הסופרת והעורכת שולה מודן הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 81. מודן הייתה, ביחד עם בן זוגה עודד, הבעלים של הוצאת הספרים "מודן". במשך שנים שימשה כמורה לספרות, עובדת סוציאלית ולאחר מכן פסיכותרפיסטית, אולם כל אותה עת כתבה וספריה היו לרבי מכר.
ספרה הראשון של מודן, ספר הילדים "ליאור בכה כשאימא הלכה" ראה אור בשנת 1988, ולאחריו המשיכה לכתוב שורה של ספרי ילדים שגיבורם נושא את שמו של בנה ובהמשך כתבה כעשרים ספרי ילדים. סדרת ספרי הבישול שחיברה ("בישולה") פרסמו אותה גם כבשלנית-על.
מודן כתבה גם שני רומנים למבוגרים, "מסיבה לילדות טובות" (משנת 2016) ו"כל יום בולע שמש" (משנת 2024) שבהם משולבים אלמנטים רבים מן הביוגרפיה האישית שלה. שני רומנים אלה זכו לביקורות משבחות רבות.
מודן עסקה גם בתרגום, ובין השאר תרגמה מאגדות הנס כריסטיאן אנדרסן, את רומן הנעורים המפורסם "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט ואת "לשחרר את וילי" מאת קיית ווקר, שעל פיו נעשה הסרט. היא יזמה וערכה את סדרת הספרים "פסיכה" של הוצאת "מודן", המוקדשת לספרי פסיכולוגיה.
מודן, ילידת תל אביב, חלתה פעמיים בסרטן וכתבה על חוויותיה וההתמודדויות שלה עם המחלה בטורים שפרסמה בשבועון "לאשה". לפני שנים ספורות גם חלתה בשלבקת חוגרת, מחלה שתקפה אותה בעוצמה גדולה כל כך שהיא לא יכלה ללכת ובילתה שבועות ארוכים בבידוד בבית החולים.
הרומן האחרון שכתבה נולד באותם ימים והגיבורה שלו, אישה המאושפזת גם היא במשך תקופה ארוכה, מגשימה את הפנטזיה שמודן עצמה הודתה שהייתה לה, בורחת מבית החולים ומשוחחת על החיים עם חסר בית שהיא פוגשת על ספסל סמוך.
מודן, אחת הדמויות האהובות והמוערכות בעולם הספרות הישראלי, הייתה אם לארבעה (בתה רוני מודן עומדת כיום בראש הוצאת הספרים המשפחתית). במקביל לכתיבה היא המשיכה בעיסוקה כמטפלת עד יומה האחרון כמעט, בקליניקה הביתית שלה בתל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו