כשאמו של פסח מתה, כוכב הטלנובלות לשעבר והמובטל המחלטר בהווה משוכנע לרגע שהוא יכול לנשום לרווחה.
אלא שהאם המתה, כוהנת היוגה המיתולוגית של ישראל, נותרה במותה שתלטנית וכפייתית לא פחות מכפי שהיתה בחייה. בצוואתה היא מורישה לו דירה סודית בחיפה, שהיתה כנראה מקום המפגש שלה עם המאהב הבכלל לא סודי שלה, ומורה לו לארגן לזכרה מסיבת ענק. בעצת המטפל שלו הוא כותב לה מיילים כועסים, והיא עונה.
הקשר ביניהם, שנותק כליל בעקבות מריבה כועסת, מתחדש בעוז, ולאם ולבן יש הזדמנות נוספת לאוורר את הסודות והשקרים שהעיקו עליהם קודם.
זו, על קצה המזלג, עלילת "זאת המנוחה שלך", ספרו השני של עידן גרינברג, איש הייטק ובעל תואר שני בכלכלה ובמשפטים, המנהל את צוותי הגיימינג בסניף הישראלי של חברת מטא (במילים אחרות: פייסבוק).
גרינברג, בן 47, נשוי ואב לשלושה, נדמה כרחוק מאוד מהגיבור הספרותי שלו, שהוא גם גרוש ממורמר המתאמץ למצוא חיבור אמיתי לבנו הקטן. הסיפור, שכאמור נפתח במותה של האם, מציף לא מעט נושאים כאובים הנוגעים למשפחות רבות: בגידות, השפלה, אכזבה, קנאה, אלימות וצורך בתשומת לב - אבל גרינברג בוחר לטפל באלה בעיקר בהומור. למשל: את התסכול על חוסר יכולתו ליצור תקשורת עם בנו פסח פותר באמצעות שורה של "תעלולים", כפי שהוא מכנה אותם, שבמסגרתם הוא והילד מתעללים באחת השכנות בבניין, גוזרים את המכתבים שלה ומפזרים אשפה בכניסה לדירתה.
אחותו של פסח יורשת את רשת מכוני היוגה "מק־יוגה" שהקימה האם, וכוללים סניפי "יוגה־דרייב" (שבהם אפשר לקבל אימון זריז בלי לצאת מהמכונית, עם מדריכות שעוברות בין המכוניות ומתקנות את הפוזיציות). היא מוסיפה להם שיעורי "דאבל יוגה" לנשים שמנות במיוחד.
גרינברג אומר שהבחירה להתייחס לקונפליקטים משפחתיים בהומור נעשתה במסגרת ניסיון שלו "לנגן בכל הכלים". "לפני עשר שנים, זמן קצר אחרי שראה אור הספר הראשון שלי 'מישהו השאיר את החלון פתוח', התקשר אלי דויד גרוסמן, החמיא לי ואמר לי לא לפחד לנגן בכל הכלים, כלומר לכתוב בכל האופנים שעומדים לרשותי. בספר הראשון כתבתי על משפחה שנולד בה ילד חריג וקורים בה דברים טרגיים, והפעם החלטתי לגעת בדברים כואבים אבל בצורה מצחיקה.
"בכוונה הקצנתי את הדמויות ואת הבחירות המוסריות שלהן, ובעיקר את פסח. מאחר שקודם אמרת לי שתוך כדי קריאה הוא ממש הרגיז אותך, אני חושב שהצלחתי".
אתה מעלה בספר קונפליקטים משפחתיים כאובים, ובעיקר יחסים מאוד קשים בין הורים לילדים. עד כמה אתה מכיר את הבעיות האלה מחייך שלך?
"אמא שלי בחיים, לשמחתי, ואנחנו מדברים, כך שאני לא אזדקק להתכתב איתה במייל אחרי מותה. את המתח בין ההורים אני מכיר ממשפחתי שלי - הוריי התגרשו כשהייתי קטן, הקימו משפחות אחרות, ויש לי שישה חצאי אחים. השאלה איך להיות אב טוב לבנים שלי העסיקה אותי וממשיכה להעסיק אותי, ואני מניח שלכן היא מוצאת את דרכה גם לכתיבה שלי".
ומאיפה הטינה הגדולה הזו לכל מתרגלי היוגה?
"חלילה, חלילה. אני בעצמי מתרגל יוגה כבר כ־20 שנה והיא בעיניי דבר חשוב ואמיתי, שיש לו יתרונות גדולים בחיי. אני גם מתנסה לעיתים בכל מיני שיטות של יוגה שאינן התרגול הקבוע שלי, ואני אוהב את העובדה שהיא זמינה ופופולרית. מה שמגוחך בעיניי זה ההיבט השטחי המסחרי של היוגה, עם כל ה'לולו למון' והאופנות האחרות, הגישה השטחית שאין מאחוריה שום דבר רוחני באמת".
איך אתה מסתדר עם הפיצול הזה - הייטק ויוגה וגם ספרות?
"תמיד היה לי סוג של פיצול אישיות. נמשכתי לספרות, אבל הייתי טוב במקצועות הריאליים, למדתי כלכלה אבל גם משפטים, כתבתי סיפורים אבל הלכתי לעבוד בפייסבוק. זה מצוין כשאני חווה אכזבות. אם משהו מציק לי בעבודה, אני אומר לעצמי 'טוב, בעצם אתה סופר', ואם משהו מתסכל אותי בכתיבה, אני אומר לעצמי 'טוב, בעצם אתה בכלל איש מחשבים'".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו