מבעד לעדשה: עשרות צלמים ישראלים ובינלאומיים בפסטיבל פתוח לציבור

ביום חמישי ייפתח בגני יהושע בפארק הירקון בתל אביב פסטיבל הצילום הבינלאומי • עשרות תערוכות של צלמים ישראלים ובינלאומיים פתוחות לציבור 24/7

עבודה של מנדי בארקר , צילום: ללא קרדיט

ביום חמישי, 18 בנובמבר, ייפתח בגני יהושע בפארק הירקון בתל אביב פסטיבל הצילום הבינלאומי התשיעי במספר. הפסטיבל, יוזמה של עמותת ‪,PHOTO ISRAEL‬ יכלול עשרות תערוכות שבהן מאות צילומים של צלמים ישראלים ובינלאומיים, ויימשך עד 27 בנובמבר.

"במשך כל השנים הפסטיבל היה בחלל סגור, אבל בשנה שעברה, בגלל הקורונה, עברנו לפסטיבל חוצות בכיכר המדינה והיה מטורף", אומרת יערה רז חקלאי, האוצרת הראשית של הפסטיבל ומנהלת התוכן של "פוטו ישראל". "אהבנו את הקונספט של פסטיבל חינמי פתוח לציבור 24/7 והחלטנו להמשיך עם זה גם השנה. אנחנו עדיין בעולם של קורונה ואנחנו מציעים את האפשרות להציג בחוץ, במקום שכולם יכולים להגיע אליו, עם ילדים, בלי תו ירוק. זה אירוע שמזמין את כולם. מתוך 90 התערוכות בפסטיבל, רק 15 מוצגות בחלל סגור, במרכז דניאל לחתירה בתל אביב. השאר מוצגות בחוץ".

הנושא של הפסטיבל השנה הוא "נקודת מפגש", והבחירה בו התקבלה בשיתוף הציבור. "במשך יותר משנה וחצי מפגשים נמנעו מאיתנו בגלל הקורונה, ואני מניחה שזו הסיבה שנבחר הנושא של מפגשים", אומרת רז חקלאי. "פנינו לציבור בבקשה שיציעו נושאים לפסטיבל, ועשינו תהליך של הצבעה. הנושא של נקודת מפגש קיבל הכי הרבה קולות. החוסר במפגשים מאז הקורונה הוא נושא שבהחלט מדבר לאנשים רבים".

צילום של Jedrejez Nowicky, צילום: ללא קרדיט

לדבריה, בפסטיבל יש תערוכה מרכזית קבוצתית של 20 צלמים מהעולם שעוסקת בנושא של נקודת מפגש. "פתחנו קול קורא והזמנו צלמים להגיש עבודות שעוסקות בנושא הזה", היא מספרת. "חזרו אלינו 840 צלמים מיותר מ-50 מדינות. ועדה אמנותית של מומחים דירגה את העבודות. מעניין שהרבה מהצילומים שקיבלנו עסקו במשפחה, ביחסים בין קרובים, ביחסי הורות. דווקא בשנה שבה לא יכולנו לראות את בני המשפחה שלנו - זה בא לידי ביטוי ביצירות. זה היה תהליך מרגש וחזק לראות שהנושא הזה צף ועלה בכל העולם, כולנו חווינו את אותו הדבר".

נוסף על התערוכה הקבוצתית, יוצגו בפסטיבל 20 תערוכות יחיד של צלמים בינלאומיים. "אחד מהם הוא צלם קולו מביאני בשם חוויאר ואנגס", מספרת רז חקלאי. "הוא יצר נקודות מפגש בין יצירות מופת מתולדות האמנות, נשים בעירום אצל גדולי הציירים, לבין כרטיסי ביקור של נשים בשירותי ליווי. הוא שילב אותם יחד ביצירתו ועמד על ההבדל בין סוגי העירום. אמנית אחרת שמוצגת תערוכה שלה היא צלמת בריטית בשם מנדי בארקר, שכבר עשר שנים מצלמת פסולת פלסטיק בחופי הים ורואה איך בני האדם מזהמים את החופים ואת האוקיינוסים.

"יש לנו השנה גם תערוכות חברתיות: 60 תערוכות של 60 קבוצות שונות שאנחנו פועלים איתן לאורך כל השנה באמצעות מתנדבים שעברו הכשרה בעמותת פוטו ישראל. למשל, נערות בסיכון, ילדים על הספקטרום האוטיסטי, מתמודדי נפש, קבוצות של יוצאים בשאלה ועוד. הקבוצות הללו מקבלות כלים לספר סיפור של קהילה דרך השפה הצילומית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר