ג'וואד מוג'אבי
אני, את העולם ההרוס/בנוי הזה
יֵשׁ עִיר חֲבוּיָה בְּתוֹךְ הָעִיר הַזֹּאת, וְגַם בְּתוֹכִי
כְּשֶׁהִיא גּוֹלָה מִן הַגּוּף, אֵילוּ זְעָקוֹת הִיא מְשַׁחְרֶרֶת מִן הַנֶּפֶשׁ
הָעִוְּרִים וְהַחֵרְשִׁים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל הָעִיר
הֵם הוֹצִיאוּ אֶל מִחוּץ לַחֹק אֶת הַקּוֹלוֹת, הַפָּנִים וְהַתִּקְווֹת
שֶׁמֶשׁ, עֵץ וְסֶלַע דּוֹאֲגִים לַהֲרוּגִים
אַל תִּתְפַּתּוּ לָאַשְׁלָיוֹת הָרְקוּבוֹת שֶׁלָּכֶם
עַד שֶׁלֹּא יַצְמִידוּ לָהֶם סַכִּין לַצַוָּאר, הֵם לֹא
יַקְשִׁיבוּ לְאִישׁ
הֵם הָפְכוּ לִהְיוֹת אֶחָד עִם הַנֶּשֶׁק, בָּרְחוֹבוֹת וּבַסִּמְטָאוֹת
חֲמוּשִׁים בְּרֶשַׁע, הֵם בָּאוּ לָקַחַת שָׁלַל אֶת הַחַיִּים
פְּרָחִים, שִׂמְחָה, שִׁירָה, אַהֲבָה, שִׁכָּרוֹן
הֵם הָיוּ סוֹד הָעָצְמָה שֶׁלָּנוּ, וְגַם מַאֲגַר הַחֶמְלָה
אֲנַחְנוּ הַמּוֹלֶדֶת, הַשֵּׁם וְהַשְּׁאֵרִית שֶׁל הַתַּרְבּוּת וְהַתְּבוּנָה
הַיָּם מְשַׁלֵּחַ אֶל עַל אֶת גַּלָּיו, וּמַתִּיז חוֹל, רְסִיסִים וְקֶצֶף
הַזִּכְרוֹנוֹת אֲפֵלֵי הַגּוֹרָל שֶׁל הֶעָבָר מַחְוִירִים וּמְבַיְּשִׁים אֶת הַשַּׁחַר שֶׁל הֶעָתִיד
יַלְדֵי הַפְּלִיטִים, הַגּוּפָה עַל חוֹף הַיָּם, הֵם אֲנַחְנוּ
הַנַּעֲרָה שֶׁנִּרְצְחָה בַּמֶּטְרוֹ, הִיא אֲנַחְנוּ
הֵם מַפְצִיצִים אֶת עָרֵי הָעוֹלָם, הַמֵּתִים וְאֵלּוּ שֶׁשָּׂרְדוּ, הֵם אֲנַחְנוּ
הָעִיר הַנִּסְתֶּרֶת שֶׁלִּי הִיא הָאוֹהֲבִים, הַצְּעִירִים, הַלּוֹהֲבִים
הֵם לְעוֹלָם לֹא יִמָּחוּ מִמֹּחָם שֶׁל בָּאֵי הָעוֹלָם.
בפח האשפה
אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת הָאֲהוּבִים מִיָּמִים עָבָרוּ
הִשְׁלַכְתִּי בָּאֲוִיר
כָּל אוֹתָם פָּנִים, שׁוּרוֹת, וְתַעֲנוּגוֹת עֲמֻקִּים
מִזְּמַן גִּלּוּי הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא מֵאִתָּנוּ
הַתַּאֲווֹת וְהַקְּנָאוֹת שֶׁנִּשְׁכְּחוּ עַל דַּפֵּי הַתַּדְהֵמָה
מִסְגָּרוֹת יָפוֹת, שֶׁהַתְּמוּנָה שֶׁאֲצוּרָה בָּהֶן הָיְתָה הַסִּיד שֶׁל הַקִּיר שֶׁעָלָיו הֵן נִתְלוּ
בָּתֵּי קָפֶה שֶׁל שִׁכָּרוֹן; חֲבֵרִים לְתַעֲנוּגוֹת, סֵבֶל וּמַאֲבָק
אִי־דִּבּוּר שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, שֶׁהִתְחִיל מֵהַשַּׁחַר שֶׁל יַקִּירִים־נִסְתָּרִים
אֲפִלּוּ הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלְּךָ עַל עַצְמְךָ מְקַבְּלוֹת כָּל רֶגַע הוֹדְעוֹת בִּטּוּל
טוּרִים צִבְעוֹנִיִּים שֶׁל סְפָרִים וּמַחְבָּרוֹת לְלֹא מִלִּים וּלְלֹא שִׁדְרָה
הַסֵּבֶל הֶחָרוּךְ שֶׁל אֲנָשִׁים הַמְּחַפְּשִׂים אֶת מְנַת גּוֹרָלָם
יָמִים צוֹרְבִים כְּמוֹ עוֹפֶרֶת מֻתֶּכֶת
נְפִילָה וּזְעָקוֹת דּוֹמְמוֹת וְצִינוֹקִים
מִי יוֹדֵעַ מָתַי תִּפְקַע סַבְלָנוּתוֹ שֶׁל הָאֶפְעֶה
הַתָּלוּי מֵעַל רֹאשְׁךָ מִמְּרִישֵׁי תִּקְרַת הַחַיִּים?
כְּשֶׁתִּקְרַע לִשְׁנַיִם אֶת חֲלוֹמוֹתֶיךָ
מָה שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּיָדֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא הַצֵּל שֶׁל מָה
שֶׁאִבַּדְתָָּ.
תרגם מפרסית: ראובן נמדר
ג'וואד מוג'אבי (יליד 1939) הוא משורר, חוקר ומהבולטים שבאנשי הרוח באיראן. סגנונו של מוג'אבי רחוק מאוד מהסגנון הפרסי הקלאסי. הוא משורר מרדן, מודרני למהדרין, שנשען בכתיבתו על שבירת צורות, ערבוב של ז'אנרים, ערפול של מטפורות ואתגור בלתי פוסק של מוסכמות השפה הפרסית.
שני השירים המתורגמים כאן לראשונה לעברית הם דוגמאות מובהקות של הסגנון הפרוע־לכאורה שלו, שמחביא מתחתיו עושר לשוני ותרבותי לא שכיח ומודעות־על למהלך הפואטי המהפכני שהוא מבצע. תודה מיוחדת לידידי שאהרוך בסל מניו יורק, מומחה לשירה הפרסית, שעזר לי לפצח את "חידת מוג'אבי" ולהגיש את התרגומים הללו לקוראים העברים.
בכתאש אבתין
מוות על מוות
הַטֶּלֶפוֹן מְצַלְצֵל
וְכַמָּה דַּקּוֹת לְאַחַר מִכֵּן
הַטִּיל מוֹחֵק אֶת זִכְרוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל הַבֻּבּוֹת
הֵיכָן מַתְחִילָה הַסִּמְטָה הַזּוֹ?
וּבְאֵיזוֹ לוּחִית רִשּׁוּי מְעֻלֶּפֶת
חָבוּי מִסְפָּרוֹ שֶׁל הַמָּוֶת?
אֲנִי הוֹפֵךְ בַּתְּמוּנוֹת קָדִימָה וְאָחוֹרָה
לֹא! זֶה לֹא הוֹגֵן
בַּתְּמוּנוֹת בָּעִתּוֹן הַדָּם לֹא מֻדְפַּס בְּצִבְעוֹ הַמְּקוֹרִי
וּבַטֶּלֶוִיזְיָה
רֵיחַ הֶעָשָׁן
אֵינוֹ צוֹרֵב אֶת עֵינֵי הַמִּתְבּוֹנֵן
אֲנִי שָׁב אֶל הָרְחוֹב
אֶל שַׁאֲגַת הַטִּיל
וְאֶל הַיֶּרִי שֶׁל אֱמוּנָה בֶּאֱמוּנָה!
הוֹ, לוּ יָכֹלְתִּי לְהַחֲלִיף אֶת עוֹלָמִי
עִם שַׁלָּט הַטֶּלֶוִיזְיָה
***
הָיִינוּ אַנְשֵׁי הַסֵּבֶל
וּבַמִּפְעָל
בְּחֻלְצוֹת מְלוּחוֹת
הִזַּעְנוּ.
הָיוּ לָנוּ דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשֻׁתָּף
וְהָעֹנִי
נִפְרָשׂ
עַל שֻׁלְחֲנוֹתֵינוּ הַצָּרִים.
אֲבָל
יָדַעְנוּ
אֶת הַסּוֹד שֶׁבֵּין הַמִּסְפָּרִים וְהַמִּלִּים
אָז הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ
חֶלְקֵנוּ הָיִינוּ
בְּבִדּוּד
וְחֶלְקֵנוּ הָאַחֵר
בְּבִדּוּד.
אֲבָל
הָיוּ לָנוּ אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשֻׁתָּף.
וְהָיוּ מֵאִתָּנוּ שֶׁהִתְוַדּוּ
בַּעֲרוּצֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה!
הָיִינוּ אֲחֵרִים
אֲבָל עֲדַיִן
הָיוּ לָנוּ דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשֻׁתָּף.
אֲבָל הֵם,
רָחוֹק מֵעֵין הַטֶּלֶוִיזְיָה
הֶחְבִּיאוּ אֶת סִימָנֵי הַשּׁוֹט
תַּחַת חֻלְצוֹתֵינוּ הַמְּלוּחוֹת.
מולדת
עֵצִים יְרֻקֵּי עֵינַיִם
יוֹנִים לִבְנוֹת תַּכְרִיכִים
וְאַתְּ, אֲדֻמַּת לְחָיַיִם!
מוֹלַדְתִּי!
אֲרוֹן הַמֵּתִים שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ
נִשְׁמַט כָּךְ
מִכִּתְפֵי הַשָּׁמַיִם!
תרגמה מפרסית: סיון בלסלב
בכתאש אבתין, שמת בינואר 2022 בכלא אווין כשהוא בן 47 בלבד, היה משורר, קולנוען ופעיל חברתי בולט נגד הדיכוי והצנזורה באיראן. הפעילות הזו הובילה להתנכלות מצד הרשויות: בשנת 2015 נעצר לראשונה, וב־2019 נידון לשש שנות מאסר בגין "תעמולה נגד המשטר" ו"קשירת קשר לפגיעה בביטחון המדינה".
הרשויות, שמנעו ממנו טיפול רפואי בכלא, הביאו למותו - מה שעורר זעם ציבורי עמוק באיראן ומחוצה לה. ממשלת צרפת גינתה את מות אבתין וקראה להגן על חיי אסירים פוליטיים, ובארה"ב הזכיר השליח המיוחד לנושא איראן את אבתין כדוגמה לאכזריות המשטר האיראני כלפי אמנים ואנשי רוח. בהלווייתו, שנערכה בעיר ריי, הנוכחים חלקו לו כבוד אחרון וקראו קריאות מחאה, ובהן: "שלום לאבתין, מוות לעריצים" - למרות נוכחותם הכבדה של כוחות הביטחון במקום - ובכך הפכו את ההלוויה להפגנת זעם נגד המשטר, ואת אבתין לאחד מהסמלים הבולטים של המאבק.
אחמד־רזא אחמדי
שָׁמַעְתִּי מִתְּמוּנָתוֹ שֶׁל יָרוּי
שֶׁאֵין לִי דֵּי זְמַן לְנַחֵם אֶת הַפֶּרַח
בִּשְׁנִיָּה אַחַת תָּפַרְתִּי בֶּגֶד לַשֶּׁמֶשׁ
בִּשְׁנִיָּה אַחַת הִשְׁכַּבְתִּי אֶת הַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים לִישֹׁן
לֹא הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת לִזְרֹעַ פִּרְחֵי דָּת
בַּפְּצָעִים שֶׁל מִפְרְצֵי עוֹרִי
רַק לִשְׁנִיָּה, הָיְתָה הִזְדַּמְּנוּת
לְשַׁמֵּר אֶת הָרֶגַע הַמְּאֻשָּׁר
בּוֹ אַתָּה שׁוֹפֵט
בֵּין הַחַמָּה וְהַחַמָּנִית
רַק לִשְׁנִיָּה, הָיְתָה לִי הִזְדַּמְּנוּת
לְהַרְחִיב
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל אֶצְבְּעוֹת הַדֶּשֶׁא הָעֲמֻקּוֹת
***
הֵם בָּזְזוּ אוֹתָנוּ
הָיְתָה עֵרוּת רַבָּה
הָיְתָה שֵׁנָה רַבָּה
בִּימֵי שִׁשִּׁי הָיָה לָנוּ עָנָן
אַךְ לֹא יָכֹלְנוּ
לְכַנּוֹת חַיִּים
אֶת הָעֵרוּת, הַשֵּׁנָה, אֶת עַנְנֵי שִׁשִּׁי
אָז הִכְחַשְׁנוּ אֶת הַשֵּׁנָה
אָז הִכְחַשְׁנוּ אֶת הָעֵרוּת
בִּימֵי שִׁשִּׁי יָצָאנוּ מֵהַבַּיִת
כְּדֵי לֹא לִרְאוֹת אֶת הֶעָנָן
מָה זֶה מְשַׁנֶּה
שֶׁהַחַיִּים הִסְתַּיְּמוּ
וְשֶׁבְּעֶרֶב שִׁשִּׁי
הַתֵּה הִתְקָרֵר עַל הַשֻּׁלְחָן
תרגמה מפרסית: סיון בלסלב
אחמד־רזא אחמדי, שנפטר בשנת 2023 בגיל 83, נחשב לאחד מעמודי התווך של השירה המודרנית באיראן וכונה "אבי שירת הגל החדש". הוא ביקש, לדבריו, "לברוח מן הניחוח הרומנטי" של השירה הפרסית המסורתית. בראיון עימו אמר: "צעדתי תמיד עם המצפן הפנימי שלי... לא חיקיתי איש, ולתחושתי אפילו לא את עצמי. מבקריי קיוו לשווא שאלך בשביל שכבר סללו אחרים לפניי. הם לא מבינים ששירה אשר חומר הגלם שלה הוא סבל אנושי - אינה סובלת חיקוי".
בניגוד למשוררים אחרים בני תקופתו, הוא לא החשיב את עצמו משורר מחאה, וביטא רק באופן עקיף את הכמיהה העמוקה לחופש, לצד ביקורת מרומזת על המשטר. רבים מפרשניו וממבקריו ראו בשיריו סמל להתנגדות שקטה כנגד צמצום המרחב התרבותי והאזרחי באיראן של אחרי המהפכה האסלאמית.
אחמד שאמלו
יוֹם שֶׁבּוֹ הַשִּׁיר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר הוּא נְשִׁיקָה
וְכָל אָדָם הוּא אָח לְכָל אָדָם
יוֹם שֶׁבּוֹ לֹא נוֹעֲלִים אֶת דַּלְתוֹת הַבָּתִּים.
הַמַּנְעוּל הוּא אַגָּדָה וְהַלֵּב מַסְפִּיק לְחַיִּים
יוֹם שֶׁבּוֹ פִּשְׁרָהּ שֶׁל כָּל שִׂיחָה הִיא אַהֲבָה
כָּךְ שֶׁאֵינְךָ מְחַפֵּשׂ אַחַר הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה בַּשִּׂיחָה
יוֹם שֶׁבּוֹ צְלִילָהּ שֶׁל כָּל מִלָּה הִיא חַיִּים
כָּךְ שֶׁאֵין לִי צֹרֶךְ לִסְבֹּל בְּחִפּוּשׂ אַחַר חָרוּז הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן
יוֹם שֶׁבּוֹ כָּל שְׂפָתַיִם הֵן מִזְמוֹר
כָּךְ שֶׁהַשִּׁיר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר הוֹפֵךְ לִנְשִׁיקָה
יוֹם שֶׁבּוֹ אַתְּ בָּאָה, בָּאָה לְתָמִיד, וְהַנֹּעַם מִשְׁתַּוֶּה לַיֹּפִי
יוֹם שֶׁבּוֹ נְפַזֵּר שׁוּב זֵרְעוֹנִים לַיּוֹנִים שֶׁלָּנוּ
וַאֲנִי מְצַפֶּה לַיּוֹם הַזֶּה
אֲפִלּוּ בַּיּוֹם
שֶׁבּוֹ כְּבָר לֹא אֶהְיֶה.
תרגמה מפרסית: סיון בלסלב
המשורר אחמד שאמלו היה סמל למאבק נגד דיכוי פוליטי וצנזורה תרבותית. ב־1953, אחרי הפיכת השאה, פשטה המשטרה על בית הדפוס שבו הדפיס את ספר שיריו "ברזל ורגש", החרימה והעלתה באש את כל העותקים. שאמלו נשלח לכלא קאסר, שבו ידידו הקרוב מרתוזה כיואן הוצא להורג. האירוע נחקק בזיכרון הלאומי דרך שירו "שנת הרע והרוח".
בשנות ה־60 הוא ערך שורה של מגזינים ספרותיים, שאותם סגרה המשטרה החשאית. ב־1976 הוא עזב לארה"ב כמחאה על הדיכוי התרבותי של השאה, אך שב למולדתו בתקופת המהפכה. גם לאחר עליית המשטר האסלאמי הוא המשיך להוציא לאור כתב עת חילוני, אך גם אותו סגר המשטר. בשנות ה־80 שמו הוחרם רשמית באיראן. על אף הפופולריות שלו בציבור, הוגדר שאמלו בעיני השלטון החדש כ"יסוד לא־אסלאמי, בוגד ומערבי מדי", ופרסום ספריו החדשים נאסר וכתביו צונזרו לאורך שנים.
מעריציו קראו משיריו בסתר והקליטו אותם בקלטות שהופצו מחתרתית. עשרות אלפי מעריצים הגיעו להלווייתו בשנת 2000 וקראו בה את שורות שיריו. בכך הפכו את טקס הקבורה להפגנת ענק נגד הדיכוי והשתקת הקולות החופשיים באיראן.
קָרוּן / טומאג' סאלחי
הֵם מוֹצְצִים אֶת הַנֵּפְט וְהַגָּז,
וְאָז בּוֹעֲטִים בֶּחָזֶה שֶׁל הָאֵם
הֵם גּוֹנְבִים מֵאֲנָשִׁים מוּל הָעֵינַיִם -
הָאֲנָשִׁים מִסְתּוֹבְבִים - הֵם יוֹרִים בָּהֶם
פְּצָצוֹת־פְּצָצוֹת כְּבָר שְׁמוֹנֶה שָׁנִים
הָאֲדָמָה רְטֻבָּה מִדָּם
הֶחָזֶה נִשְׂרָף מֵאֵשׁ הָאוֹיֵב
הַשַּׁלִּיט קָרַע אֶת גַּב הָאָדָם
בִּיפּ־בִּיפּ הַמִּשְׁטָרָה מַגִּיעָה
אִם תָּרוּץ הַמּוֹקֵשׁ עוֹד יִקַּח לְךָ תַּ'רֶגֶל
מִקָּדִימָה - אוֹיֵב, מֵאָחוֹר - הָאוֹיֵב
הַפּוֹלִיטִיקָאִי מַשְׁמִין – רַק הָעָם רָעֵב
כָּאן ח'וּזְסְטָן, הַמִּכְרֶה הַשָּׁחֹר, הַזָּהָב שֶׁל אִירָן
הַיֶּרִי בְּחִנָּם, הַגְּשָׁמִים כְּבֵדִים
הַכְּאֵב מִתְפַּשֵּׁט, הָפַכְנוּ פְּרָגִים
הֵם שָׁדְדוּ אֶת מִסְגַּד סוּלֵימָן,
וְאָז שָׁלְחוּ מְזֻמָּנִים לַמִּסְגָּדִים בְּעִירָק
תָּפְרוּ נַעֲלֵי בַּיִת, הֶחְבִּיאוּ בָּהֶם סַמִּים,
שָׁלְחוּ לְקָרוּן בְּאַהְוָז - סִמְּמוּ נְעָרִים
מִדִּסְקִיּוֹת הַמֵּתִים בְּסוּסַנְגַרְד
הֵם קָנוּ מוֹקְשִׁים לְעַזָּה
מִקִּפְלֵי הַשִּׂמְלָה שֶׁל אִיזֶה -
הֵם תָּפְרוּ אֶת הָרְעָלוֹת בְּכַּרְבָּלָא
הֵם שׁוֹלְחִים גְּדוּדִים שֶׁל כְּלָבִים עַל מִזְחָלוֹת
מִכַּסְפֵּי הַנֵּפְט קוֹנִים כַּדּוּרִים
אֲבָל הַכְּלָבִים מֻכֵּי כַּלֶּבֶת, קְשׁוּרִים בִּרְצוּעוֹת,
טָפְרֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעָם, רָאשֵׁיהֶם בְּתוֹךְ שַׂקִּים
מַגִּישֵׁי הַחֲדָשׁוֹת, הָעִתּוֹנָאִים,
פַּעַם עִוְּרִים מִכֹּחַ, פַּעַם מִמְּזֻמָּנִים
הֵם מַחְשִׁיכִים אֶת זִירַת הַפֶּשַׁע
מְעַוְּרִים אוֹתְךָ,
שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹת את הנְּקֻדָּה הַמֵּתָה
שָׁטֶל, פָנָפּ, אַבְּרָרְוָן,
הַמָּסְטֶרִים שֶׁל הָאִינְטֶרְנֵט, הַקּוֹנְדּוֹמִים שֶׁל הַשַּׁלִּיטִים
אַבְַּרָזָס, הַיְ־וֶובּ, זָ'רְפְ־נֶגָר -
מָה תַּג הַמְּחִיר שֶׁל הַזְּעָקוֹת שֶׁאַתֶּם מְצַנְזְרִים?
הַלּוֹבִּיסְטִים עוֹזְרִים לָרוֹצְחִים -
הוֹפְכִים אֶת הַמַּסֵּכוֹת לְבִלְתִּי נִרְאוֹת
מֵאַרְהָ"ב לְאֵירוֹפָּה רַק דִּבּוּרִים, דִּבּוּרִים
מִתְחַבְּאִים מֵאֲחוֹרֵי "זְכֻיּוֹת אָדָם" - שֶׁמִּזְּמַן הָפְכוּ לְחוֹמוֹת
אָז שֵׁב מֵחוּץ לַזִּירָה וְתִכְתֹּב
כֵּן, תֵּן לָרוֹצֵחַ תַּ'סַכִּין וְתִתְפֹּר לוֹ תִּיק,
הַכִּיס שְׁ'ךָ מֻחְבָּא מַדְהִים,
וְהַלִּכְלוּךְ הַזֶּה דָּבִיק
ומָה זֶה חָשׁוּב שֶׁהַמְּצִיאוּת קוֹרֶסֶת -
כְּשֶׁהַוִּיטְרִינָה שֶׁלְּךָ נוֹצֶצֶת
יֵשׁ רַק פֶּה אֶחָד לְכָל אֶלֶף קָרְבָּנוֹת
אֲבָל הָרוֹצְחִים הֵם אֵלֶּה שֶׁמַּעֲבִירִים לוֹ אֶת הַחֲדָשׁוֹת
כֵּן, הָרוֹצְחִים וְהַלּוֹבִּיסְטִים שֶׁלָּהֶם, הַצֶּוֶת הַמֻּשְׁלָם
הָעֵט שֶׁלָּהֶם נָקִי, וְאֶת הַכָּבוֹד - הֵם מְקַבְּלִים בִּמְזֻמָּן
אָז תָּפִיצוּ פֵיְק נְיוּז, תְּשַׁקְּרוּ בָּעִתּוֹנִים
מְשַׁחְרְרִים בְּעַרְבוּת פּוֹשְׁעִים, מַלְבִּינִים אֶת הַפְּשָׁעִים
כֵּן, הֵם אֲשֵׁמִים - אֲבָל אַתֶּם אֲשֵׁמִים כְּמוֹתָם
כִּי אַתֶּם יְרֻקִּים מִמְּזֻמָּנִים - בִּזְמַן שֶׁהֵם אֲדֻמִּים מִדָּם
אַתֶּם הַפּוֹשְׁעִים - מִקּוֹלְנוֹעַ רֶקְס וְעַד מֶטְרוֹפּוֹל
מֵאַבָּדָן וְעַד אַנְדִּימֶשְׁק, הַמַּיִם בֹּץ, הָאֲוִיר מְזֹהָם
סִימַן הַקָּלִיעַ עַל הֶחָזֶה שֶׁל ח'וֹרַמְשְׁהָר עֲדַיִן מֵרִיחַ מִמָּוֶת
אֶת אִירָן הֲפַכְתֶּם לְכֶלֶא, הַדָּרוֹם בְּגָלוּת כְּבָר מִזְּמַן
מַטְּרָתֵנוּ הִיא שָׁלוֹם. הַדֶּרֶךְ: מִלְחָמָה
הַלֵּב שֶׁלִּי גָּדוֹל, הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּכֶם צָרָה
הַמֹּחַ שֶׁלִּי נָקִי, הַקּוֹל שֶׁלִּי בִּצְמִיחָה
הַנֶּשֶׁק שֶׁלִּי הוּא רֶאפּ, הַשִּׁרְיוֹן הוּא אַהֲבָה
זַעֲקַת הַמְּדֻכָּאִים חוֹתֶכֶת לִי תַּ'חֲזֶה, הַגָּרוֹן שֶׁלִּי בְּעֵרָה
הַדְּיוֹ שֶׁלִּי הוּא דָּם הַמַּפְגִּינִים, הַמַּחְבֶּרֶת - הַמְּחָאָה
הַצֶּוֶת שֶׁלִּי לַהֲקַת אֲרָיוֹת, הָאוֹיְבִים שֶׁלִּי שְׁפַנִּים
הָפַכְתִּי אֶת קוֹל הָעָם לְנִצְחִי -
גַּם אִם הָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי מְנֻצָּחִים
