שיקום מהיר ויעיל
יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון
"המציאות הביטחונית הדינמית והפגיעה הקשה במבנים ובתשתיות בעקבות מתקפת הטילים מאיראן חידדו עבורי את הצורך בשיקום מהיר ויעיל. בהנחיית השר ריכזתי את כל הכלים שברשותנו, הקמתי צוות בין-משרדי לקידום התחדשות עירונית ובנייה חדשה באזורים שנפגעו, והובלתי את פרויקט "משפצים באחדות" לשיפוץ תשתיות בשיתוף הרשויות המקומיות והתאחדות הקבלנים. מספר פרויקטים כבר יצאו לדרך, ובמקביל הקמתי צוות רפורמה בענף השיפוצים. אנו פועלים מסביב לשעון עם כלל הגורמים הרלוונטיים כדי לצמצם בירוקרטיה ולהאיץ תהליכים – מתוך הבנה שהאתגר הנוכחי הוא גם הזדמנות לייצר כלים יעילים לשיקום מול אירועים עתידיים, לרבות אסונות טבע".
הכרה באירועי מלחמה
רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ
"ענף הבנייה והתשתיות הוא מנוע מרכזי של כלכלת ישראל. אני מזכיר לכולם שבשנת 2022 העסיק הענף מעל 250 אלף ישראלים ותרם כ-14% מהתוצר הלאומי. כעת, לאחר המלחמה, אנחנו מתמודדים עם מחסור של 40 אלף עובדים מקצועיים לבנייה, 5,000 לתשתיות ו-5,000 לשיפוצים. אני דורש מהמדינה לאפשר לנו להביא את העובדים בעצמנו עם תאגידי כוח אדם ייעודיים, כך שיגיעו תוך 90 יום. במקביל, יש להאיץ את מבחני מנהלי העבודה, לאפשר הפעלת מנופים מהקרקע ולהכיר ברישיונות נהיגה צבאיים. אני נאבק גם להכרה במבצעי "חרבות ברזל" ו"עם כלביא" כאירועים מסכלי חוזים – כדי למנוע קריסת פרויקטים ועיכובים ממושכים".
מסלול חדש ומהיר
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין
"המלחמה יצרה בעיניי הזדמנות אמיתית למסלול מהיר להתחדשות עירונית באזורים שנפגעו. אני מציעה מודל עם ארבעה שותפים: רשות מקומית, מס רכוש, דיירים ויזם. הרשויות צריכות לאשר פרויקטים בזמן אמת וללא בירוקרטיה, מס הרכוש יממן את הדירות שנהרסו וכך יחסוך צורך במכפילים, הדיירים יהיו שותפים מלאים בהחלטות והיזם ירוויח מקיצור לוחות הזמנים וחיסכון בתקורות. כשכל הצדדים עובדים יחד, אפשר לקצר את ההליכים בצורה משמעותית ולהוציא לפועל פרויקטים שיחזירו את האזורים לחיים במהירות. זהו הזמן לנצל את נסיבות החירום לשינוי אמיתי".
ביקושים בכל המיקומים
רונית שבירו, בעלים ויועצת משפטית בקבוצת שבירו
"המלחמה גרמה למשפחות רבות להבין שהן לא רוצות עוד לרוץ למקלטים רחוקים. אני רואה עלייה חדה בביקוש לדירות חדשות עם ממ"ד או מרחב מוגן, והמיקום כבר פחות משנה – הביקושים קיימים בכל הארץ. אני מברכת על תיקון החוק המאפשר בניית ממ"דים עם מקלחת ושירותים, מה שמקל על שהייה ממושכת. תחושת הניצחון חיזקה את ערך החברות בענף, אך אם לא נשכיל למנף את ההישגים ולסיים את המלחמה, כל זה עלול לרדת לטמיון. כשיש שקט, עלויות הבנייה והתובלה יורדות, התיירות חוזרת, וענף הנדל"ן ממשיך לשגשג, גם אם מחירי הדירות עולים במתינות וביציבות".
מתוך אחריות עמוקה
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל מגורים
"כדי להניע את שוק הנדל"ן לאחר המלחמה, אני מאמינה שצריך לקצר משמעותית את לוחות הזמנים בהליכי הרישוי וההיתרים ולהסיר חסמים ביורוקרטיים שמעכבים יוזמות. מבחינתי, דירה היא הרבה מעבר למקום מגורים – בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, היא הופכת למרחב מוגן, יציב ומשמעותי שמעניק שקט נפשי וחוסן אישי וקהילתי. בעידן שבו שיקולי הביטחון משפיעים על החלטות הרכישה, הצורך בדיור בטוח ונגיש מקבל משנה חשיבות. אנחנו באפריקה ישראל מגורים ערוכים להוביל פרויקטים איכותיים ובטוחים בפריסה ארצית – מתוך אחריות עמוקה לתושבים, לחוסן הלאומי ולעתיד החיים העירוניים".
להשביח נכסים קיימים
עוזי לוי, מנכ"ל קבוצת מבנה
"המציאות הגיאו-פוליטית המורכבת בשנים האחרונות, חידדה עבורי את מה שאני אומר כבר שנים – בשעת חירום צריך לפעול במהירות, בחדות ובאופן אפקטיבי. אם נדע לנצל את הרגע הזה לשחרור חסמים ביורוקרטיים ולזירוז הליכי תכנון ואישור, נוכל לקדם פרויקטים של מגורים, מסחר, תשתיות ולוגיסטיקה בקצב שישראל ואזרחיה באמת צריכים. אנחנו במבנה כבר פועלים להאיץ הליכים, לחדש ולהשביח נכסים קיימים בכל הארץ. בעזרת שיתופי פעולה עם הרגולציה, אני מאמין שנוכל להפוך את המשבר להזדמנות ולבנות תשתית פיזית ועסקית מתקדמת שתשרת את הדורות הבאים".
פחות בירוקרטיה – יותר ביצוע
מוטי חזן, מנכ"ל רמי לוי נדל"ן
"המלחמה מול איראן הדגישה לי את הצורך הדחוף בשינוי פרדיגמה – הפחתת בירוקרטיה, זירוז הליכי תכנון ובנייה ומתן מענה מיידי לבנייה, שיקום, מיגון ודיור. במשך שנים הבמה העיקרית הייתה ההליך עצמו במקום התוצאה. עכשיו, אנחנו חייבים לקצר את התכנון, לאמץ הוראות שעה ולהעניק ליזמים ומתכננים עצמאות תחת פיקוח, בדומה לרישוי עצמי. המדינה צריכה לקבוע כללים ברורים, לפקח – ובעיקר לשחרר. בעיניי, המבחן האמיתי הוא בהשלמת הבנייה, לא רק בהכנת התוכניות".
למנף את המלחמה
יוסי פרשקובסקי, יו"ר דירקטוריון פרשקובסקי השקעות ובנין
"אחרי המלחמה עם איראן ועזה, אנחנו מתמודדים עם כ-35 אלף יחידות דיור שנהרסו לחלוטין, נוסף על המחסור השוטף והגידול הטבעי שדורש בנייה של 60 אלף דירות בשנה. השנה נגיע, במקרה הטוב, ל-40 אלף. יש מחסור חמור בכוח אדם מקצועי בכל הדרגים, והליכי התכנון הפכו מאורכים – מארבעה חודשים לפני 25 שנה, לשנתיים עד ארבע כיום. סביבת הריבית הגבוהה רק מוסיפה שמן למדורה. אני מאמין שעל המדינה למנף את המלחמה לטובת קיצור הליכים, לאפשר לקבלנים בהתחדשות עירונית ובפרויקטים גדולים לקדם תהליכים במהירות, וליצור שיתוף פעולה אמיתי עם הרשויות".
צורך במענה לציבור
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשטרום מגורים
"המלחמה מול איראן ומבצע "עם כלביא" שימשו זרז תודעתי עבור מקבלי ההחלטות. במשך שנים בחנו התחדשות עירונית בעיקר דרך ההשפעה על הרשויות – תוספת יחידות דיור, שטחי ציבור ותשתיות, והשלכות על התקציב. כעת, ברור לכולם שללא התחדשות עירונית, תושבים נותרים חשופים. החזון שלי הוא מציאות שבה המיגון האישי ועמידות המבנים ניצבים בראש סדר העדיפויות. המדינה חייבת לייצר תמריצים משמעותיים שיבטיחו לרשויות המקומיות את החוסן הכלכלי הדרוש לקידום פרויקטים בקצב הנדרש".
הבירוקרטיה מעלה מחירים
ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים
"ציפיתי שבענף השיפוצים הבירוקרטיה תתקצר בעקבות המחסור בעובדים, אבל בפועל היא רק מעכבת אותנו יותר. במקום 15 אלף עובדי שיפוצים פלסטינים שנמצאים כיום בסגר, התהליך להבאת עובדים זרים נמשך חודשים – מרגע המיונים ועד הגעתם. אנחנו מתמודדים עם בקשות ואישורים ברשות האוכלוסין, הפקדת ערבויות, תעודות יושר ובדיקות רפואיות – כל שלב מוסיף זמן ועיכוב. גם כשסיימנו מיונים בתחילת אוגוסט, ברור שהעובדים יגיעו רק בנובמבר או דצמבר. המחסור הזה מונע מאיתנו לשפץ במהירות את הנזקים וגורם לעליית מחירים – הכל בגלל בירוקרטיה שאין לה מקום במצב חירום".
לבנות גם תחת אש
אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן
"ענף הנדל"ן הוא עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, ודווקא במשבר, כשהכול רועד, אנחנו אלה שנדרשים להמשיך לבנות את העתיד. איראן לא מבחינה בין תל אביב, באר שבע או צפת, ולכן אחד הלקחים המרכזיים מבחינתי הוא שהתחדשות עירונית, הן במרכז והן בפריפריה, איננה מותרות. היזמים והקבלנים של ישראל חייבים לדעת לפעול גם תחת אש. היכולת להניע פרויקטים כשהמדינה במצב מלחמה היא המבחן האמיתי שלנו בשנים הקרובות, ושם אנחנו חייבים לנצח".
התעוררות מתוך משבר
גל קסטל, מנכ"ל אורון נדל"ן
"אחרי המלחמה עם איראן והמערכה בעזה, השוק עבר טלטלה עמוקה. בשלב הראשון הייתה הקפאה כמעט מוחלטת: עסקאות הוקפאו, אנשים היו דרוכים, והייתה תחושת חוסר ודאות מוחלטת. דווקא מתוך המציאות הזו, חלה התעוררות. משפחות שחוו פחד מקרוב, במיוחד בבתים ישנים ללא ממ"ד או מקלט, מבינות שהן לא רוצות להיחשף שוב לסיכון. זה מגביר את הביקוש לדירות ממוגנות, גם בשוק היד השנייה וגם בדירות חדשות. כדי שהשוק יתאושש באמת, דרושה פעולה ממשלתית: קיצור הליכי תכנון והיתרים, טיפול בריביות הגבוהות, הסרת חסמים בירוקרטיים והבטחת ודאות כלכלית. כך, הרוכשים ירגישו בטוחים לקנות והיזמים ימשיכו לבנות".
גורם אחד מוסמך
אפי שקדי, יו"ר ובעלי חברת אפי קפיטל נדל"ן
"המבצע מול איראן הוכיח עד כמה חשוב שיהיה גורם מתכלל אחד לענף הנדל"ן. נדרש מינוי מקצועי ובכיר שיקבל את כל הסמכויות הנדרשות וירכז את האתגרים מול משרדי הממשלה השונים, תוך מתן פתרונות מעשיים. למשל, טיפול מיידי בהבאת עובדים זרים ללא התערבות מיותרת, צמצום דרמטי של הבירוקרטיה בהתחדשות עירונית ובקידום תב"עות, ותמרוץ רשויות להנפיק היתרי בנייה עם יעדים ולוחות זמנים ברורים. רשויות שלא יעמדו ביעדים – ישלמו קנסות או יאבדו מענקים. בנוסף, חייבים להגדיל את היצע הקרקעות. כשיהיה גורם אחד מוסמך שמרכז את כל התחומים, הענף ישתקם".
הזדמנות אמיתית לשינוי
יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג
"אחרי כמעט שנתיים של טלטלות ומלחמות במספר חזיתות, אני רואה דווקא בתקופות קיצון הזדמנות אמיתית לשינוי שיביא להתחדשות וצמיחה. לצד תכניות חדשות והתגייסות הרשויות לאחר המלחמה עם איראן, אנחנו חייבים לעבור מהצהרות למעשים – אחרת לא עשינו כלום. נדרשת חקיקה ייעודית לשיקום מהיר עבור מי שאיבדו את בתיהם, והדבר חייב להיות בראש סדרי העדיפויות, בשיתוף פעולה מלא וללא מגבלות בירוקרטיות או תקציביות. יש להשקיע בהתחדשות עירונית במרכז ובפריפריה, לתת תמריצים ליזמים ולהכריז על פרויקטים במסלול מואץ כפרויקטים לאומיים, לטובת מיגון וחיזוק כל תושבי ישראל".
לשחרר את החסמים
צחי עומר, מנכ"ל ים סוף נדל"ן מקבוצת פפושדו
"עוד לפני המלחמה עם איראן היה ברור שהאצת התחדשות עירונית היא צורך לאומי. המלחמה רק הדגישה את זה. הציבור מחכה לדיור, אנחנו היזמים מוכנים לפעול, אבל המערכת תקועה בבירוקרטיה מיותרת. במקום דיון מקצועי ויעיל, אנחנו נגררים לעיכובים שפוגעים ביכולת לספק פתרונות. בוועדות המחוזיות יושבים אנשי מקצוע מצוינים שמבינים את המורכבות ומכוונים למטרות הלאומיות – הגדלת היצע הדיור והבטחת מיגון. אני מאמין שחיזוק הוועדות, כולל תוספת כוח אדם ומתן עדיפות לתכניות לאומיות, הוא המפתח ליצירת ודאות, קיצור לוחות זמנים והוצאה לפועל של פרויקטים שנותנים מענה אמיתי למצוקת הדיור".
אחדות, אומץ ודיגיטציה
יאיר כהן, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אבני דרך
"המציאות הביטחונית שנוצרה בעקבות המלחמה עם איראן הדגישה שוב עד כמה תחום הדיור הוא לא רק כלכלי – אלא גם ביטחוני. דווקא בתקופה כזו אני רואה הזדמנות נדירה להסיר חסמים בירוקרטיים שמעכבים פרויקטים קריטיים. מבחינתי, יש לפעול באומץ כדי לאחד שלבי תכנון ולעבור לדיגיטציה מלאה של התהליכים. באותה נשימה, אני קורא לחקיקה ממוקדת שתגדיר מסלולי חירום לאישור מהיר של תוכניות אסטרטגיות. החזון שלי ברור: קורת גג יציבה לכל אזרח, תוך חיבור חכם בין פריפריה למרכז. זה הזמן לראות בדיור מנוף לחוסן לאומי ולפעול בהתאם".
הזדמנות להאצת ישראל
נועם גרייף, מנכ"ל קבוצת עמרם אברהם
"אחרי שנים של בירוקרטיה וסחבת, הגיעה המלחמה והוכיחה שאפשר אחרת: בתוך ימים ספורים התקבלו החלטות שעד אז נגררו שנים – העברות קרקע, הקצאות מגורים, פתרונות חירום – הכול קרה במהירות. המדינה הוכיחה שהיא יכולה לפעול אחרת אם היא רק רוצה. אני מציע חזון כלכלי חדש: היתר בנייה תוך 180 יום, אישורי פינוי-בינוי תוך שנה בתנאים אחידים, מסלול ירוק לרשויות בפריפריה, ורפורמת רישוי שתבטל כפילויות מיותרות. הביקוש לדירות, תשתיות וחדשנות לא ימתין. היצע בלי בירוקרטיה הוא לא חלום – זו אסטרטגיה כלכלית. אם לא עכשיו, אז מתי?”
לעצור, להעז, להחליט
כפיר גינת, מנכ"ל ובעלים קבוצת גינת
"אין חדש תחת השמש – גם אחרי מלחמת 12 הימים. יש לנו מדינה חזקה, עם אזרחים עמידים, חכמים ואכפתיים, וזה הוכח שוב. אבל דווקא שם, במקלטים ובחדשות, כולם דיברו על דבר אחד: למה שום דבר לא משתנה? הביורוקרטיה נשארה זהה, הקורונה לא שינתה, וגם המלחמה לא הביאה לשינוי אמיתי. ראשי ערים דיברו, משרדי ממשלה התחייבו, אך בסיום האזעקות הכול חזר לשגרה. בעיניי, זה הזמן לעצור, להעז ולקבל החלטות אמיצות: לתקן חקיקה באופן אפקטיבי, להקים גוף ביצוע מרכזי ולפעול עכשיו. הציבור מוכן – רק צריך להוביל אותו".
בית בטוח לכולם
גיל קטה, בעלי קטה גרופ
"המלחמה עם איראן המחישה עד כמה התחדשות עירונית היא צורך ביטחוני לאומי ולא רק פתרון דיור. כולנו ראינו את התמונות הקשות של מבנים שנפגעו, ובמציאות שבה אלפי מבנים בישראל אינם ממוגנים – אי אפשר להמשיך להתמהמה. חייבים להאיץ תהליכים. כיום יזמים נתקלים בעיכובים, חוסר מדיניות תכנונית וקשיים מצד רשויות מקומיות שחסרות כלים וכוח אדם. המדינה חייבת לגבש מדיניות ברורה, להסיר חסמים ולתעדף פרויקטים באזורים רגישים. החברה שלי מקדמת עשרות פרויקטים, ואנחנו רואים מקרוב את הפער בין הדחיפות הלאומית לבין הבירוקרטיה. החזון שלי: כל אזרח יגור בבית בטוח, חדש וממוגן".
להבין את גודל האירוע
עו"ד אייל בלכר כהן, מנכ"ל קבוצת יסודות
"מערכת התכנון חייבת להתייעל, במיוחד בכל הנוגע להוצאת היתרי בנייה ואישורי אכלוס. כיום, כדי להוציא לפועל פרויקט עם תב"ע בתוקף או לקבל טופס 4, היזמים נדרשים לעבור מסלול ייסורים מול חברת החשמל, פיקוד העורף, כיבוי אש, בודקי תוכניות ועוד. יש פערים מהותיים בדרישות בין פקידים שונים, אפילו באותו גוף. אם צצה בעיה קטנה – התהליך מתחיל מחדש, עם הפסדי זמן ומשאבים עצומים. הפתרון בעיניי הוא ביטול תחנות מיותרות, העברת סמכויות לאדריכלים ומהנדסים, ויצירת מסלול מהיר ויעיל שייתן מענה אמיתי לשוק".
חוסן לפני בירוקרטיה
עדי בורקין, מנכ"ל אריה פרשקובסקי גרופ
"כדי להפוך את ההתחדשות העירונית למשימה לאומית, חייבים לבצע צעדים מיידיים: לקצר הליכי תכנון, להחיש אישורים בוועדות, להסיר חסמים רגולטוריים ולתמוך תקציבית בפרויקטים שאינם כלכליים. המדינה צריכה להשתתף במימון תשתיות, להעניק תמריצים ליזמים, ולהוביל מנגנון ביצוע אפקטיבי בפריפריה. במקביל, אני מצפה מהרשויות המקומיות לגלות אומץ ניהולי ולקדם תוכניות שנתקעו. הפריזמה חייבת להשתנות – פחות בירוקרטיה, יותר חוסן. בעיניי זו לא רק שאלה של תכנון, אלא של חיים. התחדשות עירונית אינה מותרות – היא צו השעה, ביטחונית, חברתית ולאומית".
תמרוץ רשויות עכשיו
אבי זיתוני, מנכ"ל ובעלים קבוצת זיתוני
"שיתוף פעולה מהיר בין ועדות התכנון לראשי הרשויות המקומיות, במיוחד באזורים שנפגעו ישירות במלחמה, יאפשר תוצאות מהירות באישור תוכניות נרחבות. אם נתגבר על החסמים הבירוקרטיים ונקדם מזורז תב"עות, נוכל להוציא פרויקטים תקועים לדרך, לחדש ערים ולמגן בניינים ישנים. המדינה צריכה להוביל תמריצים לרשויות ולהגדיל את כוח האדם בוועדות התכנון. כך, נצמצם את הפערים בין ההיצע לביקוש. במקביל, חייבים להרחיב את מכסת הפועלים הזרים, כי בלי ידיים עובדות אי אפשר לבנות".
מסלולי רישוי מואצים
עו"ד ראם רצון, מנכ"ל אב-גד
"המלחמה מול איראן הבהירה לכולנו שממ"ד אינו מותרות אלא תוספת מצילת חיים. לכן, אני מצפה שוועדות התכנון יעודדו ויאיצו הליכי רישוי לפרויקטים חדשים. יש רשויות שכבר מאמצות מסלולים מואצים, כמו "מסלול משולבים" בחולון לאישור תב"ע ותוכנית עיצוב במקביל, אך זה חייב להפוך לנורמה. מינהל התכנון צריך להנחות ועדות מקומיות לא לעכב רישוי בגלל תוכנית עיצוב, אלא לקדם במקביל כתנאי להיתר. יש להרחיב את השימוש במסלול "אדריכל מורשה" ולעודד שימוש במסלול הרישוי הארצי המהיר לפרויקטים חריגים. ממ"ד הוא ביטחון – ואנחנו חייבים להאיץ את הביצוע כדי להגן על יותר אזרחים".
לעבור להילוך אחר
איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית
"התחדשות עירונית היא מהלך אסטרטגי – לא רק עבור דיירים או ערים, אלא כחלק מחוסן לאומי. היום כולם מבינים שצריך לייצר בישראל שכונות מודרניות, ממוגנות, עם תשתיות חדשות וקהילה יציבה. לא בעוד עשור – אלא עכשיו. האחריות היא גם עלינו כחברות, לא רק על המדינה. מה שנדרש כעת הוא שינוי תפיסתי ורגולטורי שיאפשר לקצר תהליכים. יש תוכניות, יש מוכנות, יש ביקוש, אבל יש גם חסמים גדולים. אם המדינה רוצה לראות עשרות אלפי דירות מתחדשות בשנים הקרובות, היא חייבת לעבור להילוך אחר – ואנחנו נהיה שם".
מימון חוץ-בנקאי נדרש
אורי פז, מייסד ומנכ"ל מכלול מימון
"המערכת הבנקאית, במגבלות הענפיות שלה, לא יכולה לעמוד לבדה במשימת המימון האדירה של הבנייה למגורים, מסחר, משרדים ותשתיות. לכן, בעשור האחרון התפתח מימון חוץ-בנקאי שמטפל בסוגיה בקצב הולך וגובר. זהו מצב של WIN-WIN – לבנקים, לחברות המימון ולענף. מנקודת מבט בנקאית, המימון הזה הוא סיכון פיננסי ולא נדל"ני, משום שחברות המימון מוסיפות שכבת הון עצמי שמרחיקה את הבנקים מהסיכון הישיר. כך, אפשר להפעיל עודפי הון בנקאיים לטובת הצורך האקוטי – תמיכה בבנייה ובתשתיות. הסיכון המרכזי עובר לשכבת ההון של חברות המימון, המשקיעים שמבקשים תשואה, ובכך מתאפשר קצב ביצוע גבוה יותר לכלל המשק.
רישוי פרואקטיבי מקדים
שחר רז, מייסד חברת קונטמפו
"הלקח המרכזי מבחינתי הוא שתהליך של שבע שנים להוצאת היתר אינו גזירת גורל – זו תוצאה של חסמים שניתן להסיר. מהניסיון שלי, הדרך הנכונה היא תכנון יסודי, רישוי פרואקטיבי ושיח מוקדם עם הרשויות כדי להקל את ההליך. יש צורך בתוכניות מתאר עירוניות שייצרו ודאות למחזורים שלמים של פרויקטים. המלחמה האחרונה היא קריאת השכמה: התחדשות עירונית היא משימה לאומית, ומיגון האזרחים חלק בלתי נפרד ממנה. כשעובדים נכון מראש, אפשר לקצר לוחות זמנים, להפחית חיכוכים ולמסור דירות בטוחות בזמן".
הזדמנות להתחדשות
רו"ח אריק גולדיאן, יו"ר דירקטוריון בונוס
"שוק הנדל"ן מתמודד עם חוסר ודאות – מהקורונה, דרך עליית הריבית ועד המלחמה. ב-2024 נרשמה עלייה של 7.1% בבנייה הפעילה, אך ירידה של 12.3% בגמר יחידות, בין היתר בגלל התארכות משכי הביצוע ועלייה של 4.5% במשך הבנייה. כיום, בהתחדשות בניינית, מרגע ההיתר ועד האכלוס עוברות בממוצע יותר משלוש וחצי שנים – לעומת שנתיים ב-2014. המשמעות: עלויות עולות, רווחיות נשחקת ויזמים מסיימים לעיתים בהפסד. ובכל זאת, שיעור הדירות מהתחדשות עלה מ-25% ל-30%. בעיניי, זה חלון הזדמנויות לחזק מבנים, להוסיף ממ"דים ולבנות מנגנוני מימון גמישים שישרתו גם את הביטחון האזרחי".
מהפך מערכתי
אריק גלעד, מנכ"ל תחום פעילות הייזום והנכסים המניבים, י.ד. ברזאני
"כדי לזרז פרויקטים, חייבים מהפך מערכתי: מסלולי תכנון ורישוי מואצים לפרויקטים בעלי עדיפות לאומית, הגבלת לוחות זמנים לרשויות ולוועדות, איחוד הליכי רישוי ותיאום תשתיות תחת גוף אחד, ורגולציה חכמה שמייצרת ודאות – לא מבוך אינסופי של דרישות משתנות. במקביל, צריך לחזק את כוח האדם ברשויות באמצעות הגדלת תקנים וגיוס מקצוענים איכותיים. היום, יזם עלול להמתין יותר מחמש שנים להיתר – זה לא סביר בשום קנה מידה. אם המדינה הצליחה לאשר מיזמי תשתית ביטחונית בתוך ימים, היא יכולה וצריכה להחיל גישה דומה גם בדיור".
ציר אזורי חדש
אלעד אפרגן, בעלים ומנכ"ל ישראל אירופה
"אנחנו ניצבים על סף מציאות גיאו-פוליטית חדשה. המלחמה הצודקת מול איראן והסרת האיום הקיומי על ישראל עשויות לפתוח צוהר להרחבת הסכמי אברהם ולהישגים דיפלומטיים-כלכליים חסרי תקדים: נורמליזציה עם סעודיה, העמקת קשרים עם האמירויות, בחריין ומרוקו, וצירוף מדינות נוספות לברית אזורית מתגבשת. לצד האופטימיות, חייבים לטפל מיד בנזקים למבנים ולעסקים ובאתגר המיגון. בעיניי, נדרשת תכנית סדורה שמסירה חסמים, מייצרת ודאות, פועלת ישירות עם יזמים וקבלנים, מקצרת לוחות זמנים ומאיצה התחדשות עירונית – הכלי המהיר והיעיל למיגון והתאוששות אורבנית".
התחדשות כחובה לאומית
אסף סימון, מנכ"ל בסט יזום
"המלחמה הנוכחית הוכיחה בצורה חדה שהתחדשות עירונית היא לא עוד פרויקט נדל"ן רגיל – היא חובה ביטחונית ולאומית מיידית. הבניינים שקרסו ברחבי הארץ הראו שאין לנו יום נוסף לבזבז.
אני קורא למהפכה כוללת: הפיכת ההתחדשות העירונית לחובה חוקית עם מיסוי מרתיע על סרבנים, הקמת ועדה משולבת לזירוז תהליכים, והסבה מיידית של משרדים ריקים למגורים איכותיים. במקביל, יש להשקיע 20 מיליארד שקל בחיזוק הפריפריה ויצירת מטרופולינים עצמאיים. מהלך כזה הוא לא רק פתרון דיור – הוא מהלך אסטרטגי לחיזוק עמידות המדינה כולה. הזמן לפעול הוא עכשיו, לפני שנעמוד בפני האתגר הביטחוני הבא".
שליחות לאומית אמיתית
יגאל אליהו, שותף ומייסד קבוצת יגאל אלון
"האתגר הביטחוני האחרון הוכיח מעל לכל ספק שהתחדשות עירונית היא לא עוד פרויקט כלכלי – זו שליחות ומשימה לאומית. לצערי, אני רואה לא מעט פרויקטים שנתקעים בגלל חוסר בהירות, מחלוקות פנימיות או היעדר הובלה מקצועית. אחרי שהובלתי אלפי בעלי דירות במאות פרויקטים, הבנתי שניהול התחדשות עירונית מתחיל קודם כל בבניית אמון בין בעלי הדירות לבין אנשי המקצוע. רק כשהאמון הזה נבנה, שכונות שלמות מתמגנות, מתחדשות ויוצרות יציבות. אחרי המלחמה, המדינה חייבת להיות חלק ממעגל האמון הזה – להאיץ אישורים, לפתוח מסלולים ייעודיים לאזורים רגישים ולשתף פעולה עם הנציגויות והצוותים בשטח".
מהירות ללא סרבול
עמיר קופל, מנהל ההתחדשות העירונית, קבוצת רוזיו
"הסבב האחרון הניע תהליכים רבים בתחום ההתחדשות העירונית, בעיקר בקרב בעלי הדירות – והדבר מורגש בשטח. עם זאת, כמי שמכיר את המציאות הישראלית, נדמה כי הזיכרון הציבורי קצר, וסביר להניח שבתוך שבועות ספורים נחזור לשגרת ההמתנה, הדחיות והעיכובים המוכרים. דווקא בשל כך, יש מקום להדגיש את הלקח החשוב מכל: כאשר הרשויות רוצות – הן יודעות לפעול במהירות, ביעילות ובנחישות, גם בפרויקטים מורכבים. ראינו את זה קורה בזמן אמת, והדבר הוכיח שאפשר לקדם תהליכים מסובכים בלוחות זמנים קצרים מהרגיל. אני מקווה שהמערכת תאמץ את הדינמיקה הזו גם בשגרה, מתוך הבנה שהציבור לא צריך לשלם את מחיר הסרבול והקיפאון".
הפרטה ושינוי יסודי
חיים ברוקס, בעלים ומנכ"ל טובול ברוקס
"האתגר הגדול בענף הבנייה תמיד היה תהליך הרישוי. אמנם רישוי זמין שיפר חלק מהתמונה, אבל צווארי הבקבוק עדיין כאן – אישורי תחילת עבודה יכולים לקחת חודשים, אפילו כשיש כבר היתר בנייה. גם בסוף הפרויקט, טופס האכלוס מרגיש כמו התחלה מחדש. הבירוקרטיה הזו עולה ליזם מיליונים, ומי שמשלם בסוף הוא רוכש הדירה. אני מאמין שהפתרון הוא להטיל את מלוא האחריות והסמכות לבנייה על שרשרת היועצים והמתכננים, ולצמצם את מעורבות העירייה לבקרה ותכנון בלבד. הגיע הזמן להפריט את התהליך, לבצע שינוי עמוק ולשחרר את המערכת מכבלי הסרבול, בלי לחשוש מהשינוי".
קרקעות משלימות עכשיו
פולי טטרו, שותף ומייסד חברת טופ קפיטל
"כדי לשחרר חסמים ולבצע פרויקטים במהירות, אנחנו חייבים לחשוב אחרת – להעביר את הביקושים מהמרכז למעגל השני והשלישי, וגם לפריפריה. בעיניי, איתור קרקעות משלימות בשיתוף עם מנהל מקרקעי ישראל הוא המפתח האסטרטגי. כך, נוכל לחזק מבנים במרכז תמורת זכויות בנייה בקרקעות חלופיות. המהלך הזה יאפשר למדינה להשיג שתי מטרות בו-זמנית: מצד אחד – התחדשות אמיתית ומהירה במרכז; מצד שני – פיתוח מואץ של הפריפריה. זו הזדמנות נדירה ליצירת איזון בין האזורים ולשדרוג המרקם העירוני והחברתי של ישראל.
לשחרר את הפקק
אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב
"נדל"ן מניב וחכם – עירוב שימושים של תעסוקה, מסחר, שירותים, בריאות וטכנולוגיה – הוא בעיניי תשתית לאומית, במיוחד בזמן משבר. האירועים האחרונים מוכיחים שהכלכלה והביטחון שלובים זה בזה, והזמן הוא משאב שאין לנו. היום, היתרי שינוי ייעוד, אישורי שימוש חורג, טופס 4 ותיאומי תשתיות נמשכים חודשים ואף שנים, וזה בלתי מתקבל על הדעת. בפארק עתידים תל אביב אנחנו רואים איך קידום מהיר של יוזמות יוצר יציבות עירונית ומקרב אותנו למודל "עיר 15 דקות". הגיע הזמן למדיניות חירום שתשחרר את הפקק הביורוקרטי ותאפשר לנדל"ן מניב להיות מוגן, נגיש וקרוב לאנשים – ממש כמו המגורים שלהם.
שעת כושר לשינוי מבני
עו"ד אור קרן, שותף ומייסד משרד כהן-קצב, קרן, דהן ושות' KDC
"כעורך דין המייצג אלפי בעלי דירות בהתחדשות עירונית, אני פוגש מקרוב את הפער בין הצרכים בשטח לבין קצב קבלת ההחלטות. מלחמת איראן המחישה היטב: התחדשות עירונית היא לא פריבילגיה – היא צורך ביטחוני מיידי. המדינה חייבת לקצר הליכים, להפחית חסמים בירוקרטיים ולהעדיף פרויקטים הכוללים מיגון. זו שעת כושר לבצע שינוי מבני עמוק, שיאפשר להוציא לדרך מאות פרויקטים תקועים ולהעניק ביטחון אמיתי לאזרחים – לא בסיסמאות, אלא בעשייה".
רפורמה מבנית דחופה
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, מחוז ת"א והמרכז
"ענף הבנייה זקוק לרפורמה מבנית דחופה. ראשית, להביא 50 אלף עובדים זרים מיומנים תוך 60 יום – במסלול מהיר (B2B) עם שירות התעסוקה, שמחייב אישורי כניסה בשבוע במקום בחודשים. במקביל, ליישם רפורמת רישוי שתאפשר להיתרי בנייה ואישורי התחלת עבודות לצאת בתוך 60 יום, בלי לוותר על בטיחות, איכות ופיקוח. זו לא פשרה בסטנדרטים – זו יעילות מנהלית חכמה. בעיניי, רק כך נעמוד באתגרים הלאומיים, נניע פרויקטים במהירות ונחזיר את הוודאות לשוק".
האצה בזמני תכנון
אבי לוי, מנכ”ל קבוצת יהודה לוי
“בעקבות המלחמה עם איראן, נראה כי המדינה ממהרת לאשר הליכי רישוי, בין היתר באמצעות הפחתת דרישות רגולטוריות והנחיות שנועדו להאיץ שיקומי דיור במצב ביטחוני מורכב. דוגמה מרכזית היא טופס 4 – אישור אכלוס גם ללא עמידה מלאה בכל תנאי ההיתר, כל עוד יש מרחב מוגן תקני, חיבור לתשתיות ועמידה בתקני בטיחות. בעיניי, זה סימן ראשוני לפירות המהלך. בנוסף, במתחמים שנפגעו מירי טילים, הופחת רף ההסכמה להתחדשות עירונית ל-51% בלבד, במקום 67% בשגרה. מדובר בשינוי מהותי המאפשר להתגבר על עיכובים, במיוחד במצבי חירום, ולהניע פרויקטים מיידית במקום להמתין לרוב גדול”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו