המגמה לשנת תשפ"ו: הביקוש למיקום לא מסתיים אף פעם

בעולם, מגדלי המשרדים הקלאסיים מאבדים רלוונטיות. ערים מובילות בחרו לאמץ מודל המשלב עבודה, חינוך, תרבות ושירותי בריאות באותו המרחב – מתוך הבנה שהחיים המודרניים כבר לא מתפצלים בין "בית" ל"עבודה". את המודל הזה גיבש בצרפת ב-2016 האורבניסט קרלוס מורנו, והוא אומץ בהצלחה בפריז, ברצלונה, שנחאי ואף בערים בארצות הברית.

בישראל, האצה ניכרת נרשמה מאז השבעה באוקטובר. השגרה שנשברה והצורך למצוא קרבה פיזית לבית, למרכזי בריאות ולמוקדי עבודה עוררו דרישה גוברת לעירוב שימושים. כשכל נסיעה מיותרת נתפסת כטרחה ואף כסיכון, הרצון "לסגור את המעגל" בסביבה הקרובה הפך מאופציה לנחיצות.

 מציאות ישראלית  ביטחון ובריאות במרכז

בעוד שבאירופה הדגש במודל ה-15 דקות הוא על קיימות וסביבה, בישראל המניע המרכזי הוא חוסן וביטחון. קהילות מחפשות מרחבים שמחזקים פרנסה מקומית, מאפשרים תמיכה הדדית גם בשעת חירום, ומצמצמים תלות בתחבורה ארוכה או מרוחקת. לצד זאת, עלה הצורך בהנגשת שירותי רפואה, החל בבתי חולים ועד קליניקות פרטיות, סמוך למתחמי עבודה ולבתי מגורים.

גם תחום הסייבר, המוערך בישראל בכמיליארד דולר וצומח בקצב של כ-9% בשנה, דורש תשתיות עבודה משולבות. חברות בתחום מחפשות לא רק משרדים, אלא סביבות תומכות: קרבה למוסדות אקדמיים, למרכזי חדשנות ולמערכות בריאות, מתוך הבנה שהכול קשור זה בזה.

 פארק עתידים תל אביב  מקרה מבחן

פארק עתידים תל אביב, המשתרע על פני כ-80 דונם וכולל 11 מבני משרדים, הוא דוגמה בולטת לאופן שבו מתחם משרדים קלאסי הופך לעירוב שימושים מלא. במקום שנבנה בצפון תל אביב כאזור תעסוקה, מתהווה כיום "עיר בתוך עיר", שבה חיי עבודה, בריאות, תרבות וקהילה משתלבים באופן יומיומי.

הקרבה לשכונות רמת החייל, נווה שרת וצהלה, המצויות כולן בתהליכי התחדשות, מחזקת את החיבור בין הפארק לבין סביבתו. עבור תושבי האזור, זהו מוקד נגיש שמאפשר לשלב בין מגורים, עבודה ושירותי קהילה מבלי להתרחק.

בתוך המתחם פועלים מוסדות בריאות ומעבדות רפואיות לצד חברות סייבר וטכנולוגיה, מסעדות ובתי קפה, ירידי עסקים כחול-לבן, חללי עבודה משותפים, מרכזי כנסים ומועדון הופעות GREY שמושך קהל גם מחוץ לעיר. בכך הופך הפארק למוקד משולב שבו עובדים, תושבים ומבקרים יכולים ליהנות מכלל שירותי היומיום בסביבה אחת.

לצד זאת פועלת בפארק מעבדת החדשנות העירונית CityZone, המשמשת Sandbox לניסויים ויישום פתרונות בתחבורה, אנרגיה וביטחון עירוני. השילוב בין אקדמיה, סטארט-אפים ותעשייה יוצר אקוסיסטם ייחודי, ההופך את פארק עתידים לא רק למתחם עבודה אלא גם למרכז חדשנות עירוני.

 תחבורה  הקריטריון הקריטי

מחקר עדכני של Deloitte מצא כי 72% מהחברות מדרגות את נגישות העובדים כגורם המרכזי בבחירת מיקום המשרדים – הרבה מעבר לשיקולי עלות שכירות. בישראל, שבה מערך התחבורה הציבורית עדיין אינו מספק מענה מלא, החשיבות של קירבה פיזית מתעצמת אף יותר.

פארק עתידים, לדוגמה, מפעיל מערך שאטלים ייעודי מתחנות רכבת סמוכות, לצד קווי אוטובוס תכופים, רשת שבילי אופניים ומתקני תמיכה לרוכבים. בעתיד הקרוב, עם כניסת קווי המטרו והרכבת הקלה לפעולה, צפויה הנגישות להשתפר עוד יותר, מה שיחזק את מודל ה-15 דקות ויעמיק את שילובו בשגרת היומיום.

 בין פריפריה למרכז  מגמה ארצית

אמנם תל אביב מהווה מעבדה חיה למודל, אך המגמה אינה נעצרת בעיר הגדולה. בירושלים מקודמים פרויקטים שמשלבים מגורים, מסחר ומשרדים סביב תחנות הרכבת הקלה; באור יהודה נבחנים פתרונות של עירוב שימושים במתחמים סמוכים לשכונות מתחדשות; ובחיפה מתגבשת תכנית רחבת היקף שמחברת בין אזורי תעסוקה, חינוך ושירותי קהילה.

השורה התחתונה ברורה: בשנת תשפ"ו המיקום אינו רק "חשוב", אלא קריטי. במציאות תנודתית כמו זו של ישראל, נגישות וזמינות של כל מרכיבי החיים – בריאות, מזון, חינוך, תרבות ופנאי – הן המפתח לשימור עובדים, למשיכת חברות ולחיזוק הקהילות המקומיות.

 מסקנה  החיים והעבודה מתכנסים

מודל ה-15 דקות כבר איננו חלום עתידני. הוא הפך לחלק מהתכנון העירוני והעסקי החדש. עובדים לא רוצים עוד לבזבז שעות בדרכים, חברות מבינות שהמיקום הוא יתרון אסטרטגי, והקהילות המקומיות רואות בו עוגן חברתי וכלכלי.

כך, כשהמגמות הגלובליות מתחברות למציאות הישראלית, המסר לשנת תשפ"ו חד וברור: הביקוש למיקום לא מסתיים אף פעם. להפך – ככל שהעולם נעשה מורכב יותר, כך מתברר שהקרבה, הנגישות והחיבור בין בית, עבודה וחיים הם לא מותרות, אלא הכרח.