אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי את "השטן לובשת פראדה". הייתי אז חיילת לפני שחרור עם חלום להיות עיתונאית אופנה, בדיוק כמו אנדי. חלמתי איך כמוה אעבור לעיר הגדולה, אתחכך במותגים ובשמות שעד כה נתקלתי בהם רק במגזינים שנשלחו לחברה הכי טובה שלי מדודתה הרווקה בניו יורק. גלגלתי את השמות בחרדת קודש; "פראדה", "גוצ'י", "ורסאצ'ה". סנדלי לואי ויטון. סלט אנדיב לארוחת צהריים. שמפניה וקוקטיילים לשעת ערב.
"השטן לובשת פראדה" לקחה את כל החלומות שלנו על התחככות בעושר ובזוהר, עטפה אותם באג'נדה של הגשמה עצמית - ואז נתנה לנו אגרוף חזק בבטן, כשהתברר שלמרות השמלות והנהגים הפרטיים והכסף־כסף־כסף שמציף ועוטף אותך, את לא ממש מאושרת.
נזכרתי ביצירת המופת הזו, שעיצבה פנטזיות לכל כך הרבה קוראות ברחבי העולם, וגם כאן בלבנט, כשקראתי את ספר הבכורה של דורית חכים־קרמר. חכים־קרמר, במאית ותסריטאית מוערכת ("ירח בבית 12") ועיתונאית לשעבר, כתבה ספר אוטוביוגרפי על החלום העדכני של רבות מאיתנו: אקזיט. ואם לא אקזיט, אז רילוקיישן שווה במיוחד.
היא נשואה לשלמה קרמר, מי שהאינטרנט מגדיר כ"יזם סדרתי", וספר הבכורה שלה מתאר את התקופה שבה היא ומשפחתה נסעו בתחילת שנות האלפיים לעמק הסיליקון לרילוקיישן, השיקו את החברה של בעלה בבורסה האמריקנית והפכו בתוך יום לאנשים עשירים באופן מגוחך.
הספר, שנכתב בגוף ראשון ונקרא לפעמים כמו יומן מסע, כולל תיאור פעולות ברמת קמתי־אכלתי־נסעתי־כעסתי, ומתאר תקופה של יותר משנה במנעמי החיים של אמריקה.
עמק הסיליקון עוטף את המשפחה בכל הסחות הדעת שאפשר להציע. צוות שמנהל את הטירה, לימודים בבית ספר פרטי, נהג פרטי, מכונית יקרה, חופשות באתרי הנופש הכי יוקרתיים. הם האנשים שחיים מעלינו, לא לידנו. שירז, בת דמותה של חכים־קרמר, נופלת בהתחלה בסם, ונשאבת לתפקיד עקרת הבית המתוחזקת, אף שבארץ היא ניהלה קריירה מרשימה בתור שחקנית זוכת פרסים ודמות נערצת בסיטקום (כזה שנרמז עליו יותר מפעם אחת שהוא העתק מוצלח של "סברי מרנן", מה שהוביל אותי לפרצי צחוק).
כתיבה על רילוקיישן, אקזיטים ותרבות ההייטק היא הצייטגייסט של התקופה. אני מבינה את זה. הרבה נשים מוכשרות בזכות עצמן מלוות את בן הזוג בהגשמת חלומותיו, נעטפות ברווחה כלכלית, אך חייהן מתרוקנים מעשייה משמעותית - ולכן, אולי, הן מחליטות לכתוב ספר.
חכים־קרמר מגיעה לפוזיציה הזו כשמאחוריה קריירה ענפה, כזו שמוכיחה שהיא יודעת להתבונן בנפש האנושית במבט מלא חמלה אך לא חף מביקורת. והנה דווקא בספר הבכורה שלה, כשהיתה לה הזדמנות להראות מה היא יודעת לעשות, היא נופלת לקלישאות שחוקות ולא מתעלה מעבר להן.
שירז, הגיבורה, מחזיקה בביוגרפיה דומה לזו של המחברת. אמה מתה בגיל צעיר, והאם החורגת, כמו באגדת ילדים, היא מנוכרת ומתנכרת (חכים־קרמר זורקת רמזים על מחלת נפש לא מאובחנת, אבל לא ממשיכה את הכיוון). היא מתארת את עצמה כנפש חופשייה, מגשימה, בוהמיינית, שמתאהבת בחנון היציב, נכנסת להיריון כמעט בטעות ולאט־לאט מוותרת על עצמה בשביל האימהות - ומאוחר יותר בשביל הזוגיות ושלום הבית.
דווקא כאן, במתח הקיים בין מי שהיית למי שאת רוצה להיות, בין האישה שבתוכך לזו שמבלה את רוב היום בבתי קפה ובשיחות עקרות עם נשים כמותה, שמשתעבדת ללו"ז הבלתי אפשרי של בית הספר המפונפן של הילדים או מנסה להבין מה זה אומר באמריקנית ש"הילד נתקל באתגרים", חכים־קרמר עושה לעצמה הנחות. היא מספרת על מה שקורה, אבל לא באמת פותחת צוהר אל נפשה וגורמת לנו להרגיש.
יש המון מתח כבוש בדמות של שירז, ביחסיה עם יואל, בן הזוג, ביחסים שלה עם הגוף שלה ועם הסביבה, ואפילו הבטחה לאיזה רומן עם אמריקני־יהודי שחצי מפלרטט איתה וחצי עם בעלה. אבל כל החלונות שהיא פותחת, אלה שיש בהם פוטנציאל למתח, חיות, או אפילו לצרחה עמוקה מהבטן - נבלעים בתיאורים סתמיים על העושר שמציף אותה או על הצורך שלה בסיגריה, אולי המרד היחיד שהיא מרשה לעצמה בתהליך הזה.
אהבת חייך לקח אותך לאמריקה, מרפד אותך בכל הטוב שיש לכרטיס אשראי פלטינה להציע, ואת חיה את החיים שלך דרך האינסטגרם של החברות המצליחות שלך בתל אביב. את מתוסכלת, את עייפה, החיים שלך ריקים לעומת מה שהם היו קודם. איך את לא מתחרפנת? איפה הזעם? למה את לא מתהפכת על אחת מהחברות הצבועות שסביבך, שרק רוצות לחבר בין בעלך לבעלים שלהן? ספר שלם שמדבר על אכזבה עמוקה, על תלישה של כל מה שאהבת בעצמך לטובת חלום של מישהו אחר - וכלום כמעט לא מבצבץ, אולי רק בקצוות, כשאף אחד לא שם לב.
קרמר־חכים היא אישה מוכשרת. להערכתי, הספר הזה הוא ניסוי כלים, לראות כמה היא מעזה לחשוף מהנפש שלה ומהסיפור שלה לפני שהיא תספר את הסיפור האמיתי. סוג של רומן קליל, עשיר בתיאורי קוקטיילים, שמלות ובריכת אינסוף בחצר של הבית, כשהתסכול מבצבץ ברגעים של חוסר שליטה. כולי תקווה שהספר הבא שלה יהיה מרהיב ועמוס ברגש כמו שהיא יודעת לעשות, ולא רק בתיאור של רשימת קניות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו