הסרט "תמונות יפואיות": האם חובבי הסדרה והספרים ייצאו מרוצים?

שלושים שנה אחרי ששודרה בטלוויזיה, "תמונות יפואיות" זוכה כעת לסוג של גרסה קולנועית. למרבה ההפתעה, על אף שלא מדובר בהרבה יותר מחמישה פרקים חדשים של הסדרה שקובצו להם יחד כדי שניתן יהיה להקרין אותם באולמות, ה"סרט" הנ"ל לגמרי עובד. מי העלה על דעתו שבינג' של "תמונות יפואיות" יכול להיות כל כך מהנה ומבדר? בטח שלא אני.

הסדרה – שנוצרה בידי אריק לובצקי ומתי הררי – התבססה על ספריו הפופולריים של מנחם תלמי, שתיארו את מעלליהם של טיפוסי שוליים ופושעים ביפו בעזרת השפה והז'רגון הייחודיים להם, ושודרה בכבלים באמצע שנות התשעים. עם הזמן, כך מסתבר, היא צברה לעצמה מעריצים רבים וזכתה למעמד פולחני, מה שגרם ללובצקי ולהררי להבין שיש קהל לסיפורים יפואיים נוספים.

כאמור, הסרט החדש חוזר לדמויות הצבעוניות שמרכיבות את "הג'מעה של יפו" ומגיש חמישה סיפורי פשע חדשים ומשעשעים שבהם מככבים סלומון הגדול (אורי גבריאל), בבולה (יגאל עדיקא), יעקב הילד (שלומי קוריאט), שמשון הצוחק (ישראל אטיאס), שבאבו (אוראל צברי), חזוקה (מוטי בן ישי) ועוד.

התקציב אמנם נמוך, ערכי ההפקה אמנם טלוויזיוניים, לא כל הסיפורים אחידים ברמתם, ויש משהו קצת מיושן בכל הפרויקט הזה (בכל זאת, ספריו של תלמי ראו אור בשנות השמונים). אך העשייה מיומנת, השחקנים מעניקים את הרושם שהם נהנים מכל רגע, ובסך הכל נחמד ונעים לשהות בתוך העולם הצבעוני והנוסטלגי שהחבורה בוראת על המסך.

הטון של "תמונות יפואיות" נע בקלילות בין סיטקום לטלנובלה לסרט מצויר, וכל אחד מחברי האנסמבל – שכולל גם את אסתי זקהיים, ג'וליה מסלאווי, עודד מנסטר, ליאת אקטע, מירב ברכה ודקל וקנין - יודע בדיוק מה מוטל עליו. בתוך כך, אורי גבריאל – שחגג השבוע את יום הולדתו השבעים – עושה עבודה נהדרת בתור העוגן של החבורה, ומשמש גם כקריין של הסיפורים.

בכלל, נחמד להציב את "תמונות יפואיות" לצד סרטי גנגסטרים מהשנים האחרונות, כמו "האירי" ו"אלטו נייטס", ולדמיין שגבריאל, שגילם כמה וכמה פושעים איקוניים במהלך הקריירה שלו, זוכה כאן למחווה דומה לזו שקיבל דה נירו (ואם גבריאל הוא דה נירו, אז יגאל עדיקא הוא ג'ו פשי, כמובן).   

למרות שנהניתי ממנו יותר משציפיתי, יש לי גם שתי טענות קטנות כלפי הסרט. הראשונה, הפאנץ' ליין של הסיפור הראשון מפוספס ומעט מבאס. ברור מה אמור לקרות שם, עם ה"שקשוקה". אך משום מה, זה לא ממש קורה, וחבל.

דבר שני, יש כאן המון צחקוקים. יותר מדי צחקוקים, אפילו. כמעט בכל פעם שאחד מחברי הג'מעה אומר משהו, כל יתר החברים מצחקקים. בנוהל. זה לא תמיד משכנע. זה לא תמיד נחוץ. לפעמים זה אפילו קצת מציק. אז לתשומת ליבכם כשאתם ניגשים לצלם את "תמונות יפואיות 2".

אבל חוץ מזה, אין מה לומר. את מה שהוא בא לעשות, "תמונות יפואיות" עושה כמו שצריך. בלי חוכמות, בלי יומרות, ועם לא מעט חן. חובבי הסדרה והספרים ייצאו מרוצים, וסביר להניח שהסרט גם יוסיף לג'מעה כמה וכמה מעריצים חדשים. לא רע בשביל פרויקט דל תקציב שמבוסס על סדרה נשכחת משנות התשעים. אפילו קצת מרשים.

"תמונות יפואיות" (ישראל 2024)