"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיצוי חלקי

כביש בין עירוני נסלל בחלקה חקלאית. האם מגיע לבעלי הקרקע פיצוי גם בגין המגרש הצמוד המיועד למגורים?

לאזן בין זכות הקניין להפקעה לצרכים ציבוריים, צילום: צילום: Envato Elements

עו"ד רם תורן ודניאל אינטרקט, בשיתוף משרד גדעון פישר ושות'

בשיתוף עו"ד רם תורן ודניאל אינטרקט, משרד גדעון פישר ושות'

חוק התכנון והבנייה קובע כי במידה שנפגעו מקרקעין בעקבות תוכנית של ועדה מקומית, בין אם מדובר במקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית ובין אם המקרקעין גובלים בה, בעל המקרקעין יהיה זכאי לפיצויים מהוועדה המקומית.

לאחרונה דן בית המשפט העליון בשאלה פשוטה אך בעלת השלכות משמעותיות על היקף המקרקעין שנפגעו כתוצאה מתוכנית של ועדה מקומית. לזוג מהצפון יש נחלה במושב, שרשומה במרשם המקרקעין כנחלה אחת המורכבת מ-3 חלקות. כאן נכנס לתמונה רכיב משמעותי, שהופך את המציאות למורכבת. תוכנית המתאר המוניציפלית חילקה את הנחלה של בני הזוג לחלקים שונים מבחינה תכנונית: האחת לייעוד מגורים והשנייה לייעוד חקלאי

בתוכנית המתאר תוכנן שכביש בין עירוני יעבור בחלקה בעלת הייעוד החקלאי, כשחלק משמעותי יועד להפקעה ושטח נוסף מהקרקע החקלאית נקבע כבעל מגבלות בנייה ופיתוח. בני הזוג הגישו תביעת פיצויים לוועדה המקומית בגין ירידת ערך בשני החלקים של מקרקעין שבבעלותם – הן עבור המקרקעין עם הייעוד חקלאי, שנפגעו באופן ישיר, והן עבור המקרקעין עם הייעוד למגורים, שנפגעו באופן עקיף. בעלי הקרקע הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי, בעקבות דחיית ערעורם על ידי ועדת הערר.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערים. בית המשפט העליון תמך בפסיקת המחוזי והבהיר מדוע תהיה התייחסות שונה לחלקים שונים של הקרקע שבבעלותם. המושג מגרש מוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה בתור "יחידת קרקע שנקבעה בתוכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה".

פיצוי לכלל הנחלה?

המבקשים טענו שבהתאם להגדרה זו, כיוון שלפי תוכנית חלוקת המגרשים והחלקות הנחלה שלהם נחשבת כיחידה אחת בלבד, אזי אם נפגע חלק מהנחלה במסגרת התוכנית, הפיצוי אמור לחול על כלל הנחלה.

מאידך הביא בית המשפט העליון מספר טיעונים להפרכת טענת המבקשים. ראשית, בהיבט הלשוני, שפת המחוקק בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה איננה חד משמעית בהגדרת מגרש. מעבר לכך, קיימות חלופות שונות ליצירת מגרש בהתאם לתקנות התכנון והבנייה וסעיפים נוספים בחוק התכנון והבנייה, כך שכלל לא ברור שההגדרה המופיעה בראשית חוק התכנון והבנייה זוכה לדומיננטיות. מעבר לכך, בהיבט של תכלית החוק, ישנו ניסיון ליצור איזון בין זכות הקניין של בעלי הקרקע, לבין הרצון למנוע הרתעת יתר של רשויות התכנון מלבצע הפקעות לצרכים ציבוריים, בשל החשש שלא יוכלו לעמוד בתשלום הפיצויים שיוטלו עליהם.

המבקשים ביקשו לפרש באופן נרחב את קבלת הפיצויים, ולהחילה על כלל השטח הרשום על שמם. בית המשפט הכריע שיש לפרש באופן מצמצם את לשון החוק בעניין מקרקעין גובלים, שנפגעים כתוצאה מתוכנית, ולכן הפיצוי יוחל לא על כלל האזור שמבחינה קניינית בבעלות המבקשים, אלא רק על האזור שמבחינה תכנונית משיק לתוכנית הפוגעת. לאור האמור, בני הזוג קיבלו פיצוי, אך רק עבור הקרקע בעלת הייעוד החקלאי, שנפגעה באופן ישיר.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי, ויש לפנות לקבלת חוות דעת משפטית בכל סוגייה קונקרטית. בשיתוף משרד עורכי דין גדעון פישר ושות'. עו"ד רם תורן הוא שותף בכיר במשרד ומנהל המחלקה המסחרית.

עו"ד רם תורן ודניאל אינטרקט, בשיתוף משרד גדעון פישר ושות'

כדאילהכיר