אל תפספסו: הסרט יוצא הדופן הזה ילווה אתכם אחרי הצפייה

התעלמו מהשם העברי הגנרי והסתמי שהודבק לו. "הזדמנות שנייה" ("Ghostlight", במקור), של הבמאים אלכס תומפסון וקלי או'סאליבן, הואסרט שלגמרי שווהאת תשומת הלב שלכם.

מדובר בדרמה קומית קטנה, צנועה ומעט מגושמת, שבמרכזה משפחה משיקגו שמתמודדת עם אובדן נורא (הפרטים המדויקים לגבי מה בדיוק אירע הולכים ונחשפים ככל שהעלילה מתקדמת).

הבת המתבגרת דייזי (קתרין מאלן קופרר) עושה צרות בבית הספר ומושעית מהלימודים. האם, שרון (טארה מאלן) מוכת יגון וחסרת אונים. האב, דן (קית' קופרר), מדחיק את רגשותיו עד שאלה מתפרצים בצורה אלימה וגורמים לו לאבד את עבודתו.

אלא שבדיוק אז ניגשת אל דן אישה משונה וקצת חטטנית בשם ריטה (דולי דה לאון, "משולש העצבות"), ומציעה לו להצטרף לקבוצת התיאטרון הקטנה והחובבנית שהיא חברה בו. "אני רואה שלא טוב לך", היא אומרת לו. "בטח לא תתנגד לעשות כאילו שאתה מישהו אחר לכמה שעות".

דן המופתע מתבלט, אך מחליט לתת לאישה המוזרה ולתיאטרון החובבים שלה הזדמנות. הוא מתוודע ליתר חברי הקבוצה ולמד שהם מעלים גרסה של "רומיאו ויוליה" - מחזה שהוא אינו מכיר לעומק. הוא מלוהק לתפקיד משני, ומתחיל להבין את האטרקציה ואת הכוח של האקט האמנותי. תוך כדי, דן גם נפתח באיטיות בפני ריטה ושאר השחקנים. בשלב מסוים, מתקבלת ההחלטה ללהק אותו לתפקיד רומיאו, כאשר ריטה בת גילו היא זו שאמורה לגלם את יוליה. הבעיה? מכיוון שדן מחליט שלא לספר לאף אחד על תחביבו החדש (והמעט מביך), רעייתו ובתו מתחילות לחשוד שהוא מצא לעצמו מאהבת.

למרות שלא כל המהלכים העלילתיים שלו אלגנטיים או אמינים במאה אחוז, יש משהו מאוד אמיתי וחשוף באופן שבו "הזדמנות שנייה" מבצע את מלאכתו, ולרגע אין ספק בכנות של כוונותיו. זה מתחיל בכך ששלושת השחקנים שמגלמים את המשפחה האבלה הם בני משפחה גם בחיים. עובדה זו ללא ספק תורמת רבות לאמינות של הדינמיקה ביניהם, וטוענת את הסצינות המשותפות (ורוויות האמוציות) שלהם באותנטיות שאינה ניתנת לחיקוי או לזיוף. אף אחד מהם גם אינו נראה או נשמע כמו "כוכב קולנוע", מה שרק מוסיף לתחושה, כמובן.

בתור המשך, התסריט הרגיש, שעליו חתומה קלי או'סאליבן, מפליא לשלב ולאזן בין סיטואציות יומיומיות מעוררות הזדהות לבין סצינות שמראות כיצד העבודה על המחזה משמשת ככלי טיפולי ומאחד עבור דן ובני משפחתו. וזו בעצם הפואנטה של הסרט כולו.

"הזדמנות שנייה" מכיל שלל רגעים עדינים ויפים שמדגימים כיצד תיאטרון ואמנות באופן כללי יכולים לספק מפלט זמני מהחיים האמיתיים. הוא מראה כיצד יצירה משותפת יכולה לקרב בינינו ולסייע לנו להתמודד עם צרותינו ומכאובינו, והוא מגיע לשיאו בסיקוונס ארוך ומרגש שבלתי אפשרי להישאר אדישים אליו. על אף העצב העצום והבלתי ניתן להכלה שמצוי במרכזו, זהו סרט אופטימי ואנושי שמאמין בבני אדם ובכוח המרפא של אמנות. על אף חספוסו ותקציבו הנמוך, זהו גם סרט מזכך ויוצא דופן שיחמם את לבכם, יישאר במחשבותיכם וילווה אתכם הלאה. תנו לו הזדמנות.

"הזדמנות שנייה", ארה"ב 2025

ציון: 3.5 כוכבים