איפה נעבוד בעשור הקרוב?

מעגל המרכז: מנועי הצמיחה של גוש דן

מבת ים ועד נס ציונה, מאור יהודה ועד ראשון לציון – אזורי תעסוקה חדשים ומשולבים יוצאים לדרך, ומציעים לעובדים סביבת חיים עירונית, נוחה וחכמה. הנה עשרת המוקדים המרכזיים שכבר היום מעצבים את מפת התעסוקה של גוש דן בעשור הקרוב:

רובע העסקים בת ים

המהלך לשדרוג אזור התעשייה המוזנח בדרום־מערב בת ים מביא בשורה של ממש: רובע עירוני חדש יקום על שטח של 770 דונם, עם עירוב שימושים נרחב הכולל 2 מיליון מ"ר משרדים ושטחי מסחר, לצד 9,200 דירות למגורים – שעתידות לאכלס כ-26 אלף בני אדם.

במרכז הרובע – תחנת מטרו עתידית, שתי תחנות של הרכבת הקלה, תכנון מוטה תחבורה ציבורית ותקני חניה מופחתים. אחד המגדלים המתוכננים יתנשא לגובה של 42 קומות ויכלול 335 דירות, מתוכן 105 דירות קטנות ו־75 דיור בהישג יד. לצידו ייבנה מגדל תעסוקה בן 39 קומות ועוד מבנים ציבוריים. מדובר באחת התוכניות המרכזיות בתנופת ההתחדשות של בת ים, בהובלת פיבקו אדריכלים.

בנוסף, פרויקטים דוגמת זה של תדהר ברחוב כצנלסון, משלבים מאות יחידות דיור עם אלפי מטרים של שטחי תעסוקה, מסחר וציבור, בהשקעת ענק המוערכת בכ-1 מיליארד שקל. בת ים בונה את עצמה מחדש – והפעם גם כעיר תעסוקה מודרנית.

פארק עתידים תל אביב

אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים: "יצרנו עיר קטנה בתוך העיר הגדולה"

מתחם עירוב השימושים ההיסטורי, שנוסד לפני כמעט 50 שנה, עובר בימים אלה ריענון מקיף והופך לעיר קטנה בלב תל אביב. פארק עתידים שייך לעיריית תל אביב-יפו ולאוניברסיטת תל אביב, ואירח לאורך השנים מאות חברות מובילות. כיום הוא כולל 11 מגדלי משרדים המאכלסים כ־100 חברות מתחום ההייטק, הביוטק, הביטוח והתחבורה. בפארק שדרות ירוקות, מרחבים ציבוריים, שטחי מסחר ושירותי פנאי.

סביבו מוקמות שכונות מגורים חדשות כמו נווה שרת מזרח, לצד נווה שרת המתחדשת – כולן עם אלפי יחידות דיור שצפויות להזרים עובדים חדשים לאזור. אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים, מתאר את החזון: "יצרנו עיר קטנה בתוך העיר הגדולה, שמציעה גם תעסוקה וגם חיי קהילה ותרבות – עם נגישות מלאה למטרו, לרכבת הקלה ולצירים המרכזיים של העיר".

הדרום-מרכז החדש של תל אביב

עומרי סוניגו, מנהל הנדל"ן המסחרי באפי קפיטל: "אנחנו מציגים תפיסה חדשה של מרחב אורבני"

אזור תחנת רכבת ההגנה בדרום תל אביב הופך במהירות למוקד תוסס של התחדשות עירונית עירוב שימושים. יזמים רבים מזהים את הפוטנציאל, מחירי המשרדים עדיין נמוכים מהמקובל בעיר, ונגישות תחבורתית גבוהה כבר קיימת – כולל קווי הרכבת הקלה (אדום, ירוק וסגול), נתיבי איילון ותחנת רכבת סמוכה.

פרויקט INTRO תל אביב, שמקימות אפי קפיטל ושובל נחשון, הוא רק דוגמה אחת: מגדל משרדים בן 34 קומות, מגדל מגורים של 26 קומות עם 137 יח"ד, שדרה מסחרית, מלון עסקים עם 114 חדרים וקומת Wellness הכוללת בריכה, ספא ומסעדת שף.

"אנחנו מציגים תפיסה חדשה של מרחב אורבני עתידי", מסביר עומרי סוניגו, מנהל הנדל"ן המסחרי באפי קפיטל. "הנגישות והעירוב הפונקציונלי יוצרים אזור שימשוך משקיעים ותושבים כאחד". העתיד של תל אביב נמצא כבר כאן – רק קצת דרומה מהמרכז המסורתי.

מתחם הבורסה רמת גן

במרכז העסקים הוותיק של רמת גן מתרקמת מהפכה של ממש – הן בגובה והן בשימושים. עיריית רמת גן מקדמת תוספת של אלפי יחידות דיור, שטחי תעסוקה חדשים, מלונאות ומסחר – לצד תכנון מגדלים שישנו את קו הרקיע.

המגדל הגבוה בישראל, בגובה 120 קומות, כבר מתוכנן כאן על ידי אבנר ישר, ועוד עשרות מגדלים מצטרפים בהדרגה – ביניהם פרויקט Exchange בצומת עלית, עם שימושים מעורבים – מגדל מגורים בגובה 55 קומות שמקימה חברת אזורים, ומגדל משרדים ומסחר בן 46 קומות שמקימה חברת 'מגדל ביטוח'. בנוסף, על שטחו של קניון הדר דימול בבורסה שצפוי להיהרס, מתוכננים מגדלים שיגיעו בעתיד לכ-60 קומות. התוכנית כוללת גם אזור מגורים חדש באזור המלטשות, שיחליף מבנים ישנים של שלוש-ארבע קומות בבנייה לגובה של עד 15 קומות.

במקביל, מתוכנן פרויקט Vertical City בשיתוף ישראל קנדה וב.ס.ר. מדובר במגדל בן 111 קומות, על קרקע שעליה שילמו החברות קרוב למיליארד שקל, במסגרת מכרז. כלל ביטוח נכנסה כשותפה להשקעה בפרויקט, אשר כולל שטחי תעסוקה, מסחר, מגורים ומעונות סטודנטים. בנוסף, אושרה תוספת מגורים בתוך מגדלי תעסוקה עם תעריפי ארנונה מיוחדים, כדי לעודד עירוב שימושים אמיתי. רמת גן לא רק שומרת על מקומה – היא מכוונת גבוה מתמיד.

אור יהודה – בחצר הקדמית של נתב"ג

ליאת שוחט, ראש העיר אור יהודה: "אנחנו בעיצומה של תנופת פיתוח חסרת תקדים"

עיריית אור יהודה מקדמת בימים אלה את אחד ממתחמי התעסוקה הגדולים והשאפתניים במרכז הארץ: O PARK, המשתרע על פני כ-1,670 דונם – כרבע משטחה של העיר כיום. הפארק גובל בצומת מסובים, דרך 461 ונחל איילון, ובעל נגישות תחבורתית מצוינת – הקו הסגול של הרכבת הקלה עובר בצידו האחד, וקו M3 של המטרו מצידו השני, עם תחנה מאספת מנתב"ג ממש בכניסה.

במקביל, מקימה חברת גשם החזקות פרויקט עירוב שימושים נרחב בצידה השני של העיר, בשכונת בית בפארק – עם 197 דירות, ארבעה מגדלי מגורים, ארבעה מבני משרדים, שדרה מסחרית רחבה ו־45 אלף מ"ר של חניון תת־קרקעי. הפרויקט ישרת למעלה מ-25 אלף בתי אב חדשים בסביבתו.

"אנחנו בעיצומה של תנופת פיתוח חסרת תקדים", אומרת ראש העיר ליאת שוחט. "מעל 20 תוכניות התחדשות עירונית, אזור תעסוקה ומסחר ענק, וחיבורים תחבורתיים שיהפכו את אור יהודה לעיר מובילה בגוש דן".

לוד – הרובע הבינלאומי ונופי בן שמן

עינב כהן, סמנכ"לית שיווק ומכירות: הפער מול ראשון לציון ובאר יעקב עומד על 15%-20%"

לוד משנה כיוון – משכונות ותיקות לעיר עם רובעים חדשים, תחנות רכבת מתקדמות ואזורי תעסוקה בקנה מידה מטרופוליני. הרובע הבינלאומי, המוקם בשטח מושב ניר צבי, כולל 11,350 יחידות דיור ו־154,000 מ"ר של תעסוקה, לצד מוסדות ציבור, קריית חינוך, מסחר פתוח ואפילו פארקים עירוניים. התחנה הסמוכה מרוחקת רק תחנה אחת מתל אביב – וזו לא הבשורה היחידה. שכונת נופי בן שמן, המוקמת על שטח של 850 דונם, כוללת 4,500 דירות ותוספת של 18 אלף מ"ר משרדים ומסחר. מערכת תשתית חכמה לפינוי אשפה, הולכת גז טבעי ושבילי אופניים, הם רק חלק מהשדרוגים. חברות מובילות רבות זיהו את הפוטנציאל ובונות כאן בימים אלו.

שכונה נוספת בעיר, שמציעה אזורי תעסוקה חדשים, היא שכונת נופי בן שמן – שנמצאת בתנופת בנייה משמעותית וחלק מהדירות בה כבר התאכלסו. השכונה מוגדרת על ידי העירייה כאחת משכונות הדגל של העיר. שטח השכונה הינו כ-850 דונם עם כ-4,500 יחידות דיור ו-18 אלף מ"ר של משרדים, מסחר ותעסוקה, וניתן בה דגש רב על איכות החיים, עם תכנון מערכות תשתית חדשניות. מלבד זאת, מוקדמים בה פארקים, טיילת נחל גזר, וכן מוסדות ציבור מתקדמים.

אפי קפיטל תקים כאן את המגדל הגבוה בלוד – 29 קומות עם 164 דירות ושטחי מסחר נרחבים. "הפער מול ראשון לציון ובאר יעקב עומד על 15%-20%", אומרת עינב כהן, סמנכ"לית שיווק ומכירות. "רוכשי הדירות מבינים כי השכונות החדשות בלוד מספקות מענה שלם למשפחות שמחפשות איכות חיים עם מוסדות חינוך מתקדמים, נגישות תחבורתית וקרבה למוקדי תעסוקה רבים".

טרמינל 6, רמלה – 20,000 מועסקים

מיכאל וידל, ראש העיר לוד: "מנוע צמיחה אדיר לרמלה ולאזור כולו"

על רקע מיקומה האסטרטגי של רמלה, מתוכנן פארק תעסוקה חדש – רג"מ (שם זמני שנגזר משמות הרשויות השותפות – רמלה, גזר, חבל מודיעין). הפארק צפוי להפוך לאבן שואבת לתעשייה, משרדים, לוגיסטיקה, אקדמיה ומלונאות. הוא יתפרש על פני כ־1,128 דונם ויכלול פוטנציאל בנייה של 1.6 מיליון מ"ר.

הוא ממוקם בסמוך למחלף נשרים ולכבישים 6, 40 ו־431, ובמרכזו מתוכננת תחנת רכבת ישראל. לפי ההערכות, המקום יספק תעסוקה ל־20 אלף עובדים. התכנון כולל עד תשע קומות למשרדים, לצד מחסנים לוגיסטיים, קריה אקדמית, מעונות סטודנטים ובית מלון.

ראש העיר מיכאל וידל רואה בכך פריצת דרך: "טרמינל 6 הוא מנוע צמיחה אדיר לרמלה ולעתיד האזור כולו – חיבור בין תעסוקה, נגישות תחבורתית ופיתוח אקדמי שיביאו אלפי מקומות עבודה ויחזקו את מעמדנו כלב הפועם של המרכז החדש של ישראל".

צריפין – באר יעקב

איתן לוי, בעלי אילה אגם: "התכנון מראש כולל את כל התשתיות"

תמיר חנן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפרץ בוני הנגב: "הבחירה בעיר נובעת מהפוטנציאל הטמון בה"

פינוי מחנה צריפין פתח הזדמנות חסרת תקדים לעיר הצומחת באר יעקב, שהפכה לעיר רק ב־2021 ומאז נמצאת בקפיצת גדילה מרשימה. הסכם הגג שנחתם עם המדינה כולל כ־12,000 יח"ד וכ־1.5 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר – רובם במתחם צריפין שפונה. מדובר בפוטנציאל לשלש את אוכלוסיית העיר ולהביא אותה ל־100 אלף תושבים.

כבר כיום מוקמים באזור מגדלי משרדים ראשונים של קבוצת אילה אגם, עם שטחי תעסוקה צמודים לשכונות המגורים החדשות. "התכנון מראש כולל את כל התשתיות – מגנים ועד אזור תעסוקה – במקום שיאלצו להמתין שנים עד להשלמת הבנייה, כפי שקורה בשכונות חדשות אחרות", אומר איתן לוי, בעלי החברה.

גם חברת פרץ בוני הנגב פועלת כאן, וזכתה במכרז לבניית שכונת האקליפטוס – עם דגש על בנייה נמוכה, עד 10 קומות, ונגישות גבוהה. סמנכ"ל פיתוח עסקי והתחדשות עירונית של החברה, תמיר חנן, רואה בבאר יעקב יעד צמיחה משמעותי: "הבחירה בעיר נובעת מהפוטנציאל הטמון בה – אזור מבוקש שמציע שילוב מושלם בין מגורים, תעסוקה ותחבורה, עם קרבה לפארק ירוק". באר יעקב מוכיחה שבנייה מתוכננת היטב מתחילה מהבסיס – ולא מהפקקים.

פתח תקווה – קריית אריה וסגולה

פתח תקווה משנה את פניה במהירות – עם תוכניות מתאר חדשות לקריית אריה ולמתחם סגולה, הכוללות תוספת של מיליוני מ"ר לתעסוקה, מסחר ומבני ציבור. בקריית אריה אושרה הגדלת זכויות הבנייה פי שישה – תוספת של 2.2 מיליון מ"ר, שצפויה להפוך את המתחם לאחד ממוקדי העסקים הגדולים בארץ.

המתחם, שפרוש על פני כ־2,200 דונם, יקבל תשתיות חדשות, בנייה לגובה של עד 40 קומות, ונגישות מעולה בזכות קו הרק"ל האדום והמטרו העתידי. אזור סגולה בצפון העיר עובר אף הוא שדרוג משמעותי, כולל תוספת של כ־600,000 מ"ר לשטחי תעשייה, תעסוקה, מסחר וציבור.

התכנון מפצל את האזור לשלושה מתחמים: אזור תעשייה ומלאכה מסורתי עם עד 7 קומות; מתחם אינטנסיבי סמוך לרכבת ולמטרו – עם עד 25 קומות לתעסוקה ומסחר; וחלק דרומי שייועד לתעשייה ומשרדים עם בנייה עד 15 קומות. לאורך רחוב בן ציון גליס תתוכנן שדרה מסחרית חדשה. בהיבט התחבורתי, התוכנית מתבססת על מרכז תחבורה משמעותי שיחבר בין תחנת רכבת ישראל "סגולה" ותחנת המטרו העתידית. העיר מקבלת חזון תכנוני מעודכן, הממקם אותה מחדש בלב העשייה העסקית של גוש דן.

פארק המדע נס ציונה – קמפוס לעסקים

איציק ברוך, בעלי יובלים: "יותר חברות בוחרות לרכוש שטחי משרד בפרויקט"

עפר זיו, מנכ"ל ויתניה: "הגידול התעסוקתי מחוץ לתל אביב מורגש היטב"

הפיתוח המסחרר של פארק המדע בנס ציונה מציב אותו כאלטרנטיבה מושכת להייטק מחוץ לתל אביב – עם קרבה לרחובות, גישה לכביש 431 ונוכחות בולטת של חברות מובילות.

קבוצת יובלים מקימה בפרויקט קמפוס משרדים ומסחר על שטח של 12.5 דונם, עם כ־32 אלף מ"ר משרדים בארבעה בניינים בני שש קומות מעל קומת מסחר, ועוד כ־20 אלף מ"ר של מרתפי חניה. איציק ברוך, מבעלי קבוצת יובלים, מציין: "יותר חברות בוחרות לרכוש שטחי משרד, במקום להמשיך לשלם שכירות – מעבר ליציבות, מדובר באפיק השקעה סולידי שיכול לשמש אותן בעתיד, עם תשואות של 6%-7%".

עפר זיו, מנכ"ל חברת ויתניה – שמקימה גם היא פרויקט מרשים בפארק המדע – מוסיף: "הגידול התעסוקתי מחוץ לתל אביב מורגש היטב, והפארק נהנה מקרבה למוסדות מחקר כמו מכון ויצמן והמכון הביולוגי. בפארק מתפתחת בנוסף קריית הייטק גדולה שתתחרה מול אזורי ההייטק המרכזיים בישראל, כולל אלה שבתל אביב. כבר היום פועלות במקום אינדיגו, אלביט מערכות ואלקטרה, ומוקמת קריית הייטק שתהפוך את האזור לאחד המובילים בארץ". 

מתחם האלף – ראשון לציון

רז קינסטליך, ראש העיר ראשון לציון: "מודל חלוצי לעירוב שימושים מתקדם"

חיים קראדי, מנכ"ל חברת פרשקובסקי: "מושך אליו תשומת לב מחברות רבות"

על פני כ־1,000 דונם במערב ראשון לציון נבנית עיר של ממש – מתחם האלף, המיועד ל־100,000 עובדים ו־22,000 תושבים. השטח, הממוקם ממערב לנתיבי איילון, כולל 1.75 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, 5,600 יחידות דיור, 120 דונם של פארקים וקרקע שכבר שווקה לחברות המובילות במשק, ביניהן: הפניקס, דיסקונט, רוגובין, פרשקובסקי, אמות וחברות נדל"ן נוספות.

המתחם מהווה מודל ראשון מסוגו לעירוב שימושים בקנה מידה מטרופוליני – מגורים, משרדים, מסחר, תרבות, בילוי וחינוך. ראש העיר רז קינסטליך מגדיר את הפרויקט "מודל חלוצי לעירוב שימושים מתקדם". לדבריו, ראשון לציון מכוונת להיות העיר השלישית בגודלה בישראל – ומתחם האלף הוא צעד גדול בדרך לשם.

לאחרונה נערך אירוע להשקת מגדל A בפרויקט "מילניה", הממוקם בכניסה למתחם. הפרויקט, המשותף לחברת פרשקובסקי ולמגדל ביטוח, כולל מגדל משרדים בן 16 קומות שתוכנן על ידי האדריכל משה צור, בצורת שלושה מבנים נפרדים – כולל מגדל אופקי ייחודי. חיים קראדי, מנכ"ל חברת פרשקובסקי: "מתחם האלף מושך אליו תשומת לב מחברות רבות, שרואות בו אלטרנטיבה לתל אביב. הנהלות בנקים, קופות חולים ותאגידים ישראליים כבר בוחנים מעבר למתחם".

קריית המדע רחובות – פארק תמר ב'

אוהד דנוס, מומחה נדל"ן: "נקודת מפנה במעמדה של רחובות"

רחובות מתקדמת עם הקמת פארק תמר ב' – הרחבה משמעותית לפארק קריית המדע הוותיק. הפארק החדש, הממוקם ממזרח לכניסה הצפונית לעיר ובהמשכו של פארק המדע נס ציונה, יתפרש על פני 616 דונם ויכלול כ־600 אלף מ"ר נוספים למבני תעסוקה, מסחר, משרדים ומכוני מחקר. בשלב זה מתבצעת חלוקת הזכויות בין בעלי הקרקע במסגרת טבלאות הקצאה, לקראת תנופת פיתוח.

הפארק מתוכנן להיות עוגן נוסף במיתוגה של רחובות כעיר מדע, אקדמיה ותרבות. סמיכותו למוסדות כמו מכון ויצמן, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית והמכון הביולוגי מהווים יתרון תחרותי.

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר, מסכם: "אין ספק שפארק תמר ב' יהווה נקודת מפנה משמעותית במעמדה של רחובות ויתרום רבות לעירוניות, למחקר ולתעסוקה בדרום גוש דן". הפארק משתלב ברשת אזורי התעסוקה האיכותיים שנבנים סביב תל אביב, ומשלים את חזון העיר החכמה של רחובות.

גדרה – עורף הנמל החדש

סהר פינטו, ראש המועצה המקומית גדרה: "ימשוך עסקים מכל אזור השפלה"

במזרח גדרה, בסמוך למפגש כביש 7 וכביש 40, מוקם אזור תעסוקה חדש על שטח של כ־450,000 מ"ר זכויות בנייה. המיקום האסטרטגי, 10 דקות מכביש 6 ורבע שעה נסיעה מנמל אשדוד, הופך את האזור ל"עורף נמל" קלאסי. ראש המועצה סהר פינטו מציין: "מדובר בעורק תחבורתי ועסקי משמעותי שימשוך עסקים מכל אזור השפלה".

האזור ישרת לא רק את תושבי גדרה, אלא גם את מועצות גדרות, באר טוביה, נחל שורק וגבעת ברנר. ביג מרכזי מסחר פתחה בפברואר את 'ביג גדרה' שזוכה לתנועת מבקרים ערה, ובמרץ הונחה אבן הפינה לבניין מסחר ותעסוקה של רמי לוי נדל"ן. כמו כן, אושרה הקמת תחנת רכבת עתידית בשטח המתחם.

זהו המשך ישיר לפיתוח אזור התעשייה שמיר, הנמצא כבר בשלבי אכלוס. השילוב בין מיקום נוח, גישה מהירה לנמלים, תחבורה ציבורית עתידית ועניין יזמי – מבטיחים לגדרה מקום של כבוד במפת התעסוקה המתפתחת של הדרום־מרכז.

המעגל הדרומי: הנגב משנה כיוון

מאשדוד ועד דימונה, מנתיבות ועד שדרות – המרחב הדרומי מציע כיום הזדמנויות תעסוקה בקנה מידה ארצי. אזורי תעשייה, פארקי הייטק ונמלים יבשתיים מוקמים בקצב מואץ, עם דגש על חדשנות, לוגיסטיקה ותחבורה חכמה

שדרות – התוכנית שתשנה את הנגב

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "זהו לא רק מיזם תשתית, אלא חזון שמתגשם"

אחת מתוכניות הפיתוח האסטרטגיות הגדולות בישראל יוצאת לדרך בצפון שדרות: תמל 1122. מדובר בפרויקט עצום הכולל מסוף רכבת משא, נמל יבשתי ומסילת רכבת תעשייתית שתחבר את שדרות לנמלי הים המרכזיים של ישראל.

הפרויקט צפוי ליצור אלפי מקומות עבודה, לחזק את הכלכלה האזורית ולהפוך את שדרות לצומת לוגיסטי מרכזי. במסגרת התוכנית יוקמו גם תחנת רכבת נוסעים, אזורי תעשייה מתקדמים בשטח של כ־1,000 דונם, מתחמי מסחר ותעסוקה ו־1,800 יחידות דיור. ההשקעה בפרויקט, שמובילים משרד התחבורה ורכבת ישראל בשיתוף עיריית שדרות ומשרדי ממשלה נוספים, נאמדת בכחצי מיליארד שקל. במשרד התחבורה מציינים כי הקמת הנמל אינה רק מיזם לוגיסטי, אלא יעד לאומי שישנה את פני האזור כולו.

"הקמת הנמל היבשתי והאזור התעשייתי הצפוני היא צורך לוגיסטי ולאומי כאחד", מדגיש ראש העיר אלון דוידי: "זהו לא רק מיזם תשתית, אלא חזון שמתגשם – פריצת דרך לוגיסטית, חברתית וכלכלית שתוביל ליציבות אזורית ולעתיד משגשג לעיר שדרות וליישובי הסביבה".

פארק היי־טק אשקלון

תומר גלאם, ראש העיר אשקלון: "יש היי־טק איכותי באשקלון"

אשקלון, שיאנית מכירת הדירות החדשות בישראל, מתכוננת לקליטת אלפי משפחות חדשות – ולא משאירה את התעסוקה מאחור. העירייה מקדמת בימים אלו הקמת פארק היי־טק חדש, שימשוך חברות עתירות ידע מהמובילות בישראל. המטרה: לספק תעסוקה מתקדמת לתושבי אשקלון ולמגזר הצעיר המתפתח בעיר.

ראש העיר תומר גלאם מציין: "יש היי־טק באשקלון. הייטק איכותי, מגוון, עם מוחות מבריקים תוצרת אשקלון". לצד בניית הפארק, מקדמת העירייה שיתופי פעולה בין חברות ההיי־טק השונות לבין מוסדות עירוניים – מהלך שמטרתו ליצור אקוסיסטם טכנולוגי פעיל בדרום.

מיקומו האסטרטגי של הפארק – לא הרחק מנתיבי תחבורה מרכזיים וקרבה יחסית למרכז הארץ – מעניקים לו יתרון. אשקלון מבקשת לשנות את כיוון התנועה: לא תושבים שנוסעים למרכז כדי לעבוד, אלא חברות שנמשכות דרומה בזכות תשתית, קרקע, איכות חיים ומוחות מקומיים. זהו מהלך ארוך טווח, אך כזה שמתחיל כבר עכשיו.

אזור תעשייה צפוני – אשדוד

אשדוד, ביתם של שני נמלים מרכזיים, מקדמת תוכנית נרחבת להרחבת אזור התעשייה הצפוני. התוכנית כוללת שטח כולל של 360 דונם, כאשר 206 דונם נטו מיועדים ללוגיסטיקה, אחסנה ותשתיות ציבוריות תומכות. מיקומו של המתחם – במזרח אזור התעשייה הצפוני החדש – הופך אותו לאידיאלי לאחסנה ולפעילות נמלית.

אך זה לא הכול: בדרום העיר מתוכנן לקום פארק היי־טק על שטח של 148 דונם, סמוך לבית החולים אסותא. מדובר בדיונה עירונית שזכתה בעבר להתנגדות סביבתית, אך העירייה דוחפת להקמת הפארק תוך שמירה על איזונים סביבתיים.

לפי העירייה, מתגוררים כיום באשדוד כ־18 אלף הייטקיסטים, שחלקם עדיין נאלצים לעבוד מחוץ לעיר. הקמת הפארק תהווה פתרון מקומי ותוסיף לעיר תעסוקה איכותית, עם נגישות גבוהה לאזורי מגורים ולתחבורה בין-עירונית. העיר אשדוד לא מסתפקת בתעשייה מסורתית – היא מכוונת גבוה, לעולם החדש של ידע וטכנולוגיה.

פארק התעשייה קריית גת

כפיר סויסה, ראש העיר קרית גת: "הפארק יהפוך לעוגן אזורי"

פארק התעשייה בקריית גת, המשתרע על פני כ־6,000 דונם, הוא מהמרשימים בישראל. הוא כבר כולל שורת חברות בינלאומיות דוגמת אינטל, אסם-נסטלה, HP, פליינג קרגו, IWI, Stratasys ורבות נוספות – המעסיקות כיום כ־15,000 עובדים. הצפי: תוספת של כ־20,000 משרות נוספות בשנים הקרובות.

חברת י.ש.גת, האחראית על ניהול הפארק, פועלת להרחיבו ב־2,000 דונם נוספים ולפתח תשתיות, מרכזים לוגיסטיים, מתחמים תיירותיים, מרכזי מבקרים, מלונאות ושטחי מסחר. לדבריו של ראש העיר, כפיר סויסה: "שמתי דגש על פיתוח פארק התעשייה מיד עם כניסתי לתפקיד. אנו מקדמים בינוי, מחלפים ופיתוח מואץ שיהפכו את הפארק לעוגן אזורי".

בעבר, רוב עובדי ההייטק בעיר התגוררו מחוץ לה – אך כיום, עם רובע כרמי גת החדש ושדרוג העיר הוותיקה, קריית גת מציעה איכות חיים גבוהה יותר. דגן יהל, מנכ"ל י.ש.גת, מסכם: "יזמים רוצים ערך מוסף – ואצלנו הם מקבלים אותו".

באר שבע – שדרות רגר

ראש העיר, רוביק דנילוביץ': "התוכנית תיצור מרחב עירוני אקטיבי"

שאול לוטן, מנכ"ל לוינשטין: "אנו מאמינים בפוטנציאל של באר שבע כעיר העתיד"

הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית הדופן המערבית של בית החולים סורוקה, על שטח של 47 דונם לאורך שדרות רגר בבאר שבע. התוכנית, שיזמה כללית, כוללת בינוי של כ־200 אלף מ"ר שישלבו שטחי תעסוקה, מלונאות, מכונים רפואיים, שימושים מסחריים ומגורים בבניינים של 4–8 קומות ושלושה מגדלים של עד 30 קומות.

התכנון כולל גם מרחבים פתוחים ומעברים עירוניים בין בית החולים לרחוב, כחלק ממגמת פיתוח הרובע החדשנות של העיר. ראש העיר, רוביק דנילוביץ', מציין: "התוכנית תסיר את החיץ בין סורוקה לעיר, ותיצור מרחב עירוני אקטיבי לאורך השדרה. זהו חלק מהפיכת באר שבע לעיר מטרופולינית".

חברת לוינשטין, בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים, מקימה בעיר שלושה מגדלי משרדים בגובה 17-19 קומות, וכן בניין נוסף לשימוש עיריית באר שבע. שאול לוטן, מנכ"ל לוינשטין, מדגיש: "באר שבע תוכננה לשרת מעל מיליון איש – ואנו מאמינים בפוטנציאל שלה כעיר העתיד".

פארק נ.ע.ם – נתיבות

פארק תעשיות נ.ע.ם (נתיבות, אופקים, מרחבים ושדות נגב) הוא אחד ממוקדי הצמיחה המשמעותיים בדרום. כיום פעילים בו 9 מפעלים, ביניהם מחלבת "טרה", ובנייתו של המפעל העשירי כבר החלה. בשנים הקרובות צפויים לפעול בו כ־100 מפעלים, עם תעסוקה ישירה לכ־12,000 עובדים בכל קשת המקצועות.

הפארק מוגדר כאזור עדיפות לאומית א', ולכן נהנה מהטבות מיסוי אטרקטיביות: פחת מואץ פי 4 למבנים, פי 2 לציוד, הנחת מס חברות ומענקים להעסקת עובדים. בשלב הנוכחי משווקים 1,000 דונם, ובקרוב תאושר תב"ע לעוד 1,900 דונם נוספים. הפארק שם דגש על קיימות וסימביוזה תעשייתית – למשל, חיבור המפעלים לתשתית גז טבעי, ובקרוב גם שימוש באנרגיה סולארית ברוב גגות המפעלים.

מדובר ביוזמה לאומית לקליטת מפעלים עתירי ידע מהמרכז לפריפריה. החזון: להפוך את נ.ע.ם למוקד תעשייתי ברמה בינלאומית, עם חדשנות תעשייתית, תשתיות מתקדמות, חינוך טכנולוגי ותרומה ממשית לאזור כולו.

דימונה – בירת תעסוקה בנגב

בני ביטון, ראש העיר דימונה: "כשחתמתי על הסכם גג, אמרו שאני מטורף"

דימונה שואפת להפוך לבירת ההיי־טק של הדרום – והיא בהחלט בדרך הנכונה לשם. התוכנית להקמת רובע רותם דימונה מזרח אושרה להפקדה, והיא כוללת כ־7,000 יח"ד ברמה מפורטת, כ־3,000 יח"ד נוספות ברמת מתאר, ו־600 דונם של תעסוקה ותעשייה, לצד תחנת רכבת חדשה, מרכז תחבורה, מרכז רפואי, מעונות סטודנטים, מוסדות אקדמיים ואצטדיון עירוני.

התוכנית מתפרשת על פני כ־10,260 דונם והיא משקפת חזון ארוך טווח של פיתוח עירוני מלא. ראש העיר, בני ביטון, אומר: "כשחתמתי על הסכם גג, אמרו שאני מטורף – אבל היום אנחנו ב־65% ארנונה מתעשייה, ירדנו מאבטלה של 16% ל־6.5%. הדור הצעיר מתעניין בתעסוקה חדשנית, אנחנו חייבים להתאים את עצמנו אליו. כבר כיום פועלות בעיר מספר חברות היי־טק המעסיקות מאות עובדים מהנגב המזרחי".

היתרון הגדול של דימונה על פני בירת הנגב הסמוכה הוא ההטבות במס – תוספת מעין "משכורת שלישית" למשפחה, עם זיכוי של 16% ממס הכנסה. בעיר מתוכנן גם מחשב העל הבא של ישראל, כחלק ממגמה של ביסוס חדשנות טכנולוגית בלב המדבר. דימונה היא לא חלום רחוק – היא העתיד שמתגשם בנגב.

ערד – אזור תעשייה רב־שימושי

בכניסה המזרחית לצומת שוקת יוצאת לדרך תוכנית להקמת אזור תעשייה, מסחר ותיירות חדש בהיקף של כ־1,730 דונם. התכנון שם דגש על תעשייה נקייה, שימושים לוגיסטיים, מרכזים חקלאיים, מפעלי מיחזור, תצוגות, ירידים ותערוכות, לצד שירותי מסחר, משרדים, בתי אוכל, פנאי, כנסים, רפואה ומלונאות – כולל עד 100 יחידות אירוח בצפיפות נמוכה.

הדגש הוא על בינוי נמוך, תכנון מרחבי מאוזן ואזור שימשוך גם עסקים וגם מבקרים. המיקום – על צומת מרכזי בין ערד, לקיה, חורה והנגב המזרחי – מאפשר שירות לא רק לעיר עצמה אלא גם לכלל האזור, עם נגישות נוחה.

מדובר בתוספת משמעותית לעיר שסובלת ממחסור בתעסוקה איכותית, והיא עשויה להוות מנוע צמיחה לא רק לערד אלא לכל מרחב צפון-מזרח הנגב. לצד הפיתוחים הללו, העירייה ממשיכה לקדם תוכניות מגורים והרחבות נוספות – מתוך מטרה לבסס את ערד כעיר מדבר מתקדמת עם תמהיל מלא של מגורים, תעסוקה ותיירות.

אופקים – אזור תעשייה שקד ב'

בעיר אופקים מקודמת תוכנית להרחבת אזור התעשייה שקד, בקצה הדרום-מזרחי של העיר, על שטח של כ־644 דונם. התכנון מתמקד בתעשייה מתקדמת המבוססת על רצפת ייצור חכמה – תעשייה 4.0 – עם התמקדות באגרוטק ובתחום הפודטק. מדובר במהלך אסטרטגי שמבקש לחבר את ההתחדשות העירונית למוקדי תעסוקה רלוונטיים, במיקום המשלב נגישות מצוינת ושטחים זמינים.

כחלק מהתוכנית, יוקם פארק ליניארי לאורך קו מקורות עילי החוצה את האזור – פארק שישמש ציר חיבור בין שכונות העיר, שבילי הולכי רגל, מסלולי אופניים, ושטחים פתוחים. זהו חלק מהחזון להפוך את אופקים לעיר בת קיימא, עם עירוב שימושים, חיזוק הקהילה המקומית ויצירת מקומות עבודה איכותיים לתושבי העיר והסביבה. התוכנית מצטרפת לשורת יוזמות כלכליות שמובילות את אופקים לעבר עתיד של חדשנות, חקלאות מתקדמת ומגורים איכותיים בדרום.

המעגל הצפוני: חידוש, חיבורים וחזון תעסוקתי
מתחם מת"מ בחיפה, פארק ציפורית בנוף הגליל, רובע הפודטק בקריית שמונה ומתחם הרכבת בטבריה – הצפון לובש צורה חדשה. מהפכה תעסוקתית שמביאה את העבודה, הידע והחדשנות – קרוב לבית.

מפרץ חיפה – בשורה של ממש

תוכנית תמ"א 75, שמובילה רשות מקרקעי ישראל, מבקשת לשנות את פני מפרץ חיפה – מהפך עירוני, סביבתי ותכנוני חסר תקדים. מדובר בשטח של כ־30 אלף דונם שיכלול כ־100,000 יחידות דיור, 15 מיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ותעשייה, וכ־3,000 חדרי מלון. התוכנית כוללת פינוי המפעלים המזהמים מהמפרץ, חיבור העיר חיפה לקריות ולחוף הים, ושילוב טבע בעיר.

בין המתחמים שיפותחו: אזור חוות המיכלים, התחדשות בקריית אתא וקריית חיים, ושדרות עירוניות אינטנסיביות משולבות בתחבורה ציבורית. עקרון מרכזי בתכנון המתחם הינו יצירת ממשק וקישוריות בין התחום הימי אל תוך המרקם העירוני ושכונות המגורים, כאשר התכנון מציע שלוש רצועות ירוקות המהוות מרווחי נשימה בין ארבע רצועות בינוי אינטנסיבי.

עוד בחיפה – פארק מת"מ בדרום העיר, שבו כבר פועלות חברות כמו אפל, מייקרוסופט, פיליפס, גוגל, אינטל ואלביט – צפוי להתרחב מזרחה, בסמוך לשכונת נאות פרס שמתפתחת בימים אלה ועתידה לכלול למעלה מ־8,000 יחידות דיור. בכך יהווה המתחם פוטנציאל תעסוקתי גבוה לאזור המתפתח בדרום העיר.

טירת הכרמל ועתלית – ההמשך הטבעי של מת”מ

פארק מת”מ בחיפה כבר מבוסס כאחד מאזורי התעסוקה המבוקשים בארץ, עם נוכחות של ענקיות כמו אפל, אינטל, מיקרוסופט, גוגל ואלביט. כעת מתחילה זליגה טבעית דרומה – לטירת הכרמל ולעתלית.

בטירת הכרמל אושרה תוכנית להקמת מתחם תעסוקה חדש בשטח של 120 אלף מ"ר משרדים ומסחר, במרחק של כקילומטר אחד ממת"מ, סמוך לאצטדיון סמי עופר ובין כבישים 2 ו־4. מדובר במיקום אסטרטגי על קו ראשון לים, עם גישה נוחה ומיידית.

בעתלית, רמ"י מקדמת תוכנית להקמת אזור תעסוקה חדש על קרקע חקלאית בהיקף של 80 דונם בכניסה הצפונית ליישוב. המתחם יכלול כ־80 אלף מ"ר שטחי תעסוקה וכ־4,000 מ"ר למסחר, עם עירוב שימושים מתוכנן ושימור הנוף של "שדרת הוושינגטוניות" ההיסטורית.

צפת – אזור תעסוקה מצפה ימים

יוסי קקון, ראש העיר צפת: "מדובר בהסכם היסטורי שישנה את פני העיר"

צפת יוצאת לדרך חדשה עם חתימת הסכם גג היסטורי, שיכפיל את גודלה וישנה את פניה. במסגרת ההסכם ייבנו 7,294 יחידות דיור חדשות לצד כ־63,000 מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. לצורך כך יוקצו 510 מיליון שקל לפיתוח תשתיות, כולל מחלף חדש בכניסה לעיר בעלות של 300 מיליון שקל. בנוסף, 110 מיליון שקל יושקעו בשכונות הקיימות לשיפור תנאי המחיה. ראש העיר, יוסי קקון, מדגיש: "מדובר בהסכם היסטורי שישנה את פני העיר לעשורים הבאים – ויטיב הן עם הקהילה הוותיקה והן עם התושבים החדשים".

אזור התעסוקה מצפה ימים יהווה מוקד כלכלי חדש בעיר, ויציע מענה תעסוקתי מתקדם לתושבי העיר והסביבה. השדרוג המשמעותי בתשתיות ובמוסדות הציבוריים צפוי לחזק את מעמדה של צפת כבירת הגליל העליון – עם שילוב של היסטוריה, תיירות, חינוך ותעסוקה מודרנית. הפיתוח כולל גם תכנון תחבורתי חדש, חיבורים אזוריים וחזון עירוני שמסתכל קדימה.

נוף הגליל – פארק ציפורית

רונן פלוט, ראש העיר נוף הגליל: "נוף הגליל הופכת לעיר מודרנית"

נוף הגליל ממצבת את עצמה כ"תל אביב של הצפון", עם פיתוח חסר תקדים בתחומי התעסוקה, הייטק, חינוך ודיור. בפארק התעשייה ציפורית שווקו 250 דונם לקליטת מפעלי הייטק – וכבר פועלות בו חברות כמו סולאראדג' (600 עובדים), אלפא אומגה, תיקון עולם קנביט, כנפית, H2Pro (שאחר המשקיעים בה הוא לא אחר מביל גייטס), סימטל, אפולק, סימס, ישראף ועוד.

בנוסף, מוקם בעיר מגדל תעסוקה בן 17 קומות על שטח של 21 אלף מ"ר, ביוזמת חברת בסט, במתחם שבו שכן "בית מקורות". ראש העיר, רונן פלוט, אומר: "נוף הגליל הופכת לעיר מודרנית שמציעה תעסוקה עתירת ידע, חינוך מצוין ושירותים ברמה גבוהה". העיר צפויה לשלש את מספר תושביה תוך עשור, כשברקע השקעה ממשלתית נרחבת ותמיכה בתעשיות נקיות וחדשניות. מדובר באחת ההצלחות המרשימות ביותר של הצפון – שילוב בין תכנון אסטרטגי, קרקעות זמינות ומדיניות עירונית יוזמת.

טבריה – אזור תעסוקה ותחנת רכבת

טבריה מתחדשת: לצד תוכניות לשימור העיר ההיסטורית ופיתוח טבריה עלית, מקודם אזור תעסוקה חדש במערב העיר – "קדמת הגליל" – בשטח של כ־112 דונם. מדובר באזור הסמוך לצומת פוריה, שיכלול כ־59,200 מ"ר של שטחי תעסוקה (בעיקר הייטק) ועוד כ־8,700 מ"ר שטחי מסחר. מצפון למתחם מתוכנן פארק עירוני בשטח של 36,000 מ"ר, שישמש חיץ בין התעסוקה למגורים ויכלול שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל.

התוכנית משתלבת עם הקמת תחנת הרכבת העתידית של טבריה – קו מהיר שיחבר את העיר לתל אביב בשעה בלבד. אזור התעשייה "אגוז" הקיים צפוי לעבור הרחבה משמעותית, כחלק מחיזוק תעסוקתי כולל. מדובר במהלך ראשון מסוגו שמציב את טבריה על מפת ההזדמנויות – עיר עם נוף מהיפים בארץ, מורשת, תשתית תחבורתית מתפתחת ופוטנציאל תעסוקתי שיכול למשוך אוכלוסייה צעירה ומשכילה חזרה לצפון.

קריית שמונה – רובע הפודטק

בלב העיר קריית שמונה קם רובע ה־FOODTECH, יוזמה משותפת של הח"כ לשעבר ד"ר אראל מרגלית וראשי רשויות בגליל. סביב "בית אשר" ההיסטורי, מוקם מרכז חדשנות ייחודי לתעשיית המזון – חממה לסטרטאפים, מתחמי פיתוח, מוקדי תרבות, מסעדות, מרכז נוער וטכנולוגיה. בין השותפות: ענקיות מזון גלובליות כמו PepsiCo, Heineken ו־Bright Food, שמעניקות לסטרטאפים גישה לשווקים עולמיים וליווי במחקר ופיתוח. בנוסף, הרובע משתף פעולה עם מכון מיגל, מכללת תל חי, מו"פ צפון וגורמים נוספים.

החזון: להפוך את קריית שמונה למוקד בינלאומי של חדשנות מזון, שישלב מחקר, פיתוח, תעשייה וקהילה. מעבר להיבט הכלכלי, מדובר בהזדמנות ליצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים בצפון, ולחיזוק כלכלי וחברתי של אצבע הגליל. החיבור בין עירוניות, קיימות וחדשנות – עושה דרכו צפונה.

עכו – מגדל התחנה

בעיר עכו יוצא לדרך פרויקט נדל"ן תעסוקתי ראשון מסוגו: קבוצת גשם מקימה את "מגדל התחנה" – מגדל משרדים בן 17 קומות ו־17 אלף מ"ר שטחי משרדים, בצמוד לתחנת הרכבת ובעלות של כ־130 מיליון שקל. המגדל ימוקם בפינת הרחובות הרצל ודוד רמז, במיקום אסטרטגי על עורקי תחבורה ראשיים.

במקביל, עסקת ענק נחתמה למכירת שטח תעשיות אלקטרוכימיות בעיר, קרקע מזוהמת שמצריכה שיקום, מחברת דלק לחברות הראל ותדהר תמורת כ־200 מיליון שקל. השטח כולל זכויות בנייה ל־400 אלף מ"ר משרדים ולוגיסטיקה, והעסקה תאפשר את מימון טיהור הקרקע – אך טרם התקבלו כלל האישורים. מדובר במהלך שעשוי לחולל מהפכה בתעסוקה בעכו ולהוביל תהליך של התחדשות וחיבור בין מזרח העיר לחוף. עכו, שבעבר נשענה כמעט בלעדית על תיירות, מבקשת כעת לפתח מנועי צמיחה משלימים – עם מיקוד בלוגיסטיקה, שירותים עסקיים והזדמנויות תעסוקה חדשות.