פעם היה פה מפעל...

"הנה ברוש, לבדו

מול אש ומים.

הנה ברוש, לבדו

עד השמיים.

ברוש, לבדו איתן.

לו רק ניתן ואלמד

את דרכו של עץ אחד״

מילים: אהוד מנור

לכבוד יום הולדתה ה-77 של המדינה שחל החודש, אנחנו יוצאים למסע מרגש בין תקופות – בעקבות מבנים ואתרים אייקוניים, שהיו פעם חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי והזיכרון הקולקטיבי שלנו. אותם מבנים שסימלו עידן שלם, עומדים כיום בפני פרק חדש – כשעל חורבותיהם, או לצידם בדרך של עבודת שימור מרשימה, נבנים פרויקטים חדשים המבטאים את רוח הזמן, את השאיפות של היום ואת הצרכים של המחר.

זהו סיפור על טרנספורמציה – בין שימור לחידוש, בין נוסטלגיה לעתידנות. אתגר מורכב אך מרתק, של יצירת דיאלוג אמיתי בין העבר להווה, מתוך תקווה לבנות עתיד ראוי המבוסס על היסודות של מה שהיה. הפרויקטים שנציג כאן, כמו רבים אחרים, הם לא רק נדל"ן – הם מראה לאומית, שמספרת בדרכה כיצד ישראל משתנה, גדלה – ולא שוכחת.

ניר עוז: שיקום, מורשת ושימור

בראשית דצמבר 2023, חודשיים לאחר טבח שמחת תורה, הגיע יפתח משל – סטודנט בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ולוחם מילואים ביחידת 669 – לקיבוץ ניר עוז יחד עם צוות המילואים שלו. במשך חודשים ארוכים התמקמו בחורבות הקיבוץ, במבנה הכלבו הישן. קיבוץ ניר עוז, בו אחד מכל ארבעה חברים נרצח או נחטף, על בתיו השרופים ופצעיו הפעורים, לא נתן ליפתח מנוח. מתוך המפגש הזה, נבטה יוזמה יוצאת דופן. הפרויקט שיזם יפתח הפך לעבודה זוכת פרס פרויקט הגמר המצטיין בטכניון, ואף זכה בפרס איגוד המתכננים בפרויקט ייחודי בתכנון, במסגרת כנס איגוד המתכננים במרץ האחרון.

מטרתו של יפתח הייתה אחת – לא לטשטש את הטראומה מהמרחב הציבורי, אלא לשזור אותה בזהות החדשה של המקום. הוא מבקש להכיל את הכאב, ולעשות בו שימוש כרובד נוסף בנוף ובתכנון המחודש. הרעיון: "שכבות של שיקום" – הכוללות מורשת, מרחבי קהילה, בינוי עתידי, והנצחה. לא כזיכרון קפוא, אלא כחלק חי, נושם ונוכח בשגרת היומיום החדשה.

כך, לצד שימור שבילי הקיבוץ, הנוי ומבני הציבור, הוא מציע להשאיר את המקומות בהם עמדו הבתים שנפגעו – כחללים ריקים, כתמונת תשליל לקיבוץ שהיה. אותם חללים – שבעבר היו פרטיים – ניתקים מההקשר המשפחתי, ומושבים לקיבוץ כמרחבים ציבוריים של זיכרון, ריפוי וקהילתיות. בין בתי הקיבוץ החדשים, יהיו אלה אזורי שקט, התבוננות, פעילות קהילתית וחיבוק של הזיכרון במקום הדחקתו.

בזכות ההתבוננות הרגישה והגישה האינטגרטיבית, הצליח יפתח להציע לא רק תכנון אדריכלי, אלא שיקום של מרקם חברתי – תהליך ששם את הקהילה במרכז ומתחשב בטראומה שהיא נושאת. במעמד הזכייה, ציינו השופטים את ייחודיות הגישה: "זהו הישג מעורר השראה. העבודה אינה מסתפקת בבנייה פיזית בלבד, אלא מחזקת את הזהות הקהילתית, הערכים והחוסן המקומי. אנו גאים להוקיר את תרומתו לעיצוב מרחב קהילתי בר־קיימא ומשמעותי".

מטקסטיל למפעל קניות: אופקים מתחדשת עם זיכרון

מפעל אופ־אר (קיצור של אופקים־ארגנטינה) באופקים תוכנן מראש כמונומנט אדריכלי, שנועד לסמל את ליבה הפועם של תעשיית הטקסטיל בעיר בשנותיה הראשונות של המדינה. עם דעיכת הענף בישראל, איבד המבנה את מעמדו וננטש חלקית. במשך השנים אוכלס בו מגוון מפעלים תעשייתיים זמניים, אך מצבו הלך והידרדר. עם זאת, ייחודו האדריכלי – בעיקר תוואי הגג וצורת המבנה – הפך אותו לאייקון מקומי ולדוגמה יוצאת דופן לאדריכלות תעשייתית. עיריית אופקים, יחד עם הוועדה המחוזית והגורמים המקצועיים, החליטו: לא הורסים – משמרים, משחזרים, ומנגישים לציבור.

כך נולדה התוכנית החדשה: אחרי כ-40 שנה, המפעל ההיסטורי יהפוך למרכז הקניות הגדול ביותר באופקים. על פי התכנית שהופקדה, קבוצת מבנה תקים במקום מרכז מסחרי פתוח בשטח של כ־13 אלף מ"ר, תוך שימור ושחזור של אלמנטים מרכזיים מהמבנה המקורי. סך ההשקעה – כ־130 מיליון שקל.

המבנה ההיסטורי ממוקם בלב העיר, על קרקע היסטורית השייכת לקבוצת מבנה, בסמוך למתחם מסחרי נוסף שבבעלותה. שני המתחמים יחד עתידים להשתרע על שטח כולל של כ־20 אלף מ"ר – ולהפוך לאבן שואבת חדשה של מסחר, בילוי ופנאי לתושבי אופקים והסביבה. עוזי לוי, מנכ"ל קבוצת מבנה, מסכם: "הפקדת התכנית לשינוי ייעוד הנכס למסחר מאפשרת את הפיכתו מ'פיל לבן' בלב העיר למתחם קניות ובילוי נגיש, מרכזי ואיכותי עבור תושבי אופקים והאזור".

אמת המים בירושלים: היסטוריה זורמת בין הבתים

בירושלים – עיר רוויה בשכבות של היסטוריה, אמונה וזיכרון – גם המים מספרים סיפור. אמת המים הקדומה, עורק החיים של העיר לאורך מאות שנים, שימשה מקור מים מרכזי לתושבי העיר הקדושה. במשך דורות הובילה האמה את המים הצלולים מבריכות שלמה ומעיינות בית לחם, דרך ואדיות והרים, אל תוך ליבה של ירושלים.

אמת המים התחתונה, שנבנתה בימי בית שני, המשיכה לשרת את העיר גם בתקופה הרומית ולאורך כמעט אלפיים שנה – עד לתקופת המנדט הבריטי. אלא שבמהלך המאה ה־20, עם התרחבותה המודרנית של ירושלים, חלקים מהאמה נבלעו מתחת לבנייה חדשה ונותרו חבויים מן העין.

כיום, עם ההתחדשות העירונית והמודעות הגוברת לחשיבות השימור, זוכה אמת המים לעדנה מחודשת. פרויקט הבנייה "מלח הארץ" של חברת אזורים, המוקם על דרך חברון שבין שכונת ארנונה לקיבוץ רמת רחל, שוכן ממש מעל תוואי אמת המים ההיסטורית – ומשלב את המורשת הזו בתוך קונספט התכנון והעיצוב.

חזות הבניינים, למשל, שואבת השראה מהעיר עצמה – שכבות של אבן ירושלמית מונחות זו על גבי זו, כמטאפורה לשכבות הגיאוגרפיה וההיסטוריה שמהן עשויה ירושלים. זו לא רק שכונת מגורים – אלא פרשנות מודרנית להיסטוריה בת 2,000 שנה, הנשזרת מחדש במרקם העיר.

מעיר היין הקדומה – לשכונה שוקקת חיים

במקום שבו מתפתחת כיום שכונת "עיר היין" שבצפון־מזרח אשקלון, נחפרו בעשור האחרון ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן, אשר חשפו את עברה העשיר של העיר כמרכז ייצור יין חשוב לפני כ־4,000 שנה. בעומק של ארבעה מטרים מתחת לחולות התגלו שרידי גתות, מחסנים, בית יוצר ל"קנקני אשקלון", מערכות קבורה משפחתיות ואף מרכז קדום לייצור יינות – עדות חיה לכך שכבר בתקופת הברונזה הקדומה והתקופה הביזנטית, אזור זה שגשג כעיר יין מפורסמת.

כעת, ההיסטוריה חוזרת – רק אחרת. שכונת "עיר היין" החדשה, שצמחה במסגרת הסכם הגג שנחתם בין המדינה לעיריית אשקלון, נמצאת היום בשלבי פיתוח מתקדמים, וחלקה כבר מאוכלס. השכונה צפויה לאכלס כ־40,000 תושבים ותתפרש על פני 4,200 דונם – אחד ממיזמי הפיתוח הגדולים בדרום. לצד יותר מ־11,000 יחידות דיור מתוכננים גם כ־800 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, מאות דונמים של פארקים ומרחבים ירוקים, מוסדות חינוך חדשים, פארק תעשייה ופארק הייטק שישתרע על פני כ־85 אלף מ"ר.

ממרתפי היין הקדומים – אל לב הפיתוח האורבני החדשני: השכונה הזו מספרת סיפור של המשכיות, זיכרון והתחדשות, שבו העבר ממשיך ללוות את ההווה, גם אם בלבוש מודרני.

מהשוקולד של פעם – למגדלים של העתיד

"‎בסוף רמת גן יש מקום מיוחד, שם אפשר לעמוד ולהריח שוקולד" – כך נהגו לתאר את מפעל עלית האייקוני, שהיה במשך עשרות שנים מקור גאווה מקומי וסמל לתעשייה הישראלית. קוביות השוקולד, סוכריות הצבע והבזוקה האהובה נולדו במבנה האפור בפינת הרחובות ז'בוטינסקי וארלוזורוב, והפכו לחלק בלתי נפרד מטעמי הילדות של דורות שלמים. המפעל סיפק פרנסה לאלפי עובדים והפיץ ניחוחות מתוקים לכל עבר – עד שגלגלי הכלכלה הובילו להעתקת פעילותו למקומות אחרים.

היום, בדיוק באותו מקום, הולך ונבנה פרויקט Exchange Ramat-Gan של חברת אזורים – קומפלקס נדל"ן חדשני המשלב בין עבר נוסטלגי לעתיד עירוני מסחרר. הפרויקט כולל שני מגדלים אייקוניים: מגדל מגורים מפואר בן 61 קומות ו־355 יחידות דיור, עם תמהיל מגוון ושלוש קומות מסחר, ולצידו מגדל משרדים חדיש בן 50 קומות. בין המגדלים שוכן פארק מטופח ופסאז' תוסס עם מסעדות, חנויות ובתי קפה – ממש בלב העיר, ולצד התחנה המרכזית של הקו האדום של הרכבת הקלה.

ממכונות השוקולד הרועשות – אל קו הרקיע העתידי של רמת גן: הפרויקט הוא דוגמה מושלמת לאופן שבו עיר מצליחה לשמר זיכרון קולקטיבי תוך שהיא ממריאה לגבהים חדשים, תרתי משמע.

לב חדש בבניין ההיסטורי של שדרות

בלב כיכר העיר שדרות, בבניין העירייה הוותיק שמילא תפקיד מרכזי בחיי הקהילה המקומית מאז קום המדינה, נושבת כיום רוח חדשה. במסגרת פרויקט התחדשות עירונית מעורר השראה, משתדרג המבנה למתחם משרדים עכשווי – מבלי לוותר על ההיסטוריה.

משרד האדריכלים זרתא הוביל תהליך שימור מוקפד של חזית האבן המקורית, תוך שילוב תוספות חדשניות: פיר ממ"דים, מעלית חדשה וחיפויי HPL בגימור עץ שמעניקים למבנה מראה עכשווי, אך מובחן מהמקור. השפה האדריכלית שומרת על כבוד העבר תוך יצירת נוכחות עכשווית ברורה.

היוזמה – בהובלת העירייה – נועדה לצקת תוכן חדש למרכז העיר ההיסטורי על ידי משיכת חברות הייטק ואגריטק שישתלבו במרקם העירוני המתחדש. כך נבנה מחדש לא רק מבנה – אלא גם חזון: להפוך את שדרות למוקד כלכלי וחברתי שמחבר בין מורשת לצמיחה.

טחנת הקמח שהופכת לעיר עולם

במשך עשרות שנים סיפקה "טחנת ירושלים" בגבעת שאול קמח לתושבי העיר, שימשה מקום סודי לאחסון תבואה בימי מצור, והייתה מהסמלים התעשייתיים של העיר. כעת, הטחנה ההיסטורית הופכת לרובע עירוני חדשני – "עיר עולם" – פרויקט עירוב שימושים ענק בהובלת חברת ISA GROUP.

המיזם, שתוכנן על ידי האדריכל אבנר ישר בהשראת מבנה הטחנה המקורי, ישתרע על צומת בית הדפוס–פרבשטיין, ליד כביש 16 – שער הכניסה החדש לירושלים. הפרויקט יחבר בין שלוש שכונות ותיקות: גבעת שאול, בית הכרם וקריית משה, ויכלול מגדל עסקים בן 31 קומות, בניין מרקמי בן 7 קומות, כ-45 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, 11 אלף מ"ר של מסחר, מתחמי בילוי, מרכז קהילתי, אולם כנסים ובית ספר.

בתחום המגורים יוקמו שלושה מגדלים הכוללים 300 יחידות דיור יוקרתיות – חלקן בשכירות ארוכת טווח – לצד כ-2.5 דונם שטחים ירוקים פתוחים, כולל גשר ירוק רחב ידיים. טחנת הקמח שהוקמה ב-1950 ונסגרה לאחר 65 שנות פעילות, מפנה את מקומה למה שעתיד להיות אחד מהרובעים העירוניים החדשניים והמגוונים בעיר – מבלי לשכוח את הסיפור ההיסטורי שטמון בה.

שכונה חדשה שצומחת על כנפי פרפרים

בחדרה מתוכננת שכונת מגורים יוצאת דופן – כזו שלא רק שמה את האדם במרכז, אלא גם את הפרפר. "שכונת הפרפרים", ביוזמת שיכון ובינוי נדל"ן, תכלול כ-2,988 יחידות דיור, כ-250 יחידות לדיור מוגן, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור, וכ-1,074 דונם של שטחים פתוחים – מתוכם שטחים ייחודיים שיוקדשו לשימור בית הגידול של כחליל הגליל, פרפר נדיר ויפיפה, לצד מינים נוספים.

התכנון, המושתת על עקרונות של קיימות, שימור אקולוגי וחיבור אורבני, מבקש ליצור איזון עדין בין טבע לעיר. השכונה תחובר לשכונת חפציבה הוותיקה, תשתלב במרקם העירוני של חדרה ותתחבר לנחל חדרה, תוך הקפדה על קישוריות, שבילי הולכי רגל ואופניים, ופיתוח בר-קיימא.

במוסדות התכנון ציינו כי מדובר ב"הישג תכנוני מרשים", של יזם התוכנית, יחד עם הוועדה המקומית והמחוזית – שהשכילו לשלב בין חזון סביבתי מתקדם לצרכים העירוניים ההולכים וגדלים, לכדי מיזם נדיר בו נדל"ן וטבע פורחים זה לצד זה – ולעיתים, גם זה בזכות זה.

מהמתחם ההיסטורי – אל קו הרקיע של הבירה

בירושלים, עיר שהמודרני והקדום שזורים בה יחדיו, נרקמת בימים אלה תוכנית חדשה ושנויה במחלוקת: במתחם אנטון חסבון – ארבעה מבנים היסטוריים מסוף המאה ה־19 אשר עומדים שוממים זה שנים – מקודמת תוכנית לשימור המבנים ולהקמת גורדי שחקים בגובה של עד 45 קומות.

לצד מגדלים שיכללו כ־1,000 יחידות דיור בעירוב שימושים, מבקשת התוכנית להפוך את המבנים ההיסטוריים לשימושי ציבור – מסחר, תרבות וגלריות אמנות – ובכך להשיב אותם לחיים חדשים. עוד כוללת התוכנית פיתוח מחודש של "גן שרמן", שייווצר כהמשך טבעי לגן העצמאות הוותיק, והקמת מגדל מסחר חדש בפינתו.

בין שימור לעיצוב מחודש של קו הרקיע – ירושלים ממשיכה לנוע בין עבר להווה, ולחפש את שפת האדריכלות המתאימה לה במאה ה־21.

סינימה פרדיסו בנגב: קולנוע אורות חוזר לחיים

בלב באר שבע של שנות ה־60 נבנה קולנוע אורות – מבנה אייקוני בסגנון הברוטליסטי, שתוכנן על ידי חתן פרס ישראל, יעקב רכטר, והוקם ביוזמת האחים הלל ושמעון פלצ’נסקי. במשך כ־30 שנה שימש הקולנוע כמרכז תרבות שוקק ואבן שואבת לתושבי העיר. עם סגירתו, נותר המבנה נטוש ועמד בשיממונו – עד היום.

כעת, במסגרת תוכנית התחדשות עירונית רחבת היקף שמובילה העירייה, יוקם במקום רובע חדש הכולל הריסת שני שיכוני רכבת, הקמת 20 בנייני מגורים חדשים, 8,000 מ"ר של מבני ציבור ו־1,200 מ"ר של שטחי תעסוקה. גולת הכותרת – שימור מבנה הקולנוע והפיכתו למוקד ציבורי בלב השכונה. כך, חוזר קולנוע אורות לשמש כנכס צאן ברזל בתרבות העירונית והלאומית – לא רק של זיכרון נוסטלגי, אלא של תחייה מחודשת.

 במקום שבו נשפט אייכמן: בית העם קם לתחייה

בלב ירושלים, לא הרחק מכיכר ציון, נחנך לאחרונה היכל התרבות "בית העם" – מבנה מיתולוגי ששימש בעבר מרכז תרבות עירוני ומקום התכנסות ציבורי חשוב. במבנה זה, בשנת 1961, נערך משפטו ההיסטורי של אדולף אייכמן – מאורע דרמטי בעיצוב הזיכרון הלאומי.

כיום, לאחר שיפוץ מקיף ונרחב, המבנה קם לתחייה ומשרת מחדש את תושבי העיר כמוקד תרבות, בילוי ופנאי. במסגרת השיפוץ שוחזרה החזית ההיסטורית של המבנה, כולל הלוגו המקורי "בית העם" ששב למקומו אחרי כ־40 שנה. לצד זאת, הוצב במקום מיצג הנצחה מיוחד למשפט אייכמן – ביוזמת משפחת האוזנר, בני משפחתו של גדעון האוזנר, התובע הראשי במשפט. כך נוצר חיבור ייחודי בין זיכרון לעתיד, בין מוסד משפטי לטובת האנושות – לבין מרחב תרבותי פתוח לכולם.

בית מלון על חורבות הקזינו ההיסטורי

קלף נוסטלגי וחזון לעתיד: עיריית חיפה אישרה את תכנית השיקום למבנה הקזינו האיקוני בשכונת בת גלים – מבנה שניצב במשך עשרות שנים נטוש, אך נצרב בזיכרון העירוני כמרכז תרבות וחיים מימי תור הזהב של השכונה. במסגרת התוכנית החדשה, יוקם על חורבותיו בית מלון בן 110 חדרים, שיתפרס הן במבנה הקזינו הקיים (שיוגבה בארבע קומות חדשות) והן במבנה חדש בן שתי קומות שיוקם בסמוך. לצידם תוקם מסעדה פתוחה לציבור, כחלק מהמהלך להחייאת אזור הטיילת ומפגש שדרות בת גלים עם חוף הים.

ראש העיר חיפה, יונה יהב, אמר עם אישור התוכנית: "המבנה עמד עשרות שנים נטוש ומסוכן. כעת תינתן לו הזדמנות שנייה – לשמש עוגן תיירותי וחברתי חשוב לחיפה ולבת גלים בפרט".

המגדלור שראה הכול: שימור סמלה ההיסטורי של יפו

מגדלור יפו, מהסמלים הבולטים והאהובים של העיר, עבר לאחרונה תהליך שימור מקיף ביוזמת רשות מקרקעי ישראל, בעלות של כמיליון שקל. המגדלור הנוכחי, המתנשא לגובה של כ-29 מטרים מעל פני הים, נבנה ב-1938 על ידי האדריכל יצחק רפפורט על גבעה המשקיפה לנמל, במקום בו עמדו שני מגדלורים קודמים: הראשון נבנה כבר בשנת 1865 על ידי השלטון העות'מאני, לנוכח הגידול בייצוא מהארץ, והשני בשנות ה-20 של המאה ה-20. במשך עשרות שנים שימש המגדלור כאורו של נמל יפו הסואן, כשהוא מוביל בבטחה ספינות וימאים לחוף.

פעולתו הופסקה ב-1966 עם פתיחת נמל אשדוד, והפנס הועבר לשם. בשנים שחלפו המבנה עמד מיותם ומתפורר, עד שב-2019 הוצא לו צו סכנה בעקבות קריסת קטעי בטון. אז נכנסו לפעולה רשות מקרקעי ישראל, חברת עמידר ועיריית תל אביב-יפו, ששיקמו יחד את האתר ההיסטורי.

העבודות כללו בין היתר בנייה מחדש של טבעות בטון, טיפול יסודי בפרזול ההיסטורי, ועיטוף המגדלור בטכנולוגיית סיבי פחמן – להגנה ולשימור ארוך טווח. מחלקת השימור העירונית ליוותה את כל שלבי הפרויקט. טלי מורלי, מנהלת מרחב תל אביב ברשות מקרקעי ישראל: "רשות מקרקעי ישראל גאה לסיים את פרויקט השימור של המגדלור ביפו. אנו רואים חשיבות עליונה בשימור ההיסטוריה והמורשת בקרקעות מדינה".