הארנונה עולה, השירות לא

גם בשנה הבאה תתייקר הארנונה באופן דרסטי, בשיעור של 1.92%, בעוד מדד המחירים לצרכן בתקופה הקובעת עלה ב-0.8% בלבד. על רקע הפער, המלצת בית המשפט העליון לקבוע סל שירותי ארנונה נראית מוצדקת מתמיד.

מדי שנה מתעדכנת הארנונה לפי נוסחה הנקראת טייס אוטומטי, המשקללת בחלקים שווים את שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי לתקופה הקובעת (20 במאי 2020 עד 20 במאי 2021).

העיוות בנוסחה זו מעסיק את מומחי המס לא אחת. הסטטיסטיקאי הראשי כבר הביע את דעתו שהשימוש במדד השכר הציבורי אינו מייצג נאמנה את שינויי השכר בשלטון המקומי, שלא לדבר על משקלו של זה בנוסחת העדכון, שרחוק מלייצג את תרומת השכר בסך הסקטור המוניציפאלי.
הדבר יוצר פגיעה מתמשכת ברשויות מקומיות חלשות, שבהן שיעורי הארנונה ההיסטוריים גבוהים יחסית למאפייניה הגאוגרפיים והסוציו-אקונומיים.

בשנת 2022 תתייקר הארנונה בשיעור חד של 1.92%, זאת לאחר שנה קשה ביותר למשק, לסקטור העסקי והציבורי ואף למשקי הבית. 1.52% מההתייקרות מיוחסת למדד השכר הציבורי, שתרם לעדכון הארנונה כמעט פי 4 מעליית מדד המחירים לצרכן.

התוספת של הטייס האוטומטי גדולה בכ-140% משיעור גידול המדד (0.8%) בתקופה הרלוונטית. מצב אנומלי זה נמשך שנים, והוא מעלה באופן עקבי את נטל הארנונה באופן אקספוננציאלי. בין השנים 2014 ל-2021, הארנונה עלתה ב-14.1%, ומדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2% בלבד.

מניתוח שביצעו עו"ד עדי מוסקוביץ ועו"ד טל יצחק אזרואל, שותפים במשרד המתמחה במיסוי מוניציפלי, להתייקרויות אלו מצטרפת שורה של מגמות מדאיגות, המגדילות עוד יותר את שיעור התייקרות הארנונה: כגון הגדלה מאולצת של השטחים לחיוב ושינויי סיווג. בקשות להעלאות חריגות בארנונה מוגשות מדי שנה לשרי הפנים והאוצר באמתלות שונות ומשונות, שעיקרן ניסיון הדדי של רשויות מקומיות שכנות להראות ששיעורי הארנונה שלהן זולים יחסית לרשויות דומות.

לדברי עורכי הדין, מתבצעות העלאות של הארנונה באצטלה של "הטלה ראשונה", שאינה טעונה אישור של שרי הפנים והאוצר, וכן התאמות בצו הארנונה לפי תקנות ההסדרים, שקובעות תעריפים מירביים ומזעריים.

על רקע ההתייקרות החריגה של הארנונה במשך שנים, היה מצופה כי לכל הפחות נראה סטנדרטיזציה של השירות לתושבים, כדי להבטיח שבצד העלאת התעריפים תעלה גם רמת השירותים הציבוריים, אשר בתורה תורמת לרווחה ולצמיחה עסקית.

"סל שירותי ארנונה שאותו חייבת רשות מקומית לספק, לא חוקק ואף לא מצא עיגון של ממש בפסיקה או בהנחיות מנהליות", מסבירים עורכי הדין. "סוגייה זו הונחה ממש לאחרונה לפתחו של בג"צ, אשר התבקש להוציא צו המחייב לקבוע סל שירותי ארנונה בסיסי. באותו עניין נקבע כי אין עילה להתערב בהחלטות הממשלה, אולם בית המשפט העליון הביע את דעתו כי נראה שקיימת הצדקה של ממש לקבוע סל שירותים מוניציפאליים״.