הנגב הוא הפתרון האמיתי למשבר הדיור של ישראל

פגשתי עם רוביק דנילוביץ’, ראש עיריית באר שבע בפארק ההייטק בעיר. קיבלתי את המלצתו להגיע הפעם ברכבת, ואכן כ-50 דקות אחרי שעליתי על הרכבת הישירה מתל אביב, ירדתי בתחנת באר שבע צפון וחציתי ברגל את הגשר החדש ומצאתי את עצמי בליבו של הפארק שהפך מחזון רחוק למציאות של ממש.

״צריך לשנות סוויץ׳ בראשם של האנשים״, אומר דנילוביץ׳, ״קח עכשיו אדם שגר בראשון לציון או רעננה, עומד כל בוקר בפקקים לרמת גן או תל אביב, משתגע מאחורי ההגה בשעמום וזוחל בשעה וחצי, לעומת מי שעולה על הרכבת עובד תוך כדי בלפטופ ומגיע רענן בפחות משעה".

! I Rest My Case

“צחקו עלינו שיזמנו את פארק ההייטק", הוא ממשיך, "אמרו שהחברות לא יגיעו, בעיקר לא חברות בינלאומיות אבל בסוף זה קרה. נוצר כאן אקו סיסטם תקדימי ברמה בינלאומית ואת זה אומרות משלחות שמגיעות לכאן מכל העולם: סין, יפן, אירופה וארה"ב / הם שואלים איך הצלחנו ליצור כזה אקוסיסטם שיתופי המורכב מהמדינה, הרשות המקומית, האקדמיה (אונ' בן גוריון), מגזר יזמי פרטי (חברת גב ים) וחברות הטכנולוגיה. יש פארקים יפים בעולם אבל אין את האקוסיסטם הזה בכל העולם. ואיך עשינו את זה? ויתרנו על האגו-סיסטם. שמנו את האגו בצד, והבנו שיש כאן משימה לאומית שתהפוך את באר שבע והנגב למגדלור בין לאומי. פרצנו את הגבול”.

החזון של פארק ההייטק מתממש

פארק ההייטק בבאר שבע הוא חלק מרובע החדשנות שהוקם לפני כשלוש שנים. הרובע משתרע על שטח קטן יחסית בהיקף של 2,700 דונם וכולל שלושה עוגנים משמעותיים מרכזיים של ידע, טכנולוגיה וחדשנות: בית החולים סורוקה, האוניברסיטה והפארק עם מרכז התקשוב - מאגר של ידע טכנולוגיה חריג בעוצמתו. הרובע הגדיר לעצמו 3 רגליים, הראשון זה כמובן סייבר, השני זה בריאות דיגיטלית נושא שמתחבר גם לסורוקה וגם לאוניברסיטת בן גוריון, והרגל השלישית היא ה"דזרטק" סוגיות הקשורות לאקלים ואנרגיה באזור מדברי ופיתוח טכנולוגיות רלוונטיות.
קראתי במקומות מסויימים, שזו אכזבה לעומת ההצהרה של נתניהו שתהיה פה בירה עולמית?
״חברות, פרשנים, עיתונאים, כולם היו ספקנים האם הפארק בכלל יקום. כשקם הבניין הראשון, אמרו בניין אחד זה נחמד, אבל היום כבר בונים את הבניין הרביעי והחמישי וגב-ים מבקשים אישור לבניין השישי ויש פה כבר 100 אחוז תפוסה בבניינים הקיימים. הוקם כבר בית הספר לתקשוב, והאוניברסיטה מכפילה את הקמפוס הצפוני וזה הולך ומתפתח כל הזמן".

אימפריה של תעשיות ביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח שבאר שבע תהייה בירת הסייבר של חצי הכדור המזרחי, אך זה לא נעצר כאן. העיר באר שבע הופכת בהדרגה גם לאימפריה של התעשיות הביטחוניות הישראליות.

התעשיות הביטחוניות שהן עוגן כלכלי וטכנולוגי בינלאומי, הבינו שהנוכחות שלהן בבאר שבע, סמוך לבסיס התקשוב ולעיר המודיעין שמוקמת 5 דקות מכאן, היא הכרחית.

גם התעשייה האוויריות צפויה להיכנסחזק לעיר ולהקים את מפעל היבשה.

המפעל החדש הינו חלק מחטיבת אלתא של התעשייה האווירית העוסקת בפיתוח מערכות מכמ"ים מוטסים, מערכות מודיעין על מטוסי משימה, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות תקשורת ועוד. בהקמת המפעל יושקעו עשרות מיליוני דולרים לטובת בניית תשתיות טכנולוגיות חדשניות ומחקר ופיתוח בתחומים פורצי דרך.

חברת 'רפאל', הקימה בבאר שבע לפני 4 שנים שלוחת מחקר ופיתוח וכעת מתכננת להרחיב את השלוחה, הן בהיבט של מספר העובדים המועסקים בה והן בהיבט השטח הפיזי באמצעות שכירת שטחים נוספים.
'סיגמאביט' - מחברות הסייבר הראשונות בבאר שבע הוקמה לפני כשמונה שנים ומעסיקה כיום כ-100 עובדים. החברה מתמקדת בפיתוח מערכות מתקדמות בתחומי מודיעין, סייבר ומכ״מ. לצידה, פועלת החממה הטכנולוגית של 'אלביט' - מהראשונות שהוקמו בפארק בבאר שבע במסגרתה פעלו עד כה.
כ-20 סטארטאפים בתחומי ההייטק האזרחיים השונים יצרו שילוב מרתק בין טכנולוגיות צבאיות לאזרחיות. החממה, ממשיכה את הפעילות במבנה שותפות חדש במרכז היזמות בבאר שבע.
לצד אלה, 'אלביט מערכות' נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת אכלוס עתידי של המפעל המתקדם ברמת בקע. המפעל יהווה תחליף למפעל הקיים ברמת השרון וצפוי להעסיק עוד מאות עובדים.
מה העירייה עושה כדי למשוך את אנשי הקבע והסטודנטים לגור בעיר?
"העיר נערכה לכך מבעוד מועד והיא הכינה חבילה של איכות חיים לאוכלוסיות השונות באמצעות הסכמי הגג, שנועדו לתת מענה לאיכות חיים בעיר באמצעות הקמת שכונות חדשות, התחדשות מרכז העיר, תוכנית העיר העתיקה ויצירת סביבות מגורים אטרקטיביות. הרי החיילים שיגיעו לאזור הם לא מקשה אחת, יש רווקים ורווקות שרוצים לגור בסביבה קהילתית צעירה תוססת עם מוקדי בילוי, יש את המשפחות הצעירות שעבורן הקמנו את השכונות החדשות והשקענו השקעות גדולות בחינוך, כמו בית ספר חדש עם התמחות בסייבר, מדעים ואומנויות, המתוכנן ליד האוניברסיטה. בנוסף, יש את התכנון של הרכבת הקלה שתחבר את קריית המודיעין לעיר ותשמש אמצעי תחבורה בעיר עצמה״.

הנגב הוא הפתרון האמיתי למשבר הדיור

קריית המודיעין שמוקמת בימים אלו ליד באר שבע עתידה לשנות את המשוואה הלאומית. בקריית המודיעין הושקעו מיליארדי שקלים והיא עשויה להוות בסיס לפיזור אוכלוסין נכון יותר ואולי אף להצליח לשנות את המגמה של"קידוש" גוש דן כאזור הביקוש של מדינת ישראל. לקראת שנת ה-75 למדינה, הממשלה, באמצעות קבלת מספר החלטות אסטרטגיות, יכולה לייצר את החלום הישראלי החדש בנגב, חלום המבוסס על עתיד תוסס עתיר ידע וטכנולוגיה.

"אני שליח של המדינה", ממשיך דנילוביץ', "הראייה שלי הרבה יותר רחבה מראייה של ראש עיריית באר שבע אני מסתכל על האינטרס הלאומי. אני לא רק מניף את דגל הנגב אלא את דגל ישראל. הנגב הוא לא הבעיה, אלא הפתרון למשבר הדיור. ללא שינוי מגמה, בעוד מספר שנים אזור גוש דן יהיה הכי צפוף בעולם. לא יהיה כיף לגור שם. לכן, את תוכניות הדיור הממשלתיות, כמו מחיר למשתכן, המייצרות דירות מוזלות לצעירים, יש לבנות רק בנגב ובגליל, ולא במרכז. יש לבנות רכבות מהירות ולקבל החלטות נוספות לפיתוח הנגב, העוגנים כבר קיימים".

איך ניתן להבטיח את ביטחון התושבים?

"מדובר בסוגייה לאומית, שהממשלה אמורה לטפל בה ומהר. הפשיעה היא לא נחלתה הבלעדית של באר שבע. פרוטקשן יש גם בתל אביב ובצפון הארץ. כולנו הזדעזענו ממה שקרה בגדרה. לפשיעה אין גבולות, אנחנו מדינה קטנה והממשלה חייבת לתת פתרון ולהתרכז עכשיו בסוגיות הבוערות כמו הגברת המשילות וטיפול בנושאים שכל החברה הישראלית מסכימה עליהם, כשיפור מערכת החינוך, הבריאות ועוד. לא ייתכן שאף אחד כבר לא רוצה להיות מורה או שוטר״.

שדה תעופה בינל' – חיבור הנגב לעולם

הקשר בין תחבורה לתעסוקה ופיתוח, הוא הדוק, וכדי לחבר את האנשים מהמרכז לנגב, דרושה מערכת תחבורה משוכללת.

אחד ממערכות התחבורה שדובר עליה בשנים האחרונות היא הקמת שדה תעופה המשלים לנתב”ג, בנגב שבנבטים. הערכות הן, כי הקמת שדה תעופה כזה עשוי להניב כ-10,000 מקומות עבודה ישירים ועקיפים בנגב לצד פיתוח כלכלי ותיירותי חשוב. עם זאת, אחד החסמים להקמת שדה התעופה הוא משרד הביטחון שמתנגד להקמתו בנגב דווקא.
בהקשר זה אומר דנילוביץ’, “אני מאוכזב שאף אחד מקברניטי הממשלה עוד לא העז לקום ולקבל החלטה חד משמעית להקים שדה תעופה בינלאומי בנגב. מקימים ועדה ועוד ועדה ומחליטים לא להחליט.

הקמת שדה תעופה בינלאומי בנגב כשדה משני לנתב”ג, משמעו – חיבור הנגב לעולם והדבר מתבקש בעיקר נוכח ההתפתחות של התעשיות המתקדמות של ההייטק, הסייבר והתעשיות הביטחוניות. כבר היום מגיעות לבאר שבע עשרות משלחות מכל העולם. אם בצה"ל מתנגדים להסבת שדה תעופה בנבטים לשדה אזרחי, יש לברר מה צה"ל צריך, ואם צריך לבנות שדה תעופה צבאי נוסף, יש לקבל החלטה כזו ולבנות הקמת שדה תעופה בנגב זו בדיוק אחת מאותן החלטות מעצבות בדרך להפיכת הנגב לאזור ביקוש חדש. זה ישפר את איכות החיים של התושבים שיוכלו לטוס לחו"ל מבלי להגיע למרכז, וזה ישפר את איכות החיים של תושבי המרכז שכמות הטיסות שחולפת להם מעל הראש היא לא הגיונית".

התוכנית: ריאות ירוקות וצמודי קרקע

כחלק מהרצון לשפר את איכות החיים בעיר, מספר רוביק דנילוביץ' על המלחמה שלו ברשות מקרקעי ישראל בכל הנוגע לשימור הריאה הירוקה של העיר.

ליד שכונת רמות ניטע יער בשטח של כ-6,000 דונם עם כ- 150,000 עצים במטרה לשמור על הקרקע שיועדה לפיתוח עתידי. רמ"י, לעומת זאת, רצתה במסגרת הפיתוח השלב הבא בשכונה לבנות כ-20,000 יחידות.

"נלחמתי להשאיר את האזור כריאה ירוקה של העיר ושילבתי אותו בתוכנית המתאר כריאה ירוקה", חושף דנילוביץ'.

"במקביל ניהלתי גם מאבק עם המתכננים במועצה הארצית לתכנון ובנייה בכל הקשור להקמת צמודי קרקע בעיר. אני מאמין שאחד הפיתויים שבאר שבע יכולה להציע בכל הקשור לחלום המגורים הישראלי הם צמודי קרקע.

טענו נגדי, שעיר מטרופולינית צריכה לכלול בנייה רוויה צפופה וגבוהה, אבל אני מאמין שעל מנת למשוך אוכלוסייה נוספת, העיר צריכה להציע גם צמודי קרקע כמו אלו שנבנים בישובים הסמוכים שישמשו גם את משפרי הדיור מהעיר וגם ימשכו אוכלוסייה חדשה. אז בנינו את שכונת הכלניות שהיא שכונת צמודי קרקע יוקרתית, והיום משווקות הקרקעות בשכונת הרקפות שתכלול כ-4,000 צמודי קרקע ובנייה רוויה נמוכה במסגרת הסכמי הגג.

אין עיר מטרופולינית בישראל שמציעה כזו כמות של צמודי קרקע. לצד זאת יהיו בעיר גם מגדלים, שחלקם יגיעו ל-30 קומות ומעלה וימוקמו בצירים הראשיים, כשלצידם העיר תציע בעיקר בנייה סמי רוויה".

15 אלף יח"ד בשכונות הוותיקות

בכל הקשור להתחדשות עירונית מתאר רוביק דנילוביץ' מציאות כמעט אוטופית לעיר הממוקמת באזור שהכדאיות הכלכלית לפרויקטים מסוג זה טרם הוכחה: "מדיניות העירייה היא לקדם ולתעדף את ההתחדשות העירונית בעיר.

לצורך זה העירייה דרשה מהמדינה במסגרת הסכמי הגג לסייע לה לקדם את התוכניות באמצעות הקצאת קרקעות משלימות. מהלכי ההתחדשות המקודמים בעיר, יצרו מרחב ציבורי איכותי, יתרמו לצמצום הפערים מול השכונות החדשות ויעודדו אוכלוסיות צעירות להשתקע במרכז העיר. אני לא מתכוון ליצור שתי ערים בעיר אחת. לשכונה ג' לדוגמא יש מיקום נדיר והיא יכולה להפוך לשכונה סופר יוקרתית".

לצורך קידום תוכניות של התחדשות עירונית פועלת בעיריית באר שבע מנהלת להתחדשות עירונית המקדמת מגוון מהלכי פרויקטים להתחדשות בשכונות הוותיקות, החל מקידום מסמכי מדיניות, דרך קידום מתחמי פינוי-בינוי ועד פעולות לטווח המיידי וסיוע ליוזמות קהילתיות. בהתבסס על כך, מקודמים היום בעיר כיום כ-14 מתחמי פינוי בינוי הנמצאים בשלבי תכנון.

תוכניות אלו יאפשרו תוספת של כ 15,000 יחידות דיור למרכז העיר בשכונות הוותיקות.

התוכניות המתקדמות ביותר היום הן של מתחם אורות בשכונה ג' - תוכנית במסלול רשויות שבה הדיירים כבר ביצעו מכרזים ובחרו בחברות שיכון ובינוי והכשרת היישוב לביצוע הפרויקט.

במסגרת התוכנית יהרסו 112 יח"ד ויבנו 737 דירות חדשות לצד שטחי מסחר ותעסוקה. כמו-כן, במסגרת התוכנית, העירייה תבצע שימור של קולנוע 'אורות' הישן. התוכנית נמצאת בהשלמות להפקדתה והצפי הוא שהיא תאושר עד סוף 2023.

גם ההתחדשות של מתחם וינגייט בשכונה ג' מתקדמת במסלול רשויות, ונמצאת בשלבי קליטה בוועדה המחוזית עם צפי לאישור עד סוף השנה.

במסגרת התוכנית יהרסו 175 יח"ד וייבנו 799 יח"ד.
בשכונה ד' מקודמת תוכנית להתחדשות של מתחם אורן שגם היא נמצאת בשלב של השלמות להפקדה וצפויה להיות מאושרת עד סוף השנה. במסגרת התוכנית יבנו 641 יח"ד.

עוד בשכונה ד', תוכנית להתחדשות במתחם יעקב אבינו, המקודמת במסלול יזמים של חברות אפריקה ישראל, ב.ס.ר ואלקטרה. במסגרת התוכנית יהרסו 136 יח"ד וייבנו 822 יח"ד. התוכנית נמצאת לקראת שולחן עגול בותמ"ל וצפויה לקבל אישור עד סוף השנה.

תרבות בילוי ותיירות

דנילוביץ' מאמין שהתפתחות העיר באר שבע וההשקעות במקורות תעסוקה איכותיים, בשכונות חדשות יביאו איתן יזמויות בתחומי התרבות הבילוי והתיירות. הדברכבר מתרחש. בין היתר מתאר דנילוביץ' על פרויקט ה"מדבריום", שהינו פרויקט ייחודי של גן חיות אינטראקטיבי ראשון מסוגו בעולם שכולל מידע ומתקנים על כל חיה, מה שעשוי להוות אטרקציה תיירותית בעיר.
בנוסף, בימים אלו שוקדות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וחברת נגב פארק (בבעלות משותפת של עיריית באר שבע והמועצה האזורית בני שמעון) על המכרזים להקמת פארק תיירות בנגב שצפוי להיות הגדול בארץ.

מיקומו המתוכנן של "נגב פארק" הוא מערבית לבאר שבע, בקרבת קיבוץ חצרים. הפרויקט צפוי להתפרס על 7,000 דונם, בהם ישולבו מיזמי תיירות, מלונאות ואטרקציות בהיקף של כ-1,500 דונם, ויתרת השטח תיועד ליערות קק"ל, שגם בשטחם יתקיימו פעילויות שונות.

"המדינה שלנו היא פאזל רב גוני", מסכם דנילוביץ', "תל אביב מביאה את האופי שלה - הליברליות והתרבותיות, ירושלים מביאה את ההיסטוריה, המורשת והיהדות ובאר שבע שואפת להשלים את הפאזל ולהציע את החלק של ההזדמנויות לצעירים: חלום, ידע, והון אנושי איכותי שיתרכז פה. זה החלום הישראלי החדש".
ומה עם השמועות בעניין השאיפה לראות אותך יום אחד על כסא רה"מ?

“אני שליחה של מדינת ישראל בנגב. זוהי גולת הכותרת של חיי הציבוריים, מפעל חיים שאני מחויב לו.

הבהרתי שאין לי שום שאיפות פוליטיות אחרות ובמבחן המציאות, סירבתי להצעות מפתות שהגיעו במרוצת השנים מגורמים שונים במפה הפוליטית.

חזון הנגב והפיכתו לחלום הישראלי החדש, ראוי שיונף אל-על כנדבך אסטרטגי. אני עושה כמיטב יכולתי בנושא ואמשיך בכך!”