הנתון שצריך להדליק נורה אדומה הוא הפער בין ההוצאה הממוצעת למשפחה לבין ההכנסה הממוצעת. "הפלא" הזה, שלפיו משפחות מוציאות בממוצע יותר מכפי שהן מכניסות, מאפיין מדינות רבות בעולם המערבי מלבד ישראל. בשנים האחרונות קל מדי להשיג אשראי, ואנחנו מנצלים את ההזדמנות עד תום. אתמול פרסמנו את נתוני המשכנתאות, שמהם עלה שישראלים רבים הבינו שזול יותר לגייס אשראי כנגד ביתם, ורבים לא מהססים לעשות זאת - למעשה, לגייס אשראי נוסף כדי לשפר את רמת החיים.
הירידה הקלה מאוד במשקל הדיור במדד קשורה יותר להוצאה הגדולה יותר בסעיפים אחרים ולגידול בהוצאה הכללית של משקי הבית. לא חלה ירידה במחירי השכירות - המשפיעים על המדד; נהפוך הוא. בהמשך השנה צפויות עליות במחירי השכירות בגלל מחיר למשתכן, שהרחיק משקיעים רגילים מהשוק החופשי.
בשוק החופשי משקיעים רוכשים דירות להשקעה במקומות שבהם יש ביקוש לשכירות. המשקיעים של מחיר למשתכן קנו בריכוזים שלא בהכרח יש בהם ביקוש מתאים, ולכן ירידות המחירים בשכירות באותם מקומות לא ישפיעו על מחירי השכירות באזורי הביקוש. שר האוצר לא נכנע וממשיך להילחם בשוק, הפעם בתוכנית שכירות שהוא מבטיח לקדם בקדנציה הבאה.
שוק הדיור עוות לבלי הכר, ואנחנו נשלם על כך עוד שנים רבות. הממשלה הבאה תצטרך להחזיר אמון למשקיעים, ליזמים ולקבלנים ולפעול בתחומי הפעילות הלגיטימית יותר שלה - הפחתת רגולציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
