את יודעת מה שרון צוהר עשתה לי? אחרי שקראתי את 'כשהגלים מתחזקים' החלטתי להתגייס לקרבי. זו השיטה שצה"ל צריך ליישם אם הם רוצים שבנות יתגייסו לקרבי. חשבתי על קרקל בהתחלה, ואחרי שהתעניינתי אני חושבת גם על עוקץ, והכל בזכות שרון".
במילים אלו מדגימה נועה (שם בדוי) בת ה־17 שניים מהטרנדים הספרותיים הלוהטים של השנה האחרונה - פריחתו של הרומן הרומנטי הלאומי, ושיבתם לתחייה של ספרי ז'אנר שנכתבו לפני אי־אילו שנים ועתה הופכים שוב לרבי מכר בזכות הקהל הצעיר בבוקטוק. "כשהגלים מתחזקים", ספרה של שרון צוהר, המתאר רומן בין האישה הראשונה בשייטת לקצין ביחידה, יצא לאור ב־2017 וזכה להצלחה מסחררת. ההצלחה הובילה לכתיבת סדרה שלמה בת ארבעה ספרים, כשהאחרון שבהם, "להתאהב ולהישאר בחיים", יצא ב־2023. המלחמה, באופן לא מפתיע, הביאה את הסדרה לשיאי מכירות. גם "הלביאה הלוחמת", הדואט של שרון חיון גינת, רומן ארוטי שגיבורתו סוכנת מוסד, חזר לרשימות רבי המכר בתקופה הזו.
"הסדרה מוכרת חזק מאוד כבר הרבה זמן, אבל מתחילת המלחמה היא קיבלה עוד דחיפה משמעותית. התגובות מהשטח מדהימות", אומרת צוהר. "אני מקבלת הודעות גם מחיילים באוגדת עזה וממילואימניקים בשטח. בעבר אמרו לי שזה פטריוטי מדי וימני מדי כי זה על הצבא, ואז באה התקופה הזו והוכיחה שלזה הקוראים מתחברים - פטריוטיות, אהבה לעם ולצבא - ועל זה הם רוצים לקרוא. אין הרבה סופרות ישראליות שכותבות על צה"ל, או על ישראל באופן כללי. הרבה כותבות אמריקה, דמויות מחו"ל, כי קל יותר לכתוב על דמויות ומקומות שהקהל לא מכיר. אבל הקוראים מאוד־מאוד מתחברים למה ששלנו, לדמויות ולהוויה".
פיד ספרים
זו לא רק התקופה שהביאה לגידול אדיר במכירות הסדרה של צוהר, אלא גם הבוקטוק - זירת הספרים של טיקטוק ששינתה את פני תעשיית הספרים כשהביאה כמויות אדירות של קהל חדש וצעיר לשוק. מעניין לדעת, אגב, שכ־70% מהספרים הרומנטיים הנמכרים בישראל בשנת 2023 הם בני שנתיים ויותר - בין השאר כי הספרים המדוברים ביותר בטיקטוק הם לאו דווקא החדשים ביותר.
"הוצאנו את 'קולו של ארצ'ר' ב־2016, הוא הצליח מאוד ונעלם", אומרת ורד רווה־שמואל, מו"לית שותפה של הוצאת "אהבות". "ואז ראינו שבוקטוק החזיר אותו לקדמת הבמה בחו"ל, והוצאנו אותו כאן מחדש".
המהלך הזה הצליח הרבה מעל למצופה. "הוא התפוצץ בקרב הקהל של בוקטוק. אותו דבר קרה עם 'מחוץ לקמפוס' של אל קנדי. הקהל של בוקטוק, אותן נערות צעירות, יודעות ומחוברות מאוד למה שקורה בחו"ל. זה הדור הראשון שממש גדל בתוך הכפר הגלובלי.
"המשמעות של זה היא מיידיות - פעם לקח זמן עד שהבינו שספר הוא טרנד, אבל עכשיו זה מיידי, וזה מכתיב את קצב העבודה שלנו על הספרים האלה. אם פעם יכולנו לקנות ספר ושנה אחרי כן להתחיל לעבוד עליו, היום קונים ומתחילים את תהליך ההפקה מייד עם החתימה על החוזה".
לינדה מזרחי, מו"לית הוצאות "אדל" ו"יהלומים", מסכימה: "אני רואה מה הקהל אוהב, ומשתנה לפי הדרישות שלו. הטעם של הקהל הבוגר לא משתנה במהירות, אבל הקהל הצעיר, של בוקטוק, מאוד טרנדי ותנודתי. הן לא נאמנות לז'אנר אחד לאורך זמן, אלא עובדות בשיטה של ניסוי וטעייה. אני רוכשת או מתעדפת ספרים שרכשתי לפי הז'אנרים והנושאים שהן אוהבות כרגע, ויודעת לתרגם ולהוציא ספר תוך שלושה חודשים כדי להתאים לקצב. עכשיו, למשל, הן התחילו לדבר על ספרי פנטזיה, אז רכשתי כאלו והתחלתי להפיק אותם מייד".
ורד רווה־שמואל: "הקהל של בוקטוק יודע ומחובר מאוד למה שקורה בחו"ל. המשמעות של זה היא מיידיות - פעם לקח זמן עד שהבינו שספר הוא טרנד, אבל עכשיו זה מיידי, וזה מכתיב את קצב העבודה. כיום קונים זכויות על ספר ומתחילים את תהליך ההפקה מייד"
ההשפעה של בוקטוק כל כך גדולה, שהוצאת יהלומים בחרה להוציא את "הקיסר" שכתבה עדן בל - שהתחיל בכלל כפרקים בפלטפורמת וואטפד (פלטפורמה דיגיטלית שאליה כותבים מעלים סיפורים בהמשכים), ובהמשך התפוצץ בטיקטוק.
"עדן בל הצליחה לבלוט בשוק מאוד רווי שקשה להצליח בו דווקא בזכות בוקטוק", אומרת צוהר, המשמשת גם העורכת הראשית של הוצאות אדל ויהלומים, "וההצלחה בבוקטוק, שלה ושל הסופרת דיאן אל, גרמה לנו להוציא את הספרים שלהן".
אם הספרים כבר עלו בדיגיטל, למה לכרוך לספר פיזי?
"כי ראינו כמה הקהל אוהב אותן, ומחכה לקרוא את הדברים שהן כותבות. כבר עשינו דברים כאלה עם אושיות רשת, אבל כאן בפעם הראשונה לקחנו סופרת שעדיין לא יצאה לאור. בסוף, הקהל בוואטפד מאוד מסוים, אבל זו אינדיקציה לכישרון וליכולות שאנחנו כהוצאה יכולים לשייף ולהגיע איתם לקהל הרחב. בשורה התחתונה, עשינו את זה כי מדובר בעצם בלקחת משהו ממש מן המוכן, מתוך הבנה שהן כבר הצליחו למשוך קהל".
"יש סופרות ישראליות מצליחות, אבל לא קל להיות שם חדש בתחום הספרות הרומנטית עכשיו", אומרת שירלי ויסמן, מנהלת השיווק של אתר "עברית". "הקהל נאמן לשמות שהוא מכיר, הן עוקבות אחרי טרנדים הרבה יותר מבעבר ואוהבות שמות נוצצים כמו טיילור ג'נקינס ריד. עדן בל הצליחה בבוקטוק גם בזכות הספרים שלה, אבל גם בזכות הפרסונה שלה. היא חיה את בוקטוק, הפרסונה שלה אותנטית ואהובה מאוד, והיא מצליחה לשווק בגלל זה".
ונדמה שגם הסיפור הפרטי של עדן בל, בת 34 מאשקלון, כמו לקוח מרומן רומנטי: ברגע של שעמום בעבודה היא החלה לכתוב את סיפורה הראשון, ובעצת חברה העלתה אותו לוואטפד. לאחר שזכתה לתגובות העלתה סיפור נוסף, שהפך מאוחר יותר לספרה "תשמור את זה בסוד".
"הסיפור הפך לתופעה מפה לאוזן, היה סביבו רעש מטורף", אומרת בל. "כולם שאלו אותי כל הזמן מתי יוצא עוד פרק, ואז הבנתי שיש פה משהו מיוחד. כתבתי עוד סיפור, 'הפרי האסור', והוא קיבל מיליון וחצי צפיות בתוך כמה חודשים, שזה יוצא דופן במונחי וואטפד. החלטתי לעבור לבוקטוק כי רציתי להגיע לקהל נוסף, ובוקטוק מאוד ויראלי - אפשר להגיע לקהל שלא מכיר אותי ולא עוקב אחריי. הגעתי שם ליותר ממיליון צפיות. הקהל שלי מאוד אוהב ותומך בי, ואמרו לי שחבל שהסיפור יישאר רק בוואטפד, אז אזרתי אומץ ופניתי ללינדה (מזרחי - ק"מ), ושם חזרו אלי תוך כמה ימים ואמרו שמעוניינים בסיפור".
דורית תמיר: "עברו עלינו שנתיים קשות. בעקבות המלחמה אני רואה עלייה עצומה במכירות, וזה קהל חדש שאני לא מזהה מהקבוצות הרומנטיות. כולם מחפשים את האסקפיזם, ואחרי שהם קוראים את הספרים הם מבינים שזה לא פוגע באינטליגנציה שלהם"
הבוקטוק הוא לא עוד כלי קידום - הוא חלק משמעותי בשגרת יומה של בל. "זה ממש משרה מלאה", היא אומרת. "אני עונה במשך שעות לאנשים שמגיבים לי, ומשקיעה הרבה מחשבה מאחורי הקלעים על התוכן שאני מעלה - איך לנסח, אילו תמונות לבחור. אני משתדלת להעלות תכנים כל יום, ולפעמים פעמיים ביום".
רומנטיקה פנטסטית
כבר שנים שהז'אנר הרומנטי הולך ותופס נתחי שוק גדולים יותר בענף הספרים העולמי. למעשה, בין השנים 2022-2021 המכירות בז'אנר זינקו ב־52%, וכיום ספרי הז'אנר מהווים כשליש מהספרים הנמכרים בחנויות בארה"ב. מה שאולי מתחיל להסביר את הטירוף הוא הנתון הבא: הז'אנר ממכר, ו־46.4% מהצרכנים קוראים לפחות ספר אחד בז'אנר בשבוע.
ועדיין, עם כל ההצלחה, כשאומרים היום "רומן רומנטי", הקהל הרחב בדרך כלל מדמיין רומנים גרפיים לוהטים – כשלמעשה תת־הז'אנר היותר פופולרי הוא הקומדיה הרומנטית הישנה והטובה. "זה כאילו חזרנו לשנות ה־90, ומג ראיין וטום הנקס שבו לחיינו בסערה, רק בספר ועם סקס", אומרת רווה־שמואל. "קומדיות רומנטיות תמיד היו, אבל לא בכמויות האלה, ולא כסקטור שעומד בפני עצמו עם סימנים וייחוד. סופרות כמו אמילי הנרי, אלי הייזלווד, קריסטינה לורן ומייגן קווין מצליחות בעולם מאוד - ועכשיו גם כאן".
על פי רווה־שמואל, הקהל של הקומדיות הרומנטיות יהיה לרוב מבוגר יותר, ולאו דווקא מחובר לטיקטוק. "הקומדיה הרומנטית היא הרומן הרומנטי האולטימטיבי. הוא מדבר ללב נשי, מתעסק בנושאים נשיים, יש בו סוף טוב, והוא משאיר אותנו עם חיוך. הוא לא מחרב את ליבנו, הוא קליל אך לא טיפשי. מי שיותר צריכות חיוך - הולכות למקומות האלה, ולכן גם ראינו עלייה בקריאת הקומדיות הרומנטיות סביב תקופת הקורונה. והשנה, כשהמצב נהיה קשוח במיוחד, היה עוד זינוק במכירות".
"לפני המלחמה ראינו ניסיונות להביא רומנים רומנטיים פרובוקטיביים, חריגים, פנטזיות אפלות", אומרת שני ויסלברגר, מנהלת שותפה של קבוצת "כל הרומנטיקה הזאת" בפייסבוק ובאינסטגרם. "מאז המלחמה חזרנו ל־2016. הספרים שמצליחים כיום הם הקומדיות הכי קלילות, ספרים כיפיים שהמטרה שלהם היא לבדר ולגרום לך להרגיש טוב. עוד דבר מעניין הוא שהתחלופה ברשימות רבי המכר בדרך כלל מאוד מהירה, אבל עכשיו הקומדיות הרומנטיות לא זזות משם, בעוד ספרי האופל והמתח נעלמים מהרשימה אחרי יומיים".
שני ויסלברגר: "לפני המלחמה ראינו ניסיונות להביא רומנים רומנטיים פרובוקטיביים, פנטזיות אפלות. מאז המלחמה - חזרנו ל־2016. הספרים שמצליחים כיום הם הקומדיות הכי קלילות, ספרים כיפיים, שהמטרה שלהם לבדר ולגרום לך להרגיש טוב"
ולא רק הקומדיות הרומנטיות התחזקו השנה, אלא גם תת־ז'אנר שעד היום דשדש, ונחשב כמעט למוקצה בקרב ההוצאות - הפנטזיה הרומנטית. "יבורך הטיקטוק שעשה לנו עבודה ממש טובה", אומרת דורית תמיר, מו"לית "ספרים בעלמא". "הספרים של שרה מאס (סופרת הסדרות המצליחות "חצר של ורדים וקוצים" ו"כס הזכוכית" - ק"מ) תפסו מאוד אצל הטיקטוקאיות והפכו מאוד מדוברים - ואם יש דבר אחד שאפשר להגיד על כותבות הרומנים הרומנטיים, זה שהן יודעות לזהות מגמות. אין סופרת בעלת שם שלא מנסה לכתוב עכשיו פנטזיה, אפילו אלי הייזלווד. זה שיטפון, והתחום הזה הופך להיות הדבר הכי לוהט".
למה דווקא עכשיו?
"זה עניין של עיתוי ובשלות. מי שצורכת רומנטיקה בצורה אינטנסיבית מתחילה להשתעמם באיזשהו שלב. הרי היא כבר קראה קאובויז, מאפיה, אופל, והספרים האלה כבר לא מרגשים באותה צורה. ואז הקוראות מתחילות לחפש משהו אחר. הפנטזיה יחסית חדשה והיא גם מאוד רבגונית - השמיים הם הגבול, את יכולה לעשות מה שאת רוצה בתוך פנטזיה, אפילו להביא לתוכה את הקאובויז והמאפיה".
ומהעולם - זה יגיע אלינו?
"הבום הולך לקרות. רבקה יארוס, סופרת רומנים רומנטיים, כתבה ספר פנטזיה רומנטית בשם 'Fourth Wing' שהיה לאחד מרבי המכר הכי גדולים של 2023 בעולם. היא סופרת טובה והספר סוחף; יש בו דרקונים, הרומנטיקה בוערת, והסמאט (כינוי לסצנות מין מפורשות - ק"מ) מצוין. בזכות טיקטוק הוא ייצא בישראל בקרוב, וכל ההוצאות מחכות לראות איך הוא יתפוס פה. כיום אין הוצאה רומנטית שמכבדת את עצמה שאין לה שלושה-ארבעה ספרי פנטזיה רומנטית שהיא מתכוונת להוציא. כולן יושבות ומחכות לראות מי הראשונה שתעשה את זה, ואז כולן ירכבו על הגל".
גם רווה־שמואל נחרצת בתחזית שלה: "אני מאמינה שהשנה ייפרץ גם המחסום של הפנטזיה, כי לא תהיה ברירה. המהפכה תתחיל מהצעירות כי כך מהפכות קורות, ואני כבר רואה שהן מתחילות לפזול לכיוון. הן פחות מקובעות במחשבה, ובפנטזיה יש משהו אנטי־ממסדי שמרגיש אחר, שבועט. אחרי הכל, זה כן ז'אנר שבו הגיבורים הם יצורים וקסם".
כבר לא מתנצלות
הקומדיות הרומנטיות השנונות, הדיבור ברשתות החברתיות והצורך הגדל באסקפיזם הביאו להרחבת מעגל הקוראים, ובעיקר הקוראות. "יש יותר פתיחות לרומנים רומנטיים אצל נשים שפעם היו מסתכלות ברתיעה על ספרות כזו", אומרת תמיר. "הן לא ייגעו בהכל, אלא יצטרכו שתהיה לזה חזות פסוודו־פרוזאית, כפי שרואים בספרים עם הנשים שמפנות את הגב על הכריכה מול השקיעה.
אבל בהחלט רואים שמתחילה מעין שחיקה איטית של הגבול - מי שקראה את זה תקרא בפעם הבאה את 'עסקת הדוכסית', שהוא כבר לגמרי רומן רומנטי היסטורי. בעבר בכל פעם שהיה עולה בקבוצות ספרים שם של רומן רומנטי, הרבה קוראות היו מזדעזעות ואומרות שהן לא נוגעת בדברים כאלה. כיום הן כבר קוראות לזה בשמות אחרים - 'אסקפיזם', 'גילטי פלז'ר', או פשוט 'משהו שאני מאוד־מאוד צריכה, אבל ברור לכם שזה לא פוגע באינטלקט שלי'".
מה לדעתך הסיבה להתרחבות הקהל?
"עברו עלינו שנתיים קשות. בחודשים האחרונים עם המלחמה אני רואה עלייה עצומה במכירות הישירות באתר, וזה קהל חדש שאני לא מזהה מהקבוצות הרומנטיות. לפני כן היתה כאן תקופה לא פשוטה מסיבות אחרות, ולפני - היתה קורונה. חוץ ממתקפת זומבים היה לנו הכל. לאנשים אין מצב רוח לצאת, וכולם מחפשים את האסקפיזם - כלומר ספרי מתח, פנטזיה או רומנטיקה. אחרי שהם קוראים את הספרים הם מבינים שזה לא פגע באינטליגנציה שלהם, שזה לגיטימי ובסדר, וממשיכים לקרוא".
גם רווה־שמואל מבחינה בצמיחת הקהל, וחושבת שזה מגיע דווקא מהקומדיה הרומנטית. "נשים מתביישות פחות לקרוא רומנים רומנטיים בזכות הקומדיה הרומנטית, שהיא בדיוק הגשר שבין ספרות מיינסטרימית לא רומנטית ובין ספרות רומנטית הארד קור. זה מאפשר לנשים לקרוא רומנים רומנטיים בלי להגיד לעצמן שהן קוראות משהו נחות. הקומדיות הרומנטיות יושבות על המדפים של הספרות הכללית, הכריכות מיינסטרימיות, וכשאת קוראת ורואה שזה גם כתוב טוב וגם כיף - את מבינה שזה בעצם ז'אנר שמדבר על הדברים הכי חשובים בחיים בצורה הכי נכונה לנשים. בנוסף, יש יותר ויותר לגיטימציה מכיוון הקהל הצעיר. האימהות רואות את בנותיהן מביאות את הרומנים הרומנטיים הביתה, והן גם מדברות עליהם יותר".
ואולי מעל לכל, בהשפעת הקהל הצעיר שוחר השיתוף, כמו גם הצורך בנחמה - הקהילתיות של הז'אנר עולה שלב. הכנסים הרומנטיים, שמתקיימים פה כבר שנים רבות, והתחילו מכל אותן קבוצות פייסבוק של עשרות אלפי נשים שהתאגדו כדי לשוחח על הנושא האהוב עליהן ביותר - עלו שלב, עם הפקות ענק באולמות יוקרה והגעה של סופרות מחו"ל. אבל כיום הקוראות כבר לא צריכות לחכות לכנס כדי להיפגש, אלא מארגנות לעצמן מועדוני קריאה, בין השאר כדי שיאפשרו להן להרגיש ביחד.
"יש ביקוש גובר של הקהל הבוגר יותר למועדוני קריאה", אומרת ויסלברגר. "אפשר לראות הרבה פוסטים של חיפוש מועדונים. הקוראות רוצות לקרוא ספרים ולדבר עליהם עם אנשים שדומים להן. ונדמה לי שזו המהות של הז'אנר הזה בכלל - הביחד, הלהיות חלק ממשהו, והדבר הזה נמשך מהרגע שהוא הגיע לארץ ועד היום".
