חסרי מיגון, חסרי פתרונות

נתחיל במחדל ענק, עוד לפני המלחמה: בשנה האחרונה נהרסו כ-5,000 דירות בלבד במסגרת תהליכי התחדשות עירונית, בזמן שמספר הדירות ללא ממ"ד בישראל מוערך בכ-1.67 מיליון. בקצב הזה צפויים מאות אלפי אנשים להסתפק במיגון בחדרי המדרגות, אם חלילה תתרגש על ישראל מתקפת טילים נוספת.

במהלך מלחמת 12 הימים עם איראן, נגרם נזק משמעותי ל-17 מבנים בבת ים, 13 ברחובות ושמונה ברמת גן. בתחילת המבצע, נפגעו בניינים המצויים במתחמי התחדשות עירונית שמקודמים במסגרת תוכנית המבואה הצפונית שהוכרזה בוותמ"ל בכניסה הצפונית לבת ים, בתוכנית מטרו הרוא"ה ברמת גן ובתוכנית המטרו ברחובות בסמוך לשוק העירוני.

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים: "אנחנו מתכננים שנתיים לתכנון ושלוש שנים לבנייה. אבל זה דורש התגייסות של הממשלה ושינוי חקיקה"

צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, לא נשמע אופטימי בנוגע לשיקום הבתים שנפגעו ומציין כי בעיר קיימים אתרי הרס נרחבים: "אנחנו מתכוונים לקדם את הבינוי בזמני שיא, המהירים ביותר שהיו במדינת ישראל: שנתיים לתכנון ושלוש שנים לבנייה. אבל זה דורש התגייסות של הממשלה ושינוי חקיקה ראשית. יש לנו 120 דונם שנפגעו – מדובר ב־75 בניינים, מתוכם כ־20 מיועדים להריסה מיידית".

"דרושים מהירות ותיאום"

בתום המלחמה נספרו 12 אלף איש מפונים, והם מפוזרים בין 90 בתי מלון. המחיר הכבד בנפש היה 29 הרוגים (8 מהם בממ"דים) ו-3,400 פצועים. היקף הפיצויים, בעקבות 38,700 תביעות מס רכוש, נאמד בכשבעה מיליארד שקלים, ההוצאות על ביטחון חוצות את 40 מיליארד השקלים, ולצד זאת עוד המון שאלות שעלו ויעלו.

מי שמתבונן לעומק מבין: חצי מהפינוי, למרבה הצער, כבר נעשה בעקבות ההרס הרב וכעת נדרש לגבש מתווה שיאפשר בנייה מחדש - לא כשיפוץ נקודתי, אלא כהזדמנות לתכנון מחדש, להוספת ממ"דים, למכירת דירות חדשות ולאיחוי השבר החברתי. האם נשלם על כל זה מהקופה הציבורית? התשובה היא חד משמעית לא, ואם זה אכן יהיה כך - מישהו כאן התבלבל. התחדשות עירונית לא צריכה להתבצע בסיוע תקציבי ישיר מהמדינה - אלא בתהליכים המבוססים על מכרזים בשוק הפרטי.

יו"ר לשכת המארגנים, אלון וייזברג, הציע בדיון עם שר האוצר לגבש ניהול פרויקט מהיר מטעם בעלי הדירות, שיכול לחסוך יותר מארבעים אחוז מזמן ההתארגנות בשטח. "אנחנו רואים בהתחדשות עירונית משימה לאומית", אמר, "ומוכנים לתמוך בתהליך מרגע ההתארגנות ועד שלב הביצוע".

לדבריו, ישנה מוכנות מצד חברי הלשכה לקחת חלק מעשי בשיקום הבניינים שנפגעו - כולל התאגדות דיירים, קידום הליכים תכנוניים והובלה מקצועית. "המצב בשטח מדבר בעד עצמו: בניינים שאינם ראויים למגורים, קהילות חסרות קורת גג ואי ודאות טוטאלית. אם המדינה לא תיכנס עכשיו לעובי הקורה – נשלם על זה ביוקר", מזהיר וייזברג.

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מוסיפה: "נדרשת פעולה מהירה ומתואמת של כלל הגורמים הרלוונטיים, על מנת למנוע עיכובים בשיקום הנזקים ולהבטיח כי זכויותיהם של בעלי הדירות לא ייפגעו. קיים אינטרס ציבורי מובהק במציאת פתרונות מהירים, ייחודיים ויעילים למציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה".

"כך לא משקמים מדינה"

ברשות המסים הבהירו כי דירות במבנים שהוכרזו כלא ראויים למגורים נחשבות כ"יחידות מגורים" לצורכי פטור ממסי מקרקעין במיזמי התחדשות עירונית. בהבהרה מצוין כי באותם מקרים שבהם מבנה מגורים נהרס או הפך לבלתי ראוי למגורים בשל אירועים חיצוניים שאינם בשליטת הדיירים, למשל רעידת אדמה או פגיעה מטילים, תישמר לדיירים הזכאות להטבות המס הניתנות בעת מכירת הדירות ליזם בפרויקט התחדשות עירונית, על אף שהנכס שינה את הגדרתו הפיזית.

הטבות המס בפרויקטים של התחדשות עירונית כוללות הקלות ופטורים ממס שבח, מס רכישה ומע"מ על שירותי הבנייה בגין מכירת דירת המגורים הישנה וקבלת דירת מגורים חדשה ומשופרת, בהתקיים התנאים הקבועים בדין.

אלא שמתברר כי בפועל, גם אם נרצה לבנות, לשקם ולשפץ - אין פועלים. 10,000 פועלים זרים ממתינים על המזוודות עם כל האישורים אבל בגלל הפסקת הטיסות והשמיים הסגורים, הם נותרו כרגע מחוץ למשחק. ראוי לשקול להעבירם דרך עקבה ומשם באוטובוסים לישראל, אבל נדמה שרשות האוכלוסין נרדמה בשמירה.

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אם נרצה להאיץ פרויקטים - צריך ביטול ביורוקרטיה. אם נרצה להחזיר את האמון - צריך מנהיגות"

רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אני קורא לממשלה - הפסיקו את ההבטחות, התחילו לפעול. אם נרצה שיקום מהיר צריך כוחות בנייה עכשיו. אם נרצה להאיץ פרויקטים - צריך ביטול ביורוקרטיה עכשיו. אם נרצה להחזיר את האמון - צריך מנהיגות עכשיו. אם עד מבצע 'עם כלביא' דיברנו על צורך דחוף בארבעים אלף עובדים, הרי שכעת אנחנו מדברים על שישים אלף לפחות. אפילו כשהתקבלו אישורים עקרוניים - הליך הבאת העובדים ארצה נמשך מעל שנה וחצי בהצלחה חלקית מאוד. כך לא נבנה מדינה, וכך לא נשקם אותה".

תמיר חנן, פרץ בוני הנגב: "למה לחכות לפגיעה? אם אפשר להוציא תכנית לפועל אחרי אסון, למה לא לפני? עכשיו זה בדיוק הרגע לכך"

מסכם תמיר חנן, סמנכ"ל התחדשות עירונית בפרץ בוני הנגב: "פינוי-בינוי מציע הרבה יותר מממ"ד. הוא מאפשר לשדרג תשתיות, להוסיף מעליות, חניונים, שטחים ירוקים, נגישות, חיסכון אנרגטי, ובעיקר, להעניק תחושת ביטחון מחודשת לדיירים. מה שראינו במהלך המלחמה נגד איראן מבהיר זאת היטב: במקומות שנפגעו ישירות, רשויות רבות האיצו מיידית תהליכים של התחדשות עירונית. וזה בדיוק הזמן לשאול: למה לחכות לפגיעה? אם אפשר להוציא תוכנית לפועל אחרי אסון, חייבים לעשות זאת גם לפני. ועכשיו הוא בדיוק הרגע".