בני משפחה, חברים וקולגות מעולמות התרבות התייצבו הבוקר (חמישי) באולם רובינא בתיאטרון "הבימה" בתל אביב, לחלוק כבוד אחרון לאלון אבוטבול, להוקיר ולהיפרד מאחד השחקנים המוערכים והאהובים בישראל.
אבוטבול, 60, הלך לעולמו לפני יומיים לאחר טבילה בים, שאחריה התמוטט על החוף.
טקס האשכבה של השחקן המנוח החל בשעה 11:00.
טקס אשכבה אלון אבוטבול באולם רובינא תיטארון הבימה בתל אביב. צילום: משה בן שמחון
דודו של אלון, הסופר והמחזאי יצחק גורמזאנו גורן, פתח את הטקס ואמר: "אני כאן בחזקת 'דוד של' ואני אולי היחיד בקהל הקדוש הזה שזוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן הזה וכבר אז היה לו חיוך של חצי ערס-חצי נסיך. זה החיוך שהלך איתו כל הדרך וקידם אותו.
"תמיד הוא אמר בראיונות שהוא היה המועדף בין שני האחים, הוא ואחיו, וטען שזה לא בדיוק פיקניק גדול להיות מועדף. האמנתי לו, כי בסופו של דבר להיות ילד מועדף זה לפעמים עול כזה שאתה כל הזמן צריך להיות הכי טוב כדי לרצות. כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך, אולי אפילו עד רגעיו האחרונים".
גורן סיפר על תחילת דרכו המקצועית של אחיינו בתעשיית התרבות והבידור, ועל האופן בו היה מעורב בשילובו בעולם המשחק. "שלום, יקר שלי", אמר, בעודו פונה אל תמונתו הגדולה של אבוטבול ז"ל, שהתנוססה על מסך האולם.
"אלון, אלוני, אבוטבול", אמר חברו המוזיקאי והשחקן שולי רנד. "כאילו היה חסר לנו כאב במקום הזה, החליטה הנשמה חסרת המנוח שלך, מלאת אהבת האדם שלך, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה אנשים את מה שנשאר מהלב שלנו. בהפתעה מוחלטת…
"בהמון שיחות שלנו היית מדבר על גורם ההפתעה - להפתיע את הבמאי, להפתיע את הפרטנר, את עצמך. קראת לזה 'להישאר חי'. כ"כ פחדת ממוות מקצועי, רוחני. אז הפתעת. בהחלט הפתעת. אלוהים בירך אותך בכמויות של חן. ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. כשחקן, מוזיקאי, אמן, אדם.
"שיחקת, שרת, התפלספת, היית אבא, אהבת. אהבת המון. השארת למשפחה היקרה שלך דרך. אלון, אהובי, בשיחות שלנו על אלוהים תמיד אמרת שאלוהים אוהב אותך ללא תנאי. צדקת, אלון. אלוהים אוהב אותך בלי תנאי, בלי שום אבל. אז נוח בשלום, אבוטבול. תלמד עלינו זכות", סיים רנד את דבריו.
השחקן דרור קרן ספד אף הוא לחברו המנוח. "זו הפעם הראשונה שאולם רובינא מפוצץ ככה מדרמה ישראלית מקורית. ועוד הצגת יחיד", אמר השחקן. "מביך להגיד את זה, אבל זו פעם ראשונה אחרי קריירת פאר כזו, סדרות, פרסים, זה לא אמין. מה, אתה אשכרה תעבור עכשיו לגבעת ברנר (מקום קבורתו של אבוטבול; ע"פ). כל הדרמה הזו בשביל להיות חבר קיבוץ?
"אני צריך לדבר איתך ברצינות, אני רואה אותך צוחק. איזה כיף היה להצחיק אותך. אתה הבן אדם הכי פחות גופני שהכרתי. אתה תמיד עוד אופציה, שיזכיר עוד משפט, עוד סיפור. כמה ידעת, כמה קראת. לשבת איתך זה כמו בישיבה, חברותא, יושבים על דף גמרא. בוא נבין את החיים, בוא נפצח אותם. שילוב של חתול רחוב ואינטלקטואל ששואב ובולע הכל. איש רנסאנס אמיתי. חוקר, עבד בחקירות. בחיים ובאמנות. סקרנות בלתי נגמרת הייתה לך, לאנשים. מגנט של אנשים היית. מה עושים עכשיו?.
"מגה טאלנט בין-לאומי", כינה אותו חברו והתייחס לקריירה ההוליוודית של אבוטבול. "לא היית חצי סיכה על מפת העולם. כמה אהבה אתה מקבל עכשיו, כל הגלים של ההוריקן מכל האנשים שנכנסת להם ללב. קח הכל למעלה, את הקשרים, את החיבורים. ייקח זמן עד שנסכים לקבל את ירידת המסך הזו".
השחקן ששון גבאי: "כולנו כאן בלב כבד ואוהב, אפשר לחוש את גודל ההלם. יש שקט רועם כאן. לפני יותר מ-40 שנה 'קיבלתי' את אלון, שיחקתי כאן והוא היה פרח שחקנים צעיר, וכבר אז היה דעתם וממזר ונועז, עם זיק בעיניים שהבין דברים שלאחרים לקח זמן להבין או שלא הבינו בכלל.
"איזה איש. גבר מקסים, אריה בין אריות. אלון אהוב, כוכב יקר. חותר בתנועה מתמדת. בחיפוש מתמיד, נועז וסקרני, בנתיבים לא נודעים. לא ברור לאן, מה שחשוב זה לנוע, התנועה כבר תעשה את העבודה. מסע פסיכדלי שבסופו אלון אדיר, הוטלת לים הכחול ונשטפת עם הגלים הכחולים אל החוף. לנוח. אולי בלילה עמוק וזרוע כוכבים נבחין בשובל האור המטפס בדרכך למעלה".
השחקן, התסריטאי ובמאי התיאטרון גל זייד נשא דברים. "הכרנו על חוף הים במסיבה, צעירים בני 25, ומשם שנים רבות הלכנו ביחד. זה היה חיבור עם המון סקרנות, סוער גם. יחד התאהבנו, שיחקנו פוקר, שש-בש, היינו חבורה. היה מוציא אותנו מדעתנו. גם רבנו, זעמנו, צחקנו, התחרינו. אבוטבול תמיד ניצח.
"אני נדהם מכמות האנשים שהוא נגע בהם. הכמות הזו מלמדת על איכות יוצאת דופן שהייתה בו. הוא באמת היה וירטואוז. אי אפשר היה לקטלג אותו. הוא היה קשוח ורגיש, ישראלי ובין-לאומי, מתוחכם ופשוט. אם פעם כשהיינו צעירים קינאתי בו על כוכבתו, היום אני חושב שהמילה הזו קטנה עליו. כי אלון היה יותר מורכב.
"הוא היה אמן, מוכשר כמו שד בכל כך הרבה תחומים. הכל עשה באופן אבוטבולי, פראי, לא מלוטש. אלון גם חי את החיים שלו באופן אמנותי מיוחד, ממציא ומגלה את עצמו כל פעם מחדש. תמיד שואל שאלות על משמעות החיים ומחפש חיבור לרוח. הוא לא נתן להוליווד לשנות אותו. תמיד נשאר אבוטבול".
השחקנית יעל אבקסיס: "בתוך כישרון החיים העל-טבעי שלך, אלון, להיות ולא להיות, אתה פה לא תעבוד עלינו. אמרתי לו השנה שהוא אינטנסיבי לי עכשיו. הוא מביא לנו אותה עכשיו בהפוכה. הסתכלתי על ההודעות האחרונות, על השנה האחרונה ההזויה, כתבתי שניים-שלושה משפטים מתוכם. כך אלון כותב - 'תוהה על הזמן שמשאיר אותי חי. כרגע יש אור בחשיכה הגדולה שבי'".
את הטקס חתמה הזמרת מירי מסיקה, שנשאה דברים וביצעה את השיר "עומר שריף" מתוך המחזמר "ביקור התזמורת" בו כיכבה לצד אבוטבול המנוח.
