"קאאני אינו המרגל שלנו": כך פורסם ביום שני האחרון בפרסית בחשבון ה-X שמשגע את הרשת החברתית ומזוהה, לכאורה, עם המוסד הישראלי. הציוץ בן ארבע המילים פורסם אחרי שמשתמש הנושא את השם איסמעיל קאאני, אותו מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה שלא ברור אם החשבון אכן משויך לו, כתב כי "הפחדנים הציונים מפיצים עליי שקרים", ו"אני לא מוסדניק, אני הסיוט של אנשי המוסד".
اون بنده خدا اصل مفهوم رو درک نکرد. https://t.co/bys9NujzHy
— Mossad Farsi (@MossadSpokesman) July 3, 2025
למעשה, לכל אורך השבוע האחרון מטריל החשבון העונה לשם "המוסד בפרסית" את בכירי המשטר באיראן, מציע סיוע רפואי לאוכלוסייה האיראנית ונראה שבעיקר מנסה לערער את התפיסה לפיה משטר האייתוללות במדינה הוא כל יכול – לאו דווקא באמצעות שימוש בשיטות הפעולה בהן הארגון נוהג לנקוט בדרך כלל.
אחד הפרסומים הבולטים של אותו חשבון שנתפס, עד כה, כחצי רשמי והוקם במהלך החודש האחרון הוא זה שמציע לאזרחי איראן ישירות שירות "טלרפואה" בתחומים מגוונים. "אנשי איראן היקרים, הפסקת האש יושמה", נכתב באותו פרסום. "כרגע, המשטר מתמקד רק בבכירים שלו, לא בדאגה לאזרחים. אנחנו לצידכם והרכבנו צוות של רופאים מומחים הזמינים עבורכם לכל צורך". בהמשך, המליץ אף אותו חשבון לאזרחים ליצור קשר תוך שימוש בשירותי VPN.
כחלק מאותו רעיון, החשבון לא פוסח על בכירי המשטר באיראן ומטריל אותם בכל הזדמנות שנקרית בדרכו. כך למשל, במדינה בחרו שלא לפרסם את שמו של ראש מפקדת החירום החדש של הכוחות האיראניים, אחרי ששני קודמיו חוסלו בתקיפות המיוחסות לישראל; בעלי החשבון העלומים לא נותרו חייבים, והחליטו להפוך את התעלומה לשעשועון אינטראקטיבי, במסגרתו כתבו כי "סוכנות הידיעות 'תסנים' הודיעה שהמשטר האיראני לא יפרסם את שמו של המפקד החדש של חאתם אל-אנביאא כדי להגן עליו. אנחנו יודעים בדיוק מה שמו ואנחנו מכירים אותו היטב. למרבה הצער, מידע בסיסי שכזה מוסתר מהעם האיראני. אנא שלחו לנו את הניחושים שלכם באשר לשמו". אלפי משתמשים הגיבו לפוסט, כשלאחריו פורסם על ידי המשתמש המסתורי אחד נוסף בתגובה לציוצו של המשתמש שענה נכונה: "הזוכה המאושר שהצליח לגלות את השם ה'סודי' הוא מר בהנאם. אנא צור קשר באופן פרטי כדי לקבל את הפרס שלך".
בתוך כך, החשבון אף עקץ לפני כמה ימים מספר בכירים איראניים על כך שהם נמנים בין העוקבים "הנאמנים ביותר" של העמוד, ורק היום הוסיפו לכתוב בו ש"ציפינו לזה, אבל לא עד כדי כך! מאות חיילים וקצינים של משמרות המהפכה, שמאסו במשטר, פונים אלינו. אנחנו מבטיחים ליצור איתכם קשר – אנא התאזרו בסבלנות". סדרת הפרסומים הללו ובראשם זה של היום הוכיחו מעבר לכל ספק – מי שעומד מאחורי החשבון העלום הצליח להבין כי הזירה הפסיכולוגית חשובה לא פחות מזו הצבאית, והיא בהחלט יכולה לסייע בערעור המשטר במדינה דרך הגחכתו בפומבי.
אגב, אין זה מופרך כי החשבון מופעל על ידי המוסד בעצמו, שכן גם בצה"ל קיימת מחלקת השפעה באגף המבצעים, שמטרתה להילחם בקרב על התודעה. למעשה, בעת הכנת הכתבה שני בכירים לשעבר במוסד שנשאלו על אותו חשבון הגיבו כי הם לא מעוניינים לדבר עליו ועל כל הקשור בו, דבר שעשוי לרמוז על מהימנותו ועל מקום מושבם של מפעיליו; גד שמרון, איש מבצעים במוסד ועיתונאי לשעבר, סיפר ל"ישראל היום" כי הוא לא מכיר את הפעילות הספציפית הזו, אולם פירט על דוגמה מעניינת שמחזקת את התיאוריה לפיה בעלי המשתמש מבקשים לערער את יציבות המשטר באמצעות שימוש ברשתות החברתיות: "פעם, מזמן, קולגה מה-CIA סיפר לי שאחד המבצעים המשפיעים ביותר במהלך המלחמה הקרה היה העובדה שהארגון סיפק לגופים כאלה ואחרים ברחבי העולם מכונות צילום", נזכר. "אותן מכונות צילום מטרתן הייתה לערער את המשטר תוך הפצת חומרים אנטי-קומוניסטיים. למרות זאת, ה-CIA לא עסק ישירות בתעמולה אנטי-סובייטית אלא הקים 'פרוקסיז' שהקימו חברות עיתונים שהפיצו את המידע הרצוי וכדומה".
איש מבצעים נוסף ששירת במוסד בעבר התפלא לשמוע כי המשתמש מיוחס דווקא לארגון הביון: "באופן היסטורי המוסד בכלל לא התעסק בדברים האלה. אני לא יודע מתי זה נהפך למנדט של הארגון להתעסק בדברים הללו, כיוון שזה בכלל לא המגרש הביתי שלו ולא העבודה שלו". עם זאת, אותו איש מבצעים לשעבר ציין כי זו, למעשה, המומחיות של הארגון – פיזור אותו קסם על גבול המיסטי, שאופף אותו בכל פינה ברחבי העולם. "גם אם ניגרי רוצח אינדונזי, תהיה מערכת תקשורת שתכתוב שהמוסד אחראי על כך", אמר. "היא גם תוסיף שבחוליית החיסול היו שני איראניים המעורבים בסיפור ומשתפים פעולה עם ישראל. אף אחד בעולם לא יכחיש את זה, וזה בעצם כל הקסם".
השפעה על העם האיראני
אסא שפירא, ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב וחוקר במכון AGAM חולק על העובדה כי מדובר במהלך השפעתי בודד, כזה שמתקיים לבדו: "מהלך השפעה הוא לקיחת קורטוב של אמת שעליו אין עוררין, תוך מסגורו בראי של שסע חברתי. אם אני לוקח, לדוגמה, את השבעה באוקטובר ומחבר אותו למובילי המחאה – אני למעשה משתמש באירוע קונקרטי ומחבר אותו לשסע שכבר קיים ממילא. זו אסטרטגיה אפקטיבית מהסיבה הפשוטה שאם אתה מאמין בכל מאודך במשהו וגורמים בעלי אינטרסים משתמשים בזה, אתה צורך את המידע ללא מתיחת ביקורת בסיסית ונוטה להאמין לו".
"אנו רואים נתונים המצביעים על ירידה בצריכת המדיה הממוסדת ועלייה בצריכת מידע מהרשתות החברתיות", הוא מוסיף. "העובדה הזו מולידה הזדמנויות לבצע מהלכי השפעה שונים. עם זאת", הוא מציין, "על אף שבמקרה הזה אני בטוח שישראל משחקת את המשחק גם כן, אני לא בטוח שמדובר בכל העשייה שמתרחשת במרחב האינטרנט. האם הטרלת המשטר ואותה 'אצבע בעין' מצליחות לתרום להתקוממות העממית בקרב האיראנים? כנראה שכן, אולי בגבולות צרים ואולי בגבולות רחבים. אבל האם יש בהן כדי לשנות את המשטר דה-פקטו? אני לא יודע. בכל מקרה, אני לא חושב לכשעצמו, לבדו, יש ביכולתו של הדבר להשפיע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו