בירת ישראל עוברת מהפך משמעותי בתחום הנדל"ן המסחרי: מיזמי בנייה חדשניים ותוכניות פיתוח מקיפות צפויים להכפיל ואף לשלש את שטחי התעסוקה בעיר בתוך חמש שנים – ולהביא לגידול משמעותי במספר חברות ההייטק הפועלות בה. העיר, שנשענה במשך שנים על מוקדים תעסוקתיים ותיקים כדוגמת הר חוצבים והגן הטכנולוגי במלחה – משנה כעת פאזה. ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפכת בנייה מקיפה, המבקשת ליצור סביבה תעסוקתית מתקדמת, המותאמת לעולם העבודה החדש. בימים אלה נבנים בעיר למעלה מ-2 מיליון מ"ר של שטחי משרדים ותעסוקה – המסומנים לטובת החברות העסקיות המובילות בישראל.
כיום פועלות בירושלים כ-600 חברות הייטק, כולל יוניקורנים מובילים כמו מובילאיי – שפיתחה טכנולוגיות לרכב אוטונומי בהובלת פרופ' אמנון שעשוע מהאוניברסיטה העברית – ולייטריקס, חברת עיבוד תמונה ווידאו שהוקמה על ידי חמישה דוקטורנטים מאותה אוניברסיטה. לצד ענקיות אלו, פועלות בעיר גם חברות טכנולוגיה חדשניות נוספות, ובהן SolarGik המעסיקה כ-80 עובדים, Lidwave הפועלת בתחום חיישני ה-LiDAR, וסטארט-אפים מבטיחים אחרים.
את האקוסיסטם משלימות 11 קרנות הון סיכון, בהן JVP ו-OurCrowd, וכ-20 מתחמי עבודה משותפים – תשתית עסקית ענפה ההולכת ומושכת גם ענקיות טכנולוגיה מחו"ל.
את השינוי הזה מובילה אסטרטגיה עירונית חדשה שגובשה בשנים האחרונות, ובמרכזה בניית שטחי משרדים בהיקף רחב. מדובר בעשרות פרויקטים בכל רחבי העיר – ממבני משרדים בודדים ועד קומפלקסים בשטח של מאות אלפי מ"ר – המציעים לחברות ההייטק לא רק שפע של אפשרויות, אלא גם התאמה אדריכלית ופונקציונלית לצורכיהן.
חזון הפיתוח הזה הוא פרי יוזמתו של ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ששואף לשנות את פניה של הבירה באמצעות אזורי תעסוקה חדישים ומתקדמים. את הובלת התהליך הפקיד ליאון בידיהן של שתי החברות העירוניות המרכזיות – חברת עדן לפיתוח כלכלי והרשות לפיתוח ירושלים.
"אנחנו עדים לשינוי פרדיגמה בירושלים," אומר ליאון. "הרחבת שטחי התעסוקה איננה רק מיזם תשתיתי, אלא חזון כוללני ומתוכנן היטב. אנו יוצרים מעטפת מושלמת שמושכת את החברות המובילות בעולם, תוך שימור הזהות הירושלמית הייחודית. זו השקעה אסטרטגית בעתיד הכלכלי של העיר, בחוסן שלה ובאיכות החיים של תושביה".
הפרויקטים שמובילים את מהפכת התעסוקה בבירה
"סיליקון ואדי" 300 אלף מ"ר של דו קיום
נתחיל עם קצת אופטימיות: התוכנית הגדולה לפיתוח מזרח ירושלים כוללת בשורה יוצאת דופן: הקמתו של "סיליקון ואדי" – פארק תעסוקה חדשני בלב שכונת ואדי ג'וז, שיכלול כ-200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, לצד 50 אלף מ"ר של שטחי מסחר ו-50 אלף מ"ר נוספים למלונאות.
החזון מאחורי הפרויקט הזה שואף לשלב בין קידום תעסוקה איכותית, חיזוק הכלכלה המקומית והעמקת שיתופי הפעולה בין מגזרים – ובכך לייצר מציאות של דו-קיום תוסס, המתבסס על אינטרסים משותפים. "סיליקון ואדי" הוא רק אחד מארבעה אזורי תעסוקה חדשים המתוכננים במזרח העיר. בין היתר, מתוכננים להיבנות כ-90 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה בשכונת עיסאוויה, ועוד כ-90 אלף מ"ר נוספים בשכונת א-טור.
במקביל, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים המליצה לאחרונה על הפקדת תוכנית להקמת אזור תעסוקה נוסף בשכונת אום טובא במזרח העיר, בסמוך להר חומה. התוכנית משתרעת בדרום שכונות אום טובא וסור באהר, לאורכו של כביש 398 המוביל לצפון גוש עציון. על פי התכנון, ייבנו במקום כ-90 אלף מ"ר המיועדים למסחר, תעשייה קלה, מלאכה ותעסוקה – עם זכויות בנייה של עד 400% ועד שמונה קומות.
משה ליאון מדגיש: "העירייה פועלת לפיתוח מתחמי תעסוקה בכל רחבי העיר, מתוך מטרה להרחיב את שוק העבודה המקומי – מנוע הצמיחה המרכזי של כלכלת העיר".
פארק העברית פרויקט הדגל החדש
אחד ממיזמי הפיתוח הבולטים ביותר בירושלים בשנים האחרונות הוא פארק העברית – מתחם תעסוקה מתקדם הנבנה בלב קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. מדובר בפרויקט עצום בהיקפו, שהחל להיבנות בשנת 2020, וכבר מוגדר כאחד ממיזמי הבנייה הגדולים שנראו בעיר בעשורים האחרונים. הפארק משתרע על פני 30 דונם, וכולל ארבעה מבני משרדים מתקדמים בשטח כולל של כ-270 אלף מ"ר – היקף בנייה עצום, המקביל לעשרות מבני משרדים רגילים. על פי ההערכות, המתחם יאפשר תעסוקה לכ-10,000 עובדים, והופך בכך לאחד המרכזים העסקיים הגדולים בבירה.
עבודות הבנייה במתחם נמצאות כעת בשלבים מתקדמים, והוא מתאכלס בימים אלה. חברות טכנולוגיה רבות כבר שכרו בו שטחים, ובהן גם שמות בינלאומיים מרשימים: הבולטת שבהן היא אפל, שבחרה לפתוח משרדים בפארק – צעד המהווה הבעת אמון ברורה בפוטנציאל הטכנולוגי של ירושלים מצד אחת מחברות ההייטק החשובות בעולם.
פארק העברית מגלם בתוכו את הגישה האסטרטגית החדשה של העיר: פיתוח מרכזי תעסוקה הסמוכים למוסדות אקדמיים, כחלק מתפיסה של יצירת סינרגיה בין מחקר, חדשנות, תעשייה והשכלה גבוהה. המתחם מתאפיין בתכנון ארכיטקטוני מתקדם, תשתיות חכמות וסביבת עבודה מודרנית – המהווים אבן שואבת לחברות טכנולוגיה מהשורה הראשונה.
תלפיות נגישות משתפרת
שכונת תלפיות, שהפכה עם השנים לאחד המרכזים העסקיים הבולטים בירושלים, ממשיכה בתנופת הפיתוח שלה – ומתבססת כיעד מועדף לחברות חדשניות המחפשות תמהיל של מיקום אסטרטגי, עלויות סבירות ונגישות תחבורתית הולכת ומשתפרת.
האזור, המצוי כיום בעיצומה של התחדשות מקיפה, מאכלס חברות בולטות ובהן Fullpath, המעסיקה כ-250 עובדים ומובילה בתחום פתרונות הדאטה והאוטומציה לענף הרכב. השילוב בין פעילות עסקית תוססת לבין מיקום מרכזי, מקבל חיזוק נוסף בזכות העבודות להקמת הקו הכחול של הרכבת הקלה – שיחבר את תלפיות לרשת התחבורה העירונית וישפר משמעותית את הנגישות לאזור.
צחי סופרין, מבעלי קבוצת סופרין הבונה פרויקטים באזור, מתאר את השינוי המתחולל: "שוק המשרדים במרכז ירושלים אופיין במשך שנים בנותני שירותים למוסדות הציבור הממוקמים בעיר – במיוחד משרדים ממשלתיים וממלכתיים. כעת אנחנו עדים לשינוי מגמה: הביקוש למשרדים במרכז העיר, ובתלפיות בפרט, מגיע מבעלי מקצועות חופשיים שעוזבים את הדירות ואת המיקומים הישנים. הם מחפשים סביבת עבודה חדשה, ממוקדת, נגישה – וזו בדיוק ההזדמנות שתלפיות מציעה".
הר חוצבים עוגן היסטורי שמתעורר
פארק ההייטק בהר חוצבים, מהוותיקים והמרכזיים בירושלים, ממשיך להוות עוגן משמעותי לתעשיות עתירות ידע. בין השוכנים בו כיום ניתן למצוא את מובילאיי, רפאל, אלביט מערכות ואינטל – לצד חברות רב-לאומיות נוספות, כמו Cross River ו-Ex Libris, שמעידות על הפיכתה של הבירה למוקד משיכה משמעותי גם עבור תאגידים עולמיים.
הפארק, שמועסקים בתחומו כיום כ-9,500 עובדים, נמצא בתנופת התרחבות. אחד הפרויקטים המרכזיים שמתבצעים בו בימים אלה הוא זה של קבוצת ויתניה, שנבנה על שטח של 28 דונם ויכלול שלושה מבנים מתקדמים בהיקף של כ-130 אלף מ"ר, וכן כ-50 אלף מ"ר נוספים שיוקדשו לחניונים.
עפר זיו, מנכ"ל קבוצת ויתניה, מתאר: "הפרויקט יצא לדרך מתוך אמונה שלמה בפוטנציאל של הר חוצבים להפוך לאחד ממתחמי התעסוקה המובילים בישראל. תכנון הפרויקט מאפשר לשוכרים גמישות רבה – בין אם בבחירת בניין עצמאי ובין אם בחלק ממנו. הקומות, בשטחים הנעים בין 1,400 ל-2,800 מ"ר, מאפשרות עומקים משתנים ותכנון פנימי אופטימלי לפי צורכי השוכרים".
למבנים החדשים תצטרף גם תשתית קיימת של כ-15 אלף מ"ר, הכוללת שטחי מעבדות, מחסנים לוגיסטיים, חדרים רטובים, מרכז אנרגיה ומשרדים. כמו כן, בהתאם לרוח הזמן, הדגש בתכנון מושם על בנייה ירוקה – לרבות גגות ירוקים, מרפסות מגוננות, עצים, ספסלים ושבילי הליכה, וכן שטחי מסחר ייעודיים לשוכרים ולמבקרים, שיכללו מסעדות, בתי קפה וחנויות.
"הבחירה בהר חוצבים", מוסיף זיו, "נעשתה בין היתר בזכות יתרונות המיקום: הקרבה למגדלי משרדי הממשלה, הנגישות לתחבורה ציבורית, והעובדה שמדובר באחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר. חניון תת-קרקעי גדול וכניסה מתוכננת מכביש גולדה מאיר צפויים לשפר את הנגישות גם למגיעים מחוץ לירושלים".
רובע הכניסה לעיר
הפרויקט הגדול בתולדותיה
בין כלל המיזמים שמעצבים את עתיד ירושלים, רובע הכניסה לעיר הוא ללא ספק הגדול, השאפתני והמשמעותי ביותר. מדובר בפרויקט מהפכני בהיקף של מעל מיליון מ"ר בנוי – רובו מיועד לתעסוקה ולמסחר – שעתיד לשנות מן היסוד את קו הרקיע של הבירה וליצור שער כניסה חדשני ועוצמתי לעיר.
הרובע מתוכנן בסמוך למרכז התחבורתי מהגדולים בישראל – מפגש בין רכבת ישראל, הרכבת הקלה, התחנה המרכזית ונתיבי תחבורה ציבורית מרכזיים. בזכות מיקומו האסטרטגי, מהווה המיזם יעד טבעי עבור חברות הייטק, קרנות השקעה, יזמים וסביבות עבודה מתקדמות.
הפרויקט כולל מבני משרדים חדישים, קומפלקסים מסחריים, תשתיות עירוניות מתקדמות ותמהיל שימושים רחב – מתיירות ומגורים ועד לתרבות וקהילה. בין המיזמים שכבר יצאו לדרך ניתן למנות את קריית הממשלה המחוזית (שהושלמה), מגדל מרום (שבבנייה מתקדמת) ופרויקט GATE JERUSALEM – יצירת מופת אדריכלית שמביאה את העתיד האורבני של ירושלים לכדי מימוש.
פרויקט GATE JERUSALEM, בהובלת קבוצת ב.ס.ר, כולל שני מגדלים אייקוניים בני 40 קומות כל אחד – האחד מעוגל ומחולק ספירלית, והשני מרובע ומתפצל למשולשים. לצד המגדלים יוקמו מבנים בני שמונה קומות עם חזית מעוגלת ושדרת מסחר תוססת בלב גינות ירוקות. המתחם כולו מתוכנן כאקו-סיסטם עירוני מתקדם – המשלב מגורים, תעסוקה, מלונאות, תרבות, קהילה ולייף-סטייל, עם תוספות כמו חדר כושר פרטי ובית כנסת לשוכני המשרדים.
נחשון קויתי, מבעלי קבוצת ב.ס.ר, מתאר את החזון: "המתחם יוצר דיאלוג מרהיב עם גשר המיתרים הסמוך – ומציע כניסה מזמינה, שוקקת חיים, המעידה יותר מכל על עוצמתה וחדשנותה של ירושלים".
רובע התחנה הראשונה
היסטוריה, חדשנות ותחבורה
מרחב התחנה הראשונה בירושלים, ששמר במשך שנים על אופיו ההיסטורי, עומד לעבור מהפך וללבוש חזות חדשה של רובע אורבני מתקדם – כזה שמשלב בין שימור, קידמה, תחבורה חכמה ומגורים מודרניים.
הלב של המיזם הוא התחנה התת-קרקעית החדשה של רכבת ישראל, שתהפוך את האזור לשער כניסה נוסף ומשמעותי לבירה מכל חלקי הארץ. בנוסף, ישולבו בו שני קווי רכבת קלה שיחברו את הרובע לרחבי העיר, וכן רכבל עילי ישיר לעיר העתיקה ולכותל המערבי – מהלך חסר תקדים מבחינת קישוריות בין-שכונתית ואזורית.
מעבר לפן התחבורתי, מדובר במתחם רב-שימושי שיכלול מוסדות תרבות, מבני ציבור, שימור אתרים היסטוריים, מתחמי מסחר, מלונאות, מגורים ושטחים ירוקים – הכל כחלק מהמשך פיתוח פארק המסילה, שיחבר את הרובע לסביבה האורבנית הירושלמית בצורה אורגנית.
הפרויקט נפרש על פני כ-350 אלף מ"ר, ומתוכננים להיבנות בו: כ-180 אלף מ"ר של מגורים בבנייה נמוכה יחסית, כ-89,500 מ"ר למלונאות (כ-1,400 חדרים), כ-23,900 מ"ר לתעסוקה, כ-24,700 מ"ר למסחר וכ-29,000 מ"ר לשימושי ציבור. עם השלמת הרובע, הוא צפוי לכלול גם כ-364 מקומות חניה ציבוריים.
הרובע ממוקם בין השכונות טלביה, ממילא, המושבה הגרמנית, בקעה, רמת רחל וגבעת חנניה – ומציע גישה נוחה במיוחד: 38 דקות נסיעה ברכבת לתל אביב, וכ-23 דקות בלבד לנתב"ג.
גבעת שאול צומחת לגובה
למרות התקופה הביטחונית הרגישה, שוק המשרדים בירושלים לא קופא על שמריו. בעיצומה של המלחמה עם איראן, בוצעו עסקאות מרשימות גם באחד ממגדלי המשרדים הבולטים בעיר – מגדל הנשרים, המוכר יותר בשם "בניין התאגיד", בשל מיקומם של משרדי ואולפני תאגיד השידור הציבורי בשטחו.
חברות א. חבר ו-עץ השקד מדווחות כי מכרו שתיים מקומות המשרדים בבניין, הממוקם ברחוב כנפי נשרים 35. מדובר בשטח כולל של כ-2,900 מ"ר – כ-1,450 מ"ר לכל קומה. במקביל, דווח על עסקה נפרדת למכירת הקומה ה-15 של המגדל בשלמותה, שנרכשה על ידי חברה אחרת.
נדב ליסובסקי, מחברת א. חבר, מספר כי מגדל הנשרים נמצא כעת בשלב מוקדם של שיווק תוספת בנייה משמעותית: "כיום מונה הבניין תשע קומות משרדים בשטח כולל של כ-15 אלף מ"ר, לצד חמש קומות של חניון מקורה. לאחר השלמת הבנייה צפויות להיכנס למתחם שמונה קומות חדשות – שיגדילו משמעותית את היצע המשרדים היוקרתי באזור".
העסקאות הללו, דווקא בתקופה מתוחה, מעידות על חוסנו היחסי של שוק המשרדים הירושלמי – שממשיך להתפתח גם בימים מאתגרים.
תנופת הבנייה לא עוצרת מבט לעתיד
גם לאחר שלל המיזמים שכבר נמצאים בשלבי תכנון או ביצוע, ירושלים אינה עוצרת. תוכניות עתידיות מבטיחות להוסיף עוד מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה – עם מטרה שאפתנית: להכפיל ואף לשלש את מספר חברות ההייטק בעיר בתוך חמש שנים בלבד.
בין הפרויקטים העתידיים ניתן למנות את הרחבת מתחמי הר חוצבים, פיתוח אזורי תעסוקה חדשים בגבעת שאול ואף במזרח העיר. כל אחד מהמיזמים מתוכנן בקפידה כדי להתאים לצורכי חברות הטכנולוגיה של המאה ה-21 – בתכנון מודרני, גמיש ונגיש.
ראש העיר משה ליאון מדגיש את הגישה העירונית: "אנחנו מדברים על אחד ממיזמי הבנייה הגדולים בתולדות ירושלים. זו לא בנייה בודדת, אלא תוכנית מקיפה ומתואמת, שמעצבת מחדש את המבנה העירוני. זה לא רק נדל"ן – זו השקעה בכלכלה ובחיים עצמם".
הפיתוח הפיזי מלווה במהפכת תשתיות תחבורתית רחבת היקף: הרחבת רשת הרכבת הקלה, פיתוח מסופי תחבורה משולבים, חיבור לרכבת ישראל, סלילת שבילי אופניים ושדרוג כבישים.
למעשה, הזרז המשמעותי ביותר לכל השינויים הוא תחום התחבורה. הרכבת הקלה, שהפכה לעמוד השדרה התחבורתי של הבירה, ממשיכה להתרחב: הקו האדום, המשרת מעל 200 אלף נוסעים ביום, כבר הוארך מצפון (נווה יעקב) לדרום (עין כרם), ועובר דרך לב העיר, שוק מחנה יהודה ותחנת רכבת נבון.
בתחילת 2026 צפוי להתחיל לפעול גם הקו הירוק – מקו גילה בדרום ועד לגבעה הצרפתית בצפון – שיחבר בין מוקדי תעסוקה, ממשל, רפואה והשכלה. הוא יאפשר גישה נוחה לאתרים מרכזיים כמו קריית הממשלה, קמפוס גבעת רם, בתי החולים הגדולים וחיבור ישיר לקו האדום.
בנוסף, רכבת ישראל החלה בעבודות הארכה של הקו לירושלים עד מתחם החאן, דרך כיכר הדווידקה, עם קישור עתידי לרובע תלפיות. שילוב הרכבת הקלה עם רכבת ישראל, תחנות היסעים מתקדמות ופתרונות תחבורה רכה – משנה את פני העיר, את שוק העבודה ואת החלטות המיקום של החברות.
ליאון מדגיש: "המהפכה התחבורתית היא חלק אינטגרלי מהפיתוח הכלכלי. כשהעובדים יכולים להגיע תוך 20 דקות לכל מרכז תעסוקה – זה משנה לחלוטין את המשוואה עבורם, ועבור המעסיקים".
מה מייחד את ירושלים? האנשים
אחד מנכסי העל של ירושלים הוא אוכלוסיית הסטודנטים והבוגרים: בעיר פועלים מוסדות מובילים כמו האוניברסיטה העברית, המרכזים הרפואיים הדסה ושערי צדק, מכון לב, המכללה האקדמית הדסה ומכללת עזריאלי. יחד הם מאכלסים כ-40 אלף סטודנטים וסטודנטיות – מקור אנושי שמהווה בסיס טבעי לצמיחת תעשיית ההייטק.
כך, הפיתוח המואץ של שטחי התעסוקה בעיר אינו רק עניין של נדל"ן: זהו מנוע צמיחה כלכלי שמשפיע על כל שכבות האוכלוסייה בעיר. המגמה הירושלמית מייצרת גם השפעה חברתית רחבת היקף. עם יותר מ-3,000 בוגרי מדעי המחשב וטכנולוגיה מדי שנה – מקרב כלל האוכלוסיות: כללית, חרדית וערבית – מתפתח בירושלים מודל מקומי משולב של תעסוקה מגוונת.
"מיזמים שחלמנו עליהם שנים – הם כיום מציאות מוחשית", מספרת אילה לונדנר, מנהלת פיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים, "יש לנו בירושלים את כל התנאים להצלחתן של חברות – את הטאלנטים, התשתיות וסביבת העבודה הפעילה. לצד החברות שצומחות פה בעיר, אנחנו מזהים עניין הולך וגובר מצד חברות מבחוץ שמבינות את הפוטנציאל".
ליאון מסכם: "אנחנו לא בונים רק מבנים – אנחנו בונים עתיד. כל מטר שנבנה הוא השקעה באיכות החיים של כל תושבי העיר, בחדשנות ובזהות של ירושלים. אנחנו בדרך להפוך אותה לבירת החדשנות והטכנולוגיה של ישראל – ואולי אפילו הרבה מעבר".
16 מיליארד סיבות לבנות את ירושלים מחדש
בכנס מיוחד שנערך במלון ממילא בירושלים הוצגו נתונים כלכליים דרמטיים: פרויקטי ההתחדשות העירונית בבירה ידרשו הון עצמי של יותר מ־16 מיליארד שקל עד 2040 • יעקב ניצן מרובי קפיטל: "המממנים הפכו לגורם מכריע ביכולת להוציא לפועל את החזון"
על רקע תנופת הפיתוח, התקיים ביולי האחרון כנס מיוחד שעסק בעתיד ההתחדשות העירונית בירושלים, בהשתתפות עשרות יזמים הפועלים בעיר. הכנס נערך במלון ממילא בירושלים, ביוזמת חברת רובי קפיטל ומשרד עורכי הדין אפשטיין-רוזנבלום-מעוז, ושם הוצגו גם האתגרים הפיננסיים שמלווים את הפרויקטים האדירים.
יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף בחברת רובי קפיטל, הציג נתונים מעוררי מחשבה: "רק בתחום ההתחדשות העירונית בירושלים, יידרשו מיזמים להון עצמי מוערך של כ-16.3 מיליארד שקל עד לשנת 2040". לדבריו, ההערכה מתבססת על תחזית לתוספת של כ-83,500 יחידות דיור, כפי שעולה מנתוני המנהלת העירונית להתחדשות. העלות הממוצעת להקמת דירה מוערכת בכ-1.3 מיליון שקל, ומתוכה נגזרת דרישה להון עצמי בשיעור של כ-15%.
עוד ציין כי בשנת 2024 הונפקו בירושלים 8,218 היתרי בנייה, אך רק 5,183 מהם מומשו והובילו לתחילת עבודות בפועל. "מדובר בשיעור מימוש של 63% בלבד", הדגיש. "יותר משליש מהיתרים לא הגיעו לביצוע, בין היתר בשל קשיים בגיוס הון, שיווק איטי ושוק דירות רווי. מימוש הפרויקטים תלוי ביכולת להעמיד הון עצמי זמין, ולכן המממנים הפכו לשחקנים קריטיים בהנעת פרויקטים – במיוחד באזורים מורכבים כמו ירושלים, שבהם משתלבים אתגרים תכנוניים, תפעוליים וחברתיים".
ניצן הוסיף כי רובי קפיטל פועלת בעיר זה כמה שנים ומלווה עשרות פרויקטים. "ליזמים אנחנו מציעים גם מימון וליווי פרויקטים וגם השקעות אקוויטי, במסגרת קרנות ספיר. החזון ברור – לאפשר את מימוש הפוטנציאל של ירושלים, גם נוכח המציאות הכלכלית הלא פשוטה".
פרויקט JERUSALEM THE CAPITAL
עיריית ירושלים במסגרת חידוש העיר, מקדמת בימים אלה רובע עסקים חדשני בכניסה לעיר הכולל תכנון תחבורתי מתקדם ופרויקטים יוצאי דופן המשלבים מסחר, תעסוקה ופנאי. ברובע החדש מתוכנן פרויקט JERUSALEM THE CAPITAL בבעלותן של קבוצת בליליוס, אשטרום נכסים, אק"ה נדל"ן ודרורי נדל"ן ממוקם בלב רובע הכניסה לעיר החדש של ירושלים. הפרויקט נמצא בין הרחובות יפו ושזר ובמרחק הליכה משוק מחנה יהודה, ומוקדי תרבות, מסחר ופנאי. יתרון מרכזי ואסטרטגי במיוחד בנוגע למיקום הפרויקט הוא חיבור גשר הולכי רגל ישיר מהפרויקט להיכלי המשפט והפרקליטות לצד נגישות תחבורתית מקסימלית, הודות לקרבה למרכז התחבורתי הגדול בישראל - תחנת רכבת ישראל, לקווי הרכבת הקלה ולתחנה המרכזית של העיר. הפרויקט מציע מגדל משרדים יוקרתי הכולל משרדים למכירה החל מ-200 מ"ר,. בנוסף למגדל המשרדים הפרויקט כולל גם מגדל מגורים יוקרתי בן 35 קומות וכ-220 דירות בתמהיל מגוון לצד שטחי מסחר בהיקף של כ- 3,000 מ"ר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו