הבית של המשרתים

צמודי קרקע כמעט בחינם למשרתי המילואים, הבטיחו, ומהפרסומים: ״רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מיישמת את החלטות הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל, וגומלת לאנשי מערך המילואים של צה"ל אשר התייצבו להגן על ביטחון המדינה. אם נמניתם עם מערך המילואים של צה"ל בעבר או בהווה, או אם אתם נכי צה"ל, ייתכן ומגיעות לכם הטבות משמעותיות״.

אלא שגם מי שזכאי להטבות - עדיין צריך לבנות. ואיך עושים את זה מהר, בזול, ובצורה שמתכתבת עם הטרנדים הארכיטקטוניים החדשים? אחד הפתרונות הבולטים בשנים האחרונות הוא בנייה במכולות - ענף מתפתח שמציע חלופה יצירתית לשוק הדיור הרותח.

 מאילוץ לפתרון עיצובי

שכחו מהמילה הישנה "קרוואן", זו שהתקשרה פעם למבנים זמניים שנולדו מתוך אילוץ. ההיסטוריה הישראלית אמנם זוכרת היטב את הקרוואנים שהוקמו עם הקמת יישובים חדשים או לקליטת עולים, אך המושג עבר אבולוציה של ממש. בעשורים האחרונים, המונח "מבנה יביל" קיבל משמעות אחרת לגמרי: קרווילות מרווחות, מבנים מודולריים מתקדמים ואף מכולות מוסבות לבתים מעוצבים.
 "בכל פעם שישראל נדרשה לפתרון מהיר, המבנה היביל היה שם - והיום, מול מצוקת הדיור, הוא שוב הופך לאלטרנטיבה אמיתית ומודרנית שמציעה איכות חיים, ולא רק אילוץ זמני ולא נוח", מסביר גיל סגל, מנהל היחידה להשכרת מבנים ניידים.

 גלגולו של קראוון

הקרוואנים ליוו את התפתחות הדיור בישראל מראשית הדרך. הם נבנו מלוחות מתכת קלים על שלד עץ או פלדה, לעיתים הוצבו על בסיסי בטון, ושימשו למגורים, לקליטת עלייה ולהתיישבות. בשנות ה־90, עם גלי העלייה הגדולים, הוקמו אתרי קרוואנים עירוניים בהיקף רחב - הבולט שבהם, "נחל בקע" בבאר שבע, מנה כ־2,300 יחידות.
מעבר להיותם פתרון דיור זמני, הקרוואנים הפכו לסמל תרבותי. סביבם נבנו קהילות מגובשות, עם חיי שכנות ואירועי תרבות, והם הפכו עבור רבים לחוויה מעצבת.

עם תוכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף נולדה הקרווילה - בית טרומי המחובר ממספר מודולים על תשתית קבועה. היא נועדה לשדרג את איכות המגורים של המפונים, ולהציע מעבר קהילתי ורגשי רך יותר.
הקרווילות, ששטחן נע בין 60 ל־90 מ"ר, נבנו במערכים מאורגנים - למשל בניצן - ושילבו חלוקה פנימית יעילה, גגות משופעים ותשתיות מודרניות.

משה פרידמן, מנהל המכירות של היחידה להשכרת מבנים ניידים, מסביר: "הקרווילה העניקה קפיצת מדרגה אמיתית: לא עוד פתרון אילוץ, אלא בית עם תחושה אמיתית של קבע. לקוחות מבקשים היום יחידות מרווחות, מבודדות היטב ועם גמרים מותאמים אישית. זה כבר לא פתרון זמני, אלא אלטרנטיבה של ממש".

בנייה מודולרית

העשור האחרון סימן את המעבר לבנייה מתועשת ומדויקת יותר - עם יחידות מודולריות מבוססות פלדה, קירות מבודדים, מערכות אש ובטיחות, ובידוד תרמי ואקוסטי מתקדם. התוצאה: מבנה שמוכן תוך ימים עד שבועות, ניתן להרחבה ומציע איכות חיים של דירה רגילה.

אחת הדוגמאות הבולטות היא "בית עוגן", יחידת מגורים ממכולה ימית מוסבת. הבית משלב עמידות תעשייתית עם עיצוב מודרני, חלונות גדולים, מערכות מיזוג מתקדמות וחלוקה פנימית פונקציונלית. יתרונו הגדול הוא זמן אספקה קצר ועלויות נמוכות בהרבה מבנייה קונבנציונלית.

סגל מסכם: "היום אנחנו יכולים להעמיד תוך שבועיים בית מודולרי מלא, עם בידוד, חשמל, מים ותשתיות - משהו שפעם לקח חודשים. זה שינוי דרמטי בעולם הבנייה".

הקרוואן, שנולד כפתרון חירום, הפך לסמל של חדשנות וגמישות. מהמבנים הזמניים של גלי העלייה, דרך הקרווילות של מתיישבי גוש קטיף ועד לבתים המודולריים של היום – מדובר באבולוציה שלמה של דיור יביל, שדווקא עכשיו הופכת לרלוונטית מתמיד.

לדברי פיני מלכה, מבעלי חברת מעוז דניאל: ״לא צריך להסתבך. במיידי אפשר לוותר על חלק מהמע״מ למילואימניקים, לאפשר מכרזים ייעודיים כמו מחיר מטרה למשרתי המילואים (זכאות מקסימלית למשרת מקסימום), סבסוד ריבית המשכנתא. הכל במסגרת בניה קיימת בשוק באופן שוטף או במידת הצורך, במסגרת מכרזים סגורים עם הכללים הקיימים לציבור הרחב אך מיועדים למילואימניקים״.

אז כמה זה עולה?

• ⁠ ⁠קרוואן יביל סטנדרטי (כ-50 מ"ר): כ-150 אלף שקל.
• ⁠ ⁠קרווילה (כ-100 מ"ר): 300-500 אלף שקל.
• ⁠ ⁠בנייה מודולרית מתועשת (100 מ"ר, גמר מלא): החל מ-300 אלף שקל ועד יותר ממיליון שקל.
• ⁠ ⁠בית "עוגן" ממכולה מורחבת (כ-50 מ"ר): כ-120 אלף שקל.

למחיר היחידה יש להוסיף הובלה, ביסוס וחיבורים - רכיבים שעשויים להגדיל את העלות הכוללת אך גם לשדרג את איכות המגורים לאורך זמן.

גיל סגל, מנהל היחידה להשכרת מבנים ניידים: "היום אנחנו יכולים להעמיד תוך שבועיים בית מודולרי מלא, עם בידוד, חשמל, מים ותשתיות - משהו שפעם לקח חודשים"

פיני מלכה, מבעלי חברת מעוז דניאל: ״לא צריך להסתבך. במיידי אפשר לוותר על חלק מהמע״מ למילואימניקים, לאפשר מכרזים יעודיים ולסבסד את המשכנתאות״