כשהייתה בת 4 נטע פלודרמן איבדה את אמה. מאז, היא מלווה בתחושת אובדן וזרות, שמקבלת מילים בדמות צאת ספר השירה הראשון שלה, "אני נטע זר", שהושק אמש (שלישי) במתחם אקרו רומס בתל אביב.
עבור פלודרמן בת ה-26 מדובר בתחילת הדרך, עד שתצליח לטפל באנשים שנמצאים במקומות הנמוכים שהיא מכירה כל כך מקרוב. "אני סטודנטית לספרות ופילוסופיה, והתואר בספרות נתן לי כלים ועזר לי לכתוב את הספר, שמדבר על אובדן ופרידה, אבל המשמעות שלו הרבה יותר עמוקה מזה. זו לא רק התמודדות עם האובדן, אלא גם הדיכוטומיה בין לרצות את האדם וגם לא לרצות אותו בו-זמנית. זה מסמל את התהליכים שאתה עושה כשאתה מאבד אדם קרוב. ההתמודדות עם האובדן ועם חיים שבהם חרדת נטישה וחרדות נותנת את אותותיה".
ממה נפטרה אמא שלך?
"תקף אותה חיידק. המערכת החיסונית שלה קרסה, ותוך לילה אחד היא מתה. הייתי בת 4 ואחותי הגדולה נועה הייתה בת 6. גדלנו עם אבא שלי, אבל באותו בניין שלנו גרו גם סבי וסבתי, אז זה מאוד עזר בהתמודדות עם המצב".
הרגשת שהכתיבה היוותה עבורך כלי תרפויטי בהתמודדות עם הכאב?
"נכנסתי לכתיבה דרך סבתא שלי, שהקריאה לי בילדותי שירים שכתבה למגירה. בתיכון למדתי במגמת ספרות והתחלתי לכתוב בגיל 18 סיפורים קצרים ושירים. הרגשתי שזה עושה לי טוב, שאני נכנסת לעולם דמיוני, וזה באמת הפך לכלי שבו הטבעתי את יגוני וברחתי מהמציאות. יש לי יותר מ-180 שירים שהגיעו מהמון רגעים בחיים שלי. קיבלתי השראה מכל דבר, למשל כשהייתי בדיכאון ובחרדות שצפו, הבנתי שזה תורם מאוד לכתיבה, מבטא את המצב הרגשי שלי ועוזר לי לעבד אותו".
מה החלום שלך?
"אני חולמת לטפל באמצעות הכתיבה, לתת את המקום והכלים לאנשים. הייתי במקום נמוך ואני יודעת שהייתי צריכה את התמיכה הזו, ואני רוצה להיות שם עבור כאלה שאין להם את תמיכה כדי להראות להם שכתיבה היא כלי שיכול לעזור".
גילוי נאות: נטע פלודרמן היא כתבת במערכת "ישראל היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו