הקרב על המרפסת: מקרה מעניין שבעלי דירות נתקלים בו מעת לעת הגיע לפתחה של ועדת ערר מחוזית לאחרונה, בעקבות שכן ניסה למנוע הרחבת מרפסות לשכניו בבניין בתל אביב.
במקרה המדובר דיירים בבניין ברחוב רודנסקי בתל אביב הגישו בקשה לוועדה המקומית להרחבת 13 מרפסות בבניין. בקשתם אושרה והתקבל לה היתר, כמו גם בקשה נוספת שבה ביקשו להגדיל 4 מרפסות מתוך אלו שאושרו, וגם היא קיבלה היתר.
אחד השכנים בדירת הגן בבניין החליט להתנגד להרחבת המרפסות והגיש ערר כנגד ההחלטות. הדייר הציג מספר נימוקים, בהם שנפל פגם בפרסום הבקשה (להרחבת המרפסות), שלא קיבל את ההודעות בדואר רשום וכן שהבקשה להרחבת המרפסות "מנצלת 4 מ"ר שמהווים זכויות בניה יחסיות שלו, וגוררת שינויים בחצר הצמודה לדירתו ללא הסכמתו".
ועדת הערר דחתה את טענותיו של השכן. ראשית מצאה הוועדה כי פרסום הבקשה בוצע כדין ושלט הפרסום הוצב במיקום בהתאם לכללים המקובלים, ובנוסף נשלחו הודעות אישיות לכל השכנים ואף הודבקה בקשה על דלתו של השכן שהגיש את הערר.
שנית, טענה ועדת הערר כי מדובר בטענה קניינית שהיא אינה הגוף המוסמך להכריע בה, אך בהתאם לעמדת הועדה המקומית הבקשה אינה מנצלת זכויות בנייה יחסיות של העוררים, וכן נמצא שאין כוונה להיכנס לשטחו בעת ביצוע העבודות ולכן ועדת הערר מצאה לנכון לא לעכב את ביצוע העבודות.
עו"ד ורד מאירוביץ' סייג, שייצגה את דיירי הבניין, ציינה: "נכון עשתה ועדת הערר בהחלטתה לדחות את הערר. ההחלטה מהווה 'קריאת כיוון' חשובה ביותר למתנגדים שמבקשים לעשות שימוש ציני במנגנון של ועדת הערר. מההחלטה ברור, כי מי שמבקש להתנגד לפרויקט עליו לעשות זאת במועד ובהתאם להוראות החוק ולא להמתין עד שמבקשי ההיתר ישקיעו סכומי עתק ויאלצו להתמודד בדיעבד ולאחר שנים עם טענות שמחד אין בהן ממש אך מאידך יוצרות עיכובים וחוסר וודאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
