מהרכבת – למשרד: כך נראה דור העתיד של פארקי התעסוקה בישראל

בפארק העסקים החכם של קיסריה – מהגדולים בישראל, המשתרע על פני כ-3,500 דונם – מתקיימת בשנים האחרונות פעילות טכנולוגית תוססת. לצד תעשייה עתירת ידע ומרכזים לוגיסטיים מתקדמים, פועלות בתחומי הפארק כ-150 חברות טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מכשור רפואי, מים ואיכות הסביבה, ובהן כעשרה מרכזי מו"פ בינלאומיים. יחד הן מעסיקות מעל 18 אלף עובדים, הנהנים מתנאים סביבתיים ושירותיים שמוגדרים על-ידי הנהלת הפארק כ"סטנדרט קיסריה".

כעת, נוסף לפארק נדבך משמעותי חדש בדמות "קמפוס הרכבת – Caesarea Station", קומפלקס עסקים ומסחר שנחנך בצמוד לתחנת הרכבת הפעילה בפארק. הפרויקט – שנבנה בהשקעה של למעלה מ-400 מיליון שקל – כולל שלושה מבנים בני שש קומות, המשתרעים על פני כ-45 אלף מ"ר. הוא משלב בין משרדים, מעבדות, חדרים נקיים, אודיטוריום, שטחי מסחר, מתחמי הסעדה, לאונג' גג, חניונים עם עמדות טעינה לרכב חשמלי, ותכנון סביבתי המותאם לתקן הבינלאומי LEED GOLD.

"עמדנו ביעד – גם תחת אש"

"הפרויקט הושלם תוך עמידה בלוחות הזמנים, למרות התנאים הבלתי אפשריים", אומר מיקי קליגר, יו"ר החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה. "לנוכח המציאות הביטחונית – צוותים מגויסים, עיכובים בשרשרת האספקה, ואתגרי ביצוע חריגים – מדובר בהישג של ממש".

גם מנכ"ל החברות, מיכאל כרסנטי, מדגיש כי ההצלחה של הפרויקט היא תוצאה של הקפדה על תכנון ארוך טווח: "במונחים הנדסיים, כל מערכת, כל חומר, כל פרט – נבחן אצלנו דרך פריזמה כפולה: תשואה על ההשקעה מחד, ואידיאולוגיה של איכות, קיימות ואחריות בין-דורית מאידך. המחשבה היא על איכות החיים של העובדים, שמבלים בקמפוס חלק נכבד מיום העבודה שלהם".

"סטנדרט קיסריה" – גישה ולא סיסמה

הביטוי "סטנדרט קיסריה" חזר לא אחת במהלך הריאיון, אך מה הוא למעשה אומר? "זו לא סיסמה ריקה", מסביר כרסנטי. "מדובר בתפיסת עולם ערכית ומקצועית. כל החלטה, במיוחד בפרויקט בסדר גודל כזה – נשקלת לפי שלושה קריטריונים: איכות הביצוע, התועלת הכלכלית, והיכולת לספק ערך מוסף ללקוחות שלנו. אין אצלנו פשרות".

לדבריו, אחד הביטויים הבולטים של אותה גישה בא לידי ביטוי בבחירת המיקום: "בחרנו להקים את הקמפוס בצמידות לתחנת רכבת פעילה, מתוך ראייה של תחבורה ציבורית נגישה. זה מאפשר גישה נוחה לעובדים, וחוסך צורך בתנועה ברכב פרטי – אם כי גם לכך נערכנו, עם חניה בשפע, חלקה תת-קרקעית".

כשקיימות ורווחת עובדים נפגשות

כחלק מהשקפת העולם של הנהלת הפארק, הוחלט על הקמה לפי תקן LEED GOLD – תקן אמריקאי מחמיר לבנייה בת-קיימא. "לא רצינו רק 'תעודה על הקיר', אלא שינוי גישה מהותי", מסביר כרסנטי.

"לכן תכננו את המבנים כך שינצלו אור טבעי בצורה מיטבית, הקפדנו על בידוד מתקדם, בחרנו בחומרים דלי פליטה, שילבנו מערכות ניהול אנרגיה ומערכות סולאריות לייצור חשמל ירוק. כל שלב בפרויקט – מהתכנון ועד הביצוע – לווה בצוותים מקצועיים והצריך תיאום קפדני".

אחד העקרונות המרכזיים, לדבריו, הוא למצוא את האיזון בין מבנה חסכוני באנרגיה לבין סביבת עבודה נעימה. "השאלה שתמיד עמדנו מולה הייתה: האם עובד ירצה להגיע לפה בכל בוקר, ולשהות כאן לאורך שעות היום?".

במקביל, כדי ליצור חוויית עבודה שלמה, תוכננה הקומה הראשונה במבני הקמפוס כחלל משולב של שירותים מסחריים, הסעדה ואודיטוריום ל-250 משתתפים. במתחם החיצוני הוקם אגם אקולוגי, מוקדי הצללה טבעיים, קיר צמחייה אנכי ענק, ואפילו ROOFTOP בגג אחד הבניינים, עם מעלית ייעודית. "המטרה הייתה שכל המרחב – לא רק פנים המשרד – יהפוך לחלק מחוויית העבודה. שתהיה תחושת קמפוס אמיתית, שמאפשרת להיפגש, ליצור, לשתף פעולה. גם מי שממתין בתחנת הרכבת ייהנה עכשיו מסביבה נעימה, עם קפה ומאפה, ולא מחניון מאובק", אומר כרסנטי.

אתגרי האכלוס – ותחושת אחריות

הקמפוס קיבל בימים אלה טופס 4, וכבר עתה החלו התאמות פנים עבור שוכרים ראשונים, שצפויים להיכנס במהלך הרבעון השלישי של השנה. "האתגר לאתר שוכרים בתקופה כל כך לא ודאית אינו פשוט", מודה כרסנטי. "אבל אנחנו שומרים על שיעור תפוסה של מעל 90% בכלל הפארק, עם שביעות רצון גבוהה מצד מנכ"לים ומנהלים מכלל ענפי המשק – וזה לא מובן מאליו".

לדבריו, החזון הכללי כולל גם בחירה מדוקדקת של שוכרי שטחי המסחר: "אנחנו רואים בהם חלק אינטגרלי מהשירות לדיירים – ולכן לא משכירים לכל דורש, אלא רק לגופים שמתאימים לתפיסת האיכות שאנחנו שואפים אליה".

בסיום הריאיון, מדגישים קליגר וכרסנטי כי התכנון של הקמפוס נעשה במבט הכי רחוק שאפשר: "אנחנו חושבים 10-15 שנים קדימה, על 2035 ו-2040, לא על הרבעון הקרוב. המתחם הזה נועד להוביל את ישראל לעבר העתיד – טכנולוגית, סביבתית, וגם אנושית".