"מהפך" של ג'ארד דיימונד: זינוק לאתמול

בשנת 1959 אמריקני צעיר בשם ג'ארד דיימונד הגיע לביקור בפינלנד. בספרו "מהפך", אשר נכתב כעבור 60 שנים בדיוק, הוא נזכר בתחושותיו אז: "שאלתי את מארחיי הפינים למה ארצם נכנעת לברית המועצות בדרכים רבות כל כך, מייבאת מכוניות מוסקביץ' נחותות ופוחדת כל כך מן האפשרות שהסובייטים יתקפו אותה. אמרתי להם שארה"ב בוודאי תגן על פינלנד אם זו תותקף. בדיעבד אין דבר אכזרי, נבער וחסר טקט יותר מזה שיכולתי לומר באוזניו של פיני".

במהלך הביקור ההוא, בשלהי שנות ה־50, דיימונד נחשף לראשונה לעוצמת האיום, שליווה את פינלנד הקטנה בשל מיקומה הגיאוגרפי בצד שכנה רבת עוצמה ומאיימת. האיום התממש בחורף 1939, כאשר ברית המועצות תקפה את פינלנד, ועל אף עמידתם ההרואית ספגו הפינים עשרות אלפי קורבנות ואיבדו כעשירית משטחם.

פינלנד היתה עלולה לאבד הרבה יותר, אולי אף את הכל, מאבחן דיימונד ממרחק הזמן, ומציע ללמוד את המתכון שאפשר לעם הקטן לשרוד תחילה ואחר כך לבנות מדינה לתפארת. האם ההצלחה הפינית אינה מקרית, וניתן לזקק ממנה מתווה פעולה לאומות במשבר? "מהפך" סבור שהתשובה לכך חיובית.

דיימונד, פרופסור לפיזיולוגיה במקור, רכש לעצמו שם של מדען רב־תחומי שאינו מסתגר בד' אמות של שדה מדעי אחד. הוא אמנם התפרסם לראשונה בעקבות המחקר באקולוגיה ואבולוציה של העופות של גינאה החדשה, אולם לתחום זה התווסף במהרה עניין בהיסטוריה, אנתרופולוגיה וגיאוגרפיה. ספרי העיון פרי עטו, שתמיד עסקו בשילוב של התחומים האלה, זכו לפופולריות רבה. כזה הוא, לדוגמה, ספרו "רובים, חיידקים ופלדה", המתחקה אחר השאלה מדוע דווקא הציוויליזציה האירו־אסיאתית פיתחה טכנולוגיה מתקדמת יותר מאשר ציוויליזציות בשאר חלקי הגלובוס.

בשונה מכך, ב"מהפך" מפליג דיימונד מדטרמיניזם גיאוגרפי ומנסה להטיל זרקור בעיקר על הגורם האנושי בעיצוב גורל של ארצות. הוא עושה זאת באמצעות סקירה של הדרכים שבהן כמה ממדינות העולם התמודדו בהצלחה עם משברים גדולים, ואף מינפו אותם לזינוק קדימה.

עם המדינות והמצבים הנסקרים נמנות פינלנד ועלייתה משברי מלחמתה בבריה"מ, יפן ופתיחתה לעולם בתקופת מייג'י, צ'ילה ומעברה מרודנות פינושה לדמוקרטיה, אינדונזיה ועלייתה אחרי השגת ריבונות, גרמניה ושיקומה אחרי מלחמת העולם השנייה, ואוסטרליה וחיפושה אחרי זהות עצמאית ומלכדת.

התובנה שמשבר, כל משבר, טומן בחובו הזדמנות לשינוי לטובה ולהתחדשות - אינה חדשה או מקורית. דיימונד משווה בין משברים מדינתיים לשלבי משברים שעוברים יחידים, ובעצם מציע להקביל ביניהם. הוא מנסח 12 גורמים הקשורים לתוצאותיו של משבר לאומי, שכולם נגזרים מהגורמים שמגדילים את סיכוייו של אדם לפתור משבר אישי, בשינויים מחויבים, החל מהכרה בקיום המשבר, דרך קבלת האחריות לפעולה שיש לנקוט כדי לפתור אותו והשגת עזרה נחוצה' וכלה בניסיון קודם במשברים והיעדר מגבלות גיאו־פוליטיות או אישיות, לפי העניין.

מה סייע לאומה קטנה כמו פינלנד לעמוד בפרץ, להינצל, להתקיים בצילה של ברית המועצות ובהמשך אפילו להשתדרג לעמדה של אחת הארצות העשירות בתבל? לדידו של דיימונד, שבעה מתוך 12 הגורמים המשפיעים על פתרון משבר לאומי תרמו לפתרון סוגיית היסוד שלה, אחד עיכב את הפתרון אבל בסופו של דבר סייע לו, ושלושה גורמים הפריעו לפתרון.

בין הגורמים המסייעים המחבר כולל את קבלת האחריות, "הקמת גדר" (הכוונה לזיהוי ואפיון של מה שמצריך שינוי), זהות לאומית חזקה, הערכה עצמית כנה, התמודדות עם כישלון לאומי, גמישות וערכי יסוד לאומיים. "מכל המדינות שיידונו בספר זה פינלנד היא דוגמה מובהקת של קבלת אחריות והערכה עצמית כנה ומציאותית מאוד", מדגיש דיימונד ומציין שהפינים עמדו בפיתוי כפול ולא נכנעו הן לרחמים עצמיים והן לרגש טבעי של איבה ורצון נקמה בפולש. לחלופין, הם ראו את הדברים נכוחה: פינלנד קטנה, יש לה קו גבול ארוך עם ברית המועצות, אין היא יכולה לסמוך על בעלי ברית שיושיטו לה עזרה תכליתית, האחריות על הישרדותה מוטלת עליה בלבד, וכוחה יעמוד לה להתנגד לפולש זמן מה בלבד, אך לא לגבור עליו.

מסקנתם של הפינים היתה שהדרך היחידה לשמור על עצמאות פוליטית היא להפיס את הסובייטיים ולהקריב לשם כך חלק מעצמאותם הכלכלית ומחופש הדיבור והפעולה שלהם. "פינלנד ידעה לעמוד בכישלונות ולהתמיד בניסויים לפתרון המשבר עד שנמצא הפתרון שפעל", מסיק דיימונד. בהתחלה נוסה הפתרון הצבאי, ומשהתברר שתוקפו מוגבל, אומץ פתרון מורכב יותר ונעים פחות, בוודאי בעיני המסתכלים מבחוץ.

שלושה גורמים מסייעים חסרו לפינלנד - תמיכת בעלות ברית, ניסיון עבר בפתרון משבר דומה והיעדר אילוצים גיאו־פוליטיים (אלה דווקא היו למכביר), וגורם נוסף - הסכמה לאומית רחבה באשר לפתרון - נעדר תחילה והושג עם הזמן. במבחן התוצאה, טוען המחבר, הקרבת עקרונות מסוימים למען עקרון יסוד מוחלט - עצמאות בכל מחיר ומניעת כיבוש זר - עבדה היטב והיוותה נקודת מפנה לחיוב.

לתרגום העברי של "מהפך" צירף המחבר פרק קצר על המשבר העולמי שמטריד את העולם כולו זה כמעט שנתיים - מגיפת הקורונה. הלוואי שלא היה עושה זאת, שכן מסקנותיו בפרק זה לגבי ההצלחות ואי ההצלחות של מדינות מסוימות - נמהרות, ומשקפות - במקרה הטוב - תמונת מצב בעת כתיבתן. דיימונד אף אינו מסתיר מה בער בו לרתום את נגיף הקורונה לתזה העיקרית שלו - בעיניו, לא הקורונה, או נגיפים מסוגה, מסכנים את העולם, אלא השילוש הקדוש בגרסת השמאל האמריקני של ראשית המאה ה־21: שינוי האקלים, דלדול המשאבים וחוסר השוויון.

כאזרח אמריקני, דיימונד לא יכול היה שלא לחפש אחרי המשבר הגדול שמאיים על ארצו. לדעתו, בעייתה היסודית הראשונה במעלה של ארה"ב נעוצה בשחיקה המואצת בפשרה פוליטית. הצופה בקיטוב המחריף בחברה האמריקנית ובחוסר הסבלנות שפשה בה, יסכים עימו. 

מהפך / ג'ארד דיימונד, מאנגלית: יוסי מילוא; כתר, 474 עמ'