ביטוי לא במסר העמוק - אלא בשנינות ובמשחקי המילים. יש בו תחכום".
אז מי שיוצאים נגד המילים של "ברולטה" לא מבינים את התחכום?
"אני חושב שתמיד יהיו אנשים שיגידו 'מה זה הדבר הזה' בכל פעם שיש שיר מצליח. אני לא מנסה לרצות אף אחד עם המוזיקה שאני מוציא. מי שמבינים אותה ואת התחכום שלה, ימשיכו לשמוע אותה. תמיד תהיה ביקורת מהקהל המבוגר יותר לדברים שהם אדג'יים".
או שאולי הם פוחדים שהשפה העברית הולכת ונעלמת?
"שאלה מעניינת. אני מאוד אוהב את השפה העברית, ואחד הדברים שאני הכי אוהב זה לכתוב שירים בעברית ולשחק עם המילים. אני חושב שכשאנשים כותבים שירים ומשתמשים במטבעות לשון חדשות הם לא הורסים את השפה, אלא מחדשים ומרעננים אותה. בלי שירים חדשים עדיין היינו מדברים בשפת התנ"ך. זה חשוב שהשפה תזוז ותתחדש ותשתנה, כי זה בעצם משאיר אותה חיה ונושמת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו