מביך. אין מילה אחרת כדי לתאר את "מלון פאלאס", סרטו הכנראה אחרון של הבמאי האגדי והידוע לשמצה רומן פולנסקי – ואני ממש לא מגזים.
מבין כל סרטיו של הבמאי בן ה-91, זהו הגרוע ביותר, בהפרש ניכר. הצפייה בו קשה ואף בלתי נסבלת. אין בו רגע אחד שלא יכאיב לעיניכם. אין בו שנייה אחת של חסד. תחתית החבית זה כאן.
ה"עלילה" מתרחשת במלון שוויצרי מפואר ומושלג, בערב השנה החדשה, 1999, ומתחקה אחר אסופה דוחה ולא סימפטית בעליל של דמויות בעלות אמצעים. איזה מבין קווי העלילה של הסרט הוא הגרוע והקרינג'י מכולם? התחרות קשה.
הכוכבת הצרפתייה בדימוס פאני ארדן מגלמת אשת חברה היסטרית, שמתעלפת אחרי שהכלב שלה עושה את צרכיו במיטתה. למזלה, מנתח פלסטי מפורסם שמתארח במלון נחלץ לעזרתה ובוחן את הצרכים של הכלב עם כפית קטנה. הייתי רוצה לספר לכם שהאפיזודה הנ"ל מתפתחת מעבר לזה, אך לצערי זה לא מה שקורה (למרות שארדן דווקא מתעלפת עוד מספר פעמים).
במקביל, ג'ון קליז מגלם מיליארדר טקסני קשיש שנשוי לצעירה בת 22. נחשו מה קורה כשהשניים מקיימים יחסי מין (רמז: הוא מת עם חיוך מטופש על הפנים, ועובדי המלון שואבים השראה מ"סוף שבוע אצל ברני" כדי להסתיר זאת).
גם מיקי רורק מסתובב כאן, בתור איש עסקים נלעג עם פאה מגוחכת, כמו גם חבורה של רוסים עשירים שעוקבת בדאגה ובעניין אחר החדשות (שמבשרות על כניסתו לתפקיד של מנהיג צעיר ומבטיח בשם ולדימיר פוטין).
ועוד לא הגענו לשחקן הפורנו בגמלאות (שלא עושה דבר במשך כל הסרט מלבד לשבור את אפו), לפינגווין שמשתחרר מהכלוב שלו וזורע כאוס במסדרונות, להקאות ולהפרשות הגופניות האחרות (שצצות בכל הזדמנות), ולעשרות ה"בדיחות" וההערות שנוגעות ל"באג 2000" - שרק מחזקות ומדגישות את אווירת ה"פג תוקף" שמורגשת במשך כל הסרט.
בתוך כך, הרגע העצוב ביותר ב"מלון פאלאס" הוא כנראה זה שקורץ לכיוונו של "צ'יינהטאון", יצירת המופת הגדולה ביותר של פולנסקי לדעת רבים (ואחד התוצרים הקולנועיים הגדולים ביותר בכל הזמנים באופן כללי). המוח פשוט מסרב להאמין שאותו יוצר חתום על שני הסרטים. ובכל זאת.
יש סרטים שלא היו צריכים לראות אור יום, ו"מלון פאלאס" הוא ללא ספק אחד מהם. הוא מוגדר כ"קומדיה שחורה", אך בזמן ששהיתי במחיצתו, הייתי הרבה יותר קרוב ללבכות מאשר ללצחוק, וברגע שהוא הסתיים רצתי להתקלח כדי לשטוף את עקבותיו מעליי. לכנות אותו "משולש העצבות" למעוטי יכולת יהיה אדיב וסלחני מדי עבורו (ומעליב כלפי "משולש העצבות").
אם ברצונכם לראות סרט מוצלח בהרבה של במאי אגדי בן תשעים ומשהו, הרשו לי להמליץ לכם על "מושבע מספר 2", של קלינט איסטווד, שעלה ממש לאחרונה ב-VOD הקרוב לספתכם. לא הסרט הטוב ביותר שקלינט עשה בחייו, אבל גם ממש-ממש לא אחד הגרועים.
פולנסקי, מצידו, היה צריך לצאת לפנסיה אחרי סרטו הקודם, "קצין ומרגל" (שכזכור זכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה). לפחות שונאיו הרבים יכולים להיות מרוצים. 2025 רק התחילה, וכבר יש לנו מועמד מוביל לתואר הסרט הרע של השנה. איזו סיומת עלובה לקריירה קולנועית מפוארת.
