משאל עצמאות

"חיבור המרכז לפריפריה"

יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון:

״ביטול הפריפריה יעשה צדק היסטורי ויגביר את האחווה בין חלקי העם. מדינת ישראל גדולה ברוח עצומה בחזון, אך קטנה מאוד בשטחה הגיאוגרפי. בנסיבות אלו, היא אינה עוד יכולה להרשות לעצמה שהמושג פריפריה יתקיים בשטחה. כשהמרחק הגיאוגרפי בין סביון לבאר-שבע הוא שעה ורבע, בלתי מתקבל על הדעת שהפערים בכל הפרמטרים יהיו של עשרות שנות דור. התוצאה העגומה היא, שרוב תושבי מדינת ישראל מעדיפים לגור בצפיפות בין גדרה לחדרה ומוותרים על המרחבים העצומים בנגב או בהרי הגליל המוריקים. מצוקת הדיור ודמי השכירות המופרזים במרכז הארץ הם מחיר אפליית הפריפריה. אם לא נשכיל להשקיע בדרום ובצפון ולהפוך אותם לאטרקטיביים, לא נוכל להלין על פקקים, צפיפות אוכלוסין, המתנה ארוכה לתורים או אבטלה במרכז הארץ. אני לא משלה את עצמי ויודע שמדובר במשימה קשה, אבל אם נאמין ונרצה – בע"ה נצליח".

״לבנות ולפתח ישראל נוספת״

רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון במשרד הפנים:

״עלינו להמשיך בפעילות לפיתוח פרויקטים של תחבורה ותשתיות ולהצעיד את המדינה קדימה במגוון תחומים שמשפיעים על חיי היום יום של כלל האזרחים. באמצעות תחבורה מתקדמת, אנרגיה ירוקה וטיפול נכון ובריא יותר לתשתיות המים, הביוב והאשפה. אותן תשתיות הנדרשות לחיים טובים ואיכותיים. לצד כל זה נמשיך לשמור ולהנגיש את הטבע הייחודי בישראל. אנו נמצאים בפתחה של תקופה היסטורית שבעשורים הקרובים, הודות לגידול האוכלוסייה הצפוי, אנו עתידים לבנות ולפתח "ישראל נוספת". מדובר בהזדמנות היסטורית לחדש את פניה של ישראל ובחמש השנים הבאות עלינו לסלול נתיב בו תצמח ותתפתח מדינת ישראל״.

עו״ד אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית:

"על-פי תיאורית "החלונות השבורים", תחושת הכבוד ההדדי בין אנשים והמחויבות החברתית נסדקים מהר, נוכח מעשים שנראים כאיתות ש-'לאיש לא אכפת'. חלון שבור, גרפיטי מרוח על בניין, או קיר מתפורר הם סימנים לכך שלאיש לא אכפת מספיק בכדי לשמור על השכונה ולדאוג לתושביה. על נתיב מסוכן זה, שכונה בריאה יכולה להידרדר בתוך תקופה לא ארוכה למקום מוזנח שאינו מאפשר איכות חיים לתושביו. התחדשות עירונית היא לא עוד ענף בנייה, כי אם האופק של שכונות ותיקות רבות בישראל. היא הנתיב שירחיק אותן מהדרדרות, ויעלה אותן על מסלול של שינוי חברתי. קידומן יביא לשינוי חייהם של תושבי שכונות ותיקות רבות בישראל, באופן עמוק ולטובה".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים
בוני הארץ:

"הצעד הראשון לשיפור חיי האזרחים במדינת ישראל הוא קודם כל ממשלה רחבה, יציבה ומאוחדת ששמה לנגד עיניה את טובתם של כל האזרחים. ככלל, ממשלה כזו שתדאג לאזרח ושתטפל בראש ובראשונה ביוקר המחייה. לגבי ענף הבנייה, על הממשלה לשחרר הרבה קרקעות כך שנבנה בעוד 5 שנים כ-100,000 יח״ד כל שנה. כמו-כן נדרש לייעד 15% מהדירות לדיור בר השגה ל-3 העשירונים התחתונים ושכירות ארוכת טווח למען הזוגות הצעירים החיים בה. המדינה גם חייבת לפרוץ דרך בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה ולאורך השבר  הסורי אפריקאי תוך מיגון התושבים במרחבים מוגנים וחיזוק נגד רעידות אדמה וטילים גם במבני הציבור. אם המדינה תשכיל לפתח את התשתיות שלה, שהן הבסיס לכל החיים בה, כך שיהיו גם דירות, מוסדות ציבור ונתיבי תחבורה יעילים – רמת החיים של אזרחיה תעלה ורוב הבעיות יפתרו״.

מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים:

״לכאורה, ככל שהאדם הולך ומתבגר, כוחו נחלש. אם כך, מדוע חשבו חכמים ש"בן שמונים" - לגבורה? חז"ל רצו ללמד אותנו שהגבורה האמיתית היא לא גבורה פיזית אלא גבורה רוחנית ודווקא בגיל 80, כשמטבע העולם, הכוח הפיזי, נחלש, אזי הגבורה הרוחנית יכולה להתחזק ולהתרומם. מדינת ישראל צועדת בצעדי ענק לשנתה ה-80 ובימים אלה היא עוברת תהליך של התבגרות והתגברות. התבגרות של העם והתגברות על האדישות, ההדחקה וההתפשרות שאפיינו אותנו במשך שנים. זהו, לא עוד. אני מאחלת לנו שביום העצמאות ה-76 של מדינה ישראל נדע, כעם, להתגבר על המחלוקות, על הקולות הקיצוניים והמשיחיים ונצא מזה לחירות אמיתית, ליברלית שוויונית מתוך כבוד, פשרה והסכמה של שני הצדדים לבחור ביחד חיים טובים ואיכותיים״.

יגאל דמרי, בעלים ומנכ"ל י.ח דמרי:

"במציאות העכשווית, למרות רמות המחירים, עדיין ניתן לשכור או לרכוש דירה מרווחת במחיר נגיש, מחוץ למרכז, תוך שמירה על רמת חיים גבוהה, במקום להתפשר על דירה קטנה במעגלים הקרובים לתל אביב. אנו עדים לשינוי מגמה בביקושים לדיור בפריפריה. העיר נתיבות, למשל, לא מפסיקה להתפתח עם שכונות חדשות בבנייה ובתכנון כמו נווה שרון ורמות יורם, שנמצאות בבנייה מתקדמת. על מנת לזרז את התהליך של ההגירה החיובית לערי הפריפריה, טוב תעשה הממשלה אם תקדם מדיניות תכנון ופיתוח בדרום ובצפון, שכוללת מתן קרקע במחיר משתלם ליזמים, הגברת קצב מתן היתרי הבנייה ושחרור משמעותי של חסמי בירוקרטיה שמעכבים את הבנייה בפועל. חשוב לא פחות, שהממשלה והגורמים המוניציפליים הרלוונטיים, ינתבו תקציבים להשקעה מאסיבית בתשתיות באזורים אלו, במיוחד בתחבורה, מערכת הבריאות והחינוך, לצד פיתוח אזורי תעסוקה".

תמיר כהן, מנכ״ל שיכון ובינוי:

״החברות המובילות במשק ובהן גם חברות הנדל״ן בתחומי התשתיות, הבנייה, והנכסים המניבים, מחזיקות בתפקיד משמעותי בהנגשת משאבים לפריפריה, ובקידום שירותים ותעסוקה בישראל. אנחנו הגוף המבצע הגדול ביותר במדינה, ותפקידה של הממשלה לעודד את הפעילות הכלכלית של החברות היזמיות בדגש על עבודה בפריפריה, בקרב אוכלוסיות שונות בישראל. על הממשלה להגדיל את הפעילות בתחומי התשתיות, כיוון שבמצב הנוכחי פערי התשתית בין מרכז לפריפריה מנציחים פערים חברתיים והיעדר בנייה מחוץ לגוש גדרה-חדרה. מצב שבו הממשלה עומדת מנגד ונותנת לכוחות השוק לפעול את פעולתם ללא עידוד והכוונה, הוא בלתי נסבל ומהווה את הקרקע עליה צומחות מחלוקות קשות בחברה הישראלית. אני מאחל לממשלה שתשכיל להשתמש בידע ובניסיון העצומים שיש לחברות הבנייה והתשתיות, על מנת לקדם מדיניות של שיתוף וערבות הדדית בין כל האוכלוסיות המרכיבות אותה. חייבים גם לתת עדיפות לחברות ישראליות בפרוייקטי תשתית, שכן הבחירה בחברות זרות פוגעת בתעסוקה ובכלכלה הישראלית.

מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים:

"בכדי שאת שנת ה-80 למדינת ישראל נציין בנימה אופטימית בהתייחס לשוק הנדל"ן, שנה בה נהיה על "המסלול הנכון" והנסיגה העקבית שמאפיינת את השוק תהיה נחלת עבר, יש לשנות את המדיניות המנציחה את הפערים בחברה, בין אלו שיש להם יכולת לרכוש דירה, לבין אלו שאין להם. יש לקדם שיווק מאסיבי של קרקעות, ושחרור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות, המונעים ומעכבים מימוש קרקעות זמינות. בנוסף, יש לתת מענה לצורך המהותי של הרשויות המקומיות בכוח אדם איכותי, על-ידי מתן תמריצים לעבוד בהן, ולספק לאותן רשויות תמריצים להגדלת היצע הדירות. בהתחשב בנקודת הזמן הנתונה עם ריבית גבוהה העולה בעקביות, יש לסבסד דיור איכותי בכמות מספקת למעמד הביניים, בין אם על-ידי העמקה של נושא הדיור להשכרה, חיזוק והמשך פיתוח פרויקטים "דירה להשכיר", או יצירת תמריצים עבור היזמים".

נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין

"יש צורך בראייה מערכתית רחבה המגשרת בין חוסר התיאום של השלטון המקומי לוועדות התכנון בכל הקשור בהקמת תשתיות לשכונות מגורים, דוגמת מוסדות ציבור, שימושים נלווים ודרכי גישה. גם כאשר התוכניות קיבלו תוקף, הרשויות המקומיות לא תמיד מקדמות אותן בגלל היעדר פתרון כלכלי בהקמת מגורים על חשבון משרדים, תעסוקה ופיתוח תשתיות נלוות. ברגע שהארנונה על מגורים היא לא כדאית לרשויות המקומיות, הממשלה צריכה להוביל מנגנוני פיצוי ועידוד שיוכלו לצמצם על הפערים הללו ולהוביל לבנייה ענפה של מגורים במקביל להקמת מבני ציבור, ובכך לשחרר לשוק הדיור אלפי יחידות דיור".

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקובסקי

"המדינה חייבת לתת תמריצים לשוק השכירות ארוכת הטווח על מנת להפוך אותו יותר אטרקטיבי ליזמים. טיפול מיוחד חייב להיעשות בתחום חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך בפרויקטים מסוג זה, שכן נכון להיום לא ניתן לחלק דיבידנד מהכנסות מדמי שכירות, דבר אשר יוצר הפסד תפעולי לחברות שיוזמות פרויקטים של שכירות לטווח ארוך. יתרה מכך, בדרך הזאת המדינה תרוויח מהקדמת מס על דיבידנדים, וכך גם היזמים יראו תזרים בתקופת אמת ולא אחרי 20 שנה. זה win win לכל הצדדים. אני קורא למחוקקים להתערב בסוגייה ולשנות אותה כך שליזמי נדל"ן בישראל יהיה כדאי להיכנס לפרויקטים של שכירות ארוכת טווח, מה שישפיע על כל הענף כולו."

נטלי שמעון ויינשטיין, מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים:

"האני מאמין שלי מתחיל קודם כל בחינוך. אני סבורה כי הכנסת תכנים שנוגעים בהעצמה אישית, פיתוח אישי, אהבה, הכרת הארץ ושיח שמדבר על פתרון סכסוכים בדרכי גישור וסובלנות, חייבים להיות בגדר תכני חובה במוסדות החינוך. כמו כן, החזרת מערכי שיעור מקצועיים עם טוויסט חדשני. לא עוד בתי ספר מקצועיים כמו פעם אלא חשיפה מקצועית של ילדים ונוער לטכנולוגיות בתחומים כמו שיפוצים ורכב. כך הם יקבלו העשרה טכנולוגית וחינוך לפתרונות טכנולוגיים וגם יעשירו את עצמכם בכישורים מקצועיים וידע נדרש ליום יום".

אבי זיתוני, מנכ"ל חברת א.זיתוני:

"שוק הנדל"ן נכון להיום נעצר פחות או יותר עקב עליית הריבית. במקביל, נרשמה ברבעון הרביעי של 2022 ירידה של 23% בהתחלות הבנייה וברבעון הראשון של 2023 הירידה צפויה להערכתי להתגבר. כל זה יביא למחסור חמור ביחידות דיור בשוק שעל הממשלה לתת את הדעת על מנת לשפר את המצב לקראת חגיגות ה-80 של המדינה. עליה להוריד בחזרה את מס הרכישה מ-8% ל-5% ולהחזיר את המשקיעים לשוק, כדי שיקנו דירות וישכירו אותן למי שידם אינה משגת לרכוש. זה ישפיע על כלל השוק לטובה. הממשלה צריכה גם להגביר את קצב שיווקי הקרקעות שנעצר בחצי השנה האחרונה. צריך להפסיק את ההגרלות של דירה בהנחה – הוכח כבר שהן לא עושות דבר לשוק, לא משפיעות על המחירים ולא מגדילות היצע. הממשלה חייבת להביא לקיצור הליכי הרישוי והבירוקרטיה שמעיבים על הענף כולו".

רון אבידן, מנכ״ל קבוצת אזורים

"בפרספקטיבה ארוכת טווח, צו השעה היום הוא ממשלת אחדות שתשאף לאחד את הקרעים. על הקברניטים לפעול למען החלשת המשקל היחסי של השוליים וחיזוק המשקל היחסי של המרכז. יש לחתור לחפש את המכנה המשותף הרחב ביותר בעם שלנו ולהבליט אותו על פני המחלוקות, שמשקלן בתודעה הפך להיות פי כמה ממשקלן במציאות. לשם הייתי מכוון את המאמצים – הבלטת אחדות הגורל וטשטוש הפערים והדעות אשר בקצוות".

ג'וליאן סטרוסטה,
מנכ"ל שפיר מגורים

"מדינת ישראל היא סטארט-אפ ניישן. מצד שני המדינה נמצאת מאחור בכל מה שקשור לחדשנות בבנייה. אני מאמין שתעשיית ה-Construction Tech בישראל תתרום את חלקה בצמצום משבר מחירי הדיור, תקדם קיימות בתעשייה ותשפר את היכולת של ישראל להתמודד עם המחסור העולמי בחומרי בנייה. כמו שישראל הייתה אור לגויים בהרבה תחומים טכנולוגיים, אנחנו מאמינים שישראל יכולה להוות קטר עולמי לפיתוח עולמות ה-Contech. לאחרונה פיתחנו בשפיר מרכז חדשנות בשם Access שמטרתו לקדם חברות הזנק ישראליות בתחום, שיוביל לחיים טובים יותר בשנים הקרובות".

דני מור, מנכ"ל חברת בסט יזום מקבוצת BST

"נדרש תכנון אסטרטגי ארוך טווח לגידול הצפוי באוכלוסייה שעתידה למנות כ-16 מיליון תושבים ב-2045. תכנון שיביא בחשבון תוספת מתאימה של יחידות דיור בתמהיל מגוון לרבות דיור להשכרה, וכן המשך פיתוח עירוב שימושים לצד קידום אזורי תעסוקה, מסחר, משרדים ומלונאות. בעתיד הלא רחוק נחווה התפתחות מואצת בקווי הסעת המונים שישפרו משמעותית את הנגישות התחבורתית, מה שיאפשר להגדיל ולפתח את מודל התעסוקה ההיברידי ובכך לקרב את הפריפריה למרכז הארץ. כמו-כן נחווה בעתיד גידול חד בשיעור התחלות הבנייה מסוג התחדשות עירונית שעומד כיום על 1:4 מכלל התחלות הבנייה למגורים, לכדי שיעור של 1:3 ולמעלה מכך".

רונן יפו, מנכ״ל דוניץ-אלעד:

״בעוד חמש שנים, כשמדינת ישראל תציין 80 שנים לעצמאותה, כולי תקווה שיהיה לנו הרבה מה לחגוג, גם בענף הנדל"ן. אני צופה התקדמות משמעותית, עם השקעה מתמשכת בתשתיות, הכוללות מערכות תחבורה ציבורית יעילות ומהירות שמחברות את הפריפריה למטרופולינים, וכן התפתחות ענפה של התחדשות עירונית המשלבת חידוש של מרכזי הערים ויצירת חיי קהילה תוססים בעירוב שימושים.

עד שנת 2028 קבוצת דוניץ-אלעד צפויה להיות בעיצומה של בנייה ופיתוח של כ-15 שכונות בתחום ההתחדשות העירונית, ביניהם פרויקט פארק תל אביב המתחם הצפוני (כ-2000 יח״ד), שכונות התחדשות בהסתדרות צפון בגבעתיים, קריית אליעזר בחיפה, בית הכרם בירושלים, דרך השלום בתל אביב, המשך קריית האומנים בראשון לציון ועוד. לחברה כ-10 פרויקטים נוספים בדיור להשכרה, תעסוקה ודיור מוגן. מדינת ישראל ערוכה להמשך צמיחה ושגשוג והיא תמשיך להתפתח ותהפוך למקום תוסס ודינאמי, אפילו יותר מהיום״.

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, מקבוצת אשטרום:

"קורת גג היא צורך בסיסי. עליית מחירי הדירות ב-15 השנים האחרונות הרחיקה את החלום לבעלות על דירה בקרב רבים מאזרחי ישראל, ורבים אחרים שרכשו דירה התחייבו להחזר תשלומי משכנתא מכבידים. בשנים האחרונות מחירי השכירות מאמירים ומקשים גם הם על הבוחרים במסלול מגורים זה. יש הרואים ברכה בירידה המשמעותית במספר הדירות שנמכרו בשנה האחרונה ובירידה הקלה במחירי המכירה. עם זאת, הקיטון במספר התחלות הבנייה לא מבשר טובות לשוק המגורים. כדי שבעוד 5 שנים החיים בישראל יהפכו לטובים יותר על המדינה לפעול להגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה, בעיקר באזורי הביקוש ובעיקר בהתחדשות עירונית, תוך מתן תמריצים שיעודדו את הבנייה, לרבות השקעה בתשתיות ומתן מענה להשפעת תוספת הדירות על הרשויות המקומיות".

איל הנדלר, יו"ר ובעלים קבוצת כנען:

"על מנת שהעתיד בארץ יהיה טוב יותר, החברה הישראלית צריכה להבין כי כולנו חולקים את אותה שותפות גורל, ללא הבדל של דת, גזע ומגדר. לגבי ענף הנדל"ן, המדינה צריכה לסייע בעבודה מיטבית ושוטפת של הענף.

כך למשל, רמ"י חייבת להמשיך להוציא ולקדם כמה שיותר מכרזים על מנת לעודד ולהעלות את התחלות הבנייה ובמקביל, המדינה צריכה לייצר עוד אפשרויות מימון לקבלנים ויזמים כדי שיוכלו לרכוש קרקעות במחירים שפויים ולא חלילה יאלצו לגלגל מחירים גבוהים מדי לרוכשי הדירות. לא פחות חשוב, יש להמשיך ולעודד את ההתחדשות העירונית שצפויה להוות ליבת הביצוע בשנים הקרובות. ככל שהמדינה תשכיל להפחית את הרגולציה ולייצר יותר ודאות תכנונית לפרויקטים בישראל, כך יהיה כאן יותר בטוח מפני רעשי אדמה, אירועים ביטחוניים, מתקפות טילים ועוד אירועים המאיימים תמיד על האזור״.

דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה:

״לפני 120 שנה, יצא לאור חזונו של בנימין זאב הרצל – אלטנוילנד ארץ ישנה חדשה. נדמה לי שהמתנה הכי טובה שמדינת ישראל יכולה לקבל ביום הולדתה ה-80, היא חזון מחודש ל-80 השנים הבאות. חוסנה העתידי של מדינת ישראל תלוי ביכולת שלה לתכנן תהליכים ארוכי טווח ולהציב יעדים ארוכי טווח. בשלושת העשורים הקרובים מדינת ישראל תכפיל את אוכלוסייתה ותידרש בנייה בהיקף של כ-3 מיליון יחידות דיור נוספות וכמובן פיתוח תשתיות אדיר שישרת את הגידול באוכלוסייה״.

חיים פייגלין, מנכ"ל קבוצת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ:

"אוכלוסיית ישראל צפויה לחצות השנה את רף ה-10 מיליון תושבים, ואוכלוסייתה תוכפל לכ-20 מיליון תושבים עד שנת 2048 (שנת ה-100 למדינה). כבר כיום המדינה היא בין הצפופות ביותר בעולם המערבי, כך שאין כל היתכנות לקלוט 10 מיליון תושבים חדשים במערך הערים הקיים בישראל, שכבר מתקשות לעמוד באתגר של קליטת אוכלוסייה חדשה בהתבסס על אותן תשתיות מיושנות. מכאן, שאין מנוס אלא להקים בארץ 2 ערי ביקוש מטרופוליניות חדשות, שיאפשרו לאכלס לפחות 5 מיליון תושבים (מחצית מהגידול הצפוי) בנגב ובגליל - הן יציבו אופק חדש ויתחרו בערי המרכז, במחירים שפויים ובאיכות חיים גבוהה בהרבה".

עו"ד רונית שבירו, בעלים אגד החברות שבירו:

"מדינת ישראל צריכה להציג תוכנית שתראה את הגידול הדמוגרפי ואת הערים המתוכננות ל-20 השנים הבאות. זה צריך להיעשות בהקמת ועדה המונה נציגי מדינה בשיתוף יזמים פרטיים, אנשי טכנולוגיה ואנרגיה לתכנון כולל של שיטות בנייה והשתלבות עם הסביבה. להראות לעם שיש עוד לאן לצמוח, לטעת בהם תקווה. בנוסף, יש לדאוג להקלה דחופה ומשמעותית על עודף הרגולציה הקיימת, ועידוד אנשים רבים לבוא לעבוד בענף, החל מאנשי תכנון, ניהול ערים בוועדות, וכלה בעידוד כוח אדם לעבוד כמנהלי פרויקטים, מהנדסים ואנשי עמל בשטח. עוד חובה לשפר את המיתוג של כל ענף הבנייה, לכבד את האנשים שמסתכנים ונותנים את כל חייהם למען בניית הארץ. ענף הבנייה הוא עוגן מרכזי במשק הישראלי, הן ביצירת מקומות עבודה, מקומות דיור ומיסים, שהם חלק עיקרי בהכנסות המדינה.

המדינה צריכה למנות גוף מיוחד כמו "מטה הדיור", שהיה בזמנו, ויתווך בין המדינה ליזמים בכדי לסייע בקידום פרויקטים״.

מורדי שבת, מנכ"ל ICR:

"אחדות בין שתי קצוות הארץ, ממזרח ומערב, צפון ודרום הם שיעלו את ישראל לשיא תפארתה, יתנו פתרון למשבר הדיור ויעשו צדק היסטורי לכל ישראל. נדמה כי עליית מחירי הדירות היא זו שהצליחה לעשות תיקון ובזכות עלייה זו ערי ה"המעגל השני והשלישי" עלו על מפת הנדל"ן של ישראל, כך שבשנה האחרונה הן זוכות לפיתוח ופריחה שלא הייתה מאז שנות קיומה של המדינה. הממשלה אינה צריכה להמתין לכוחות השוק, אלא להשקיע, לעודד ולהזרים משאבים לפיתוח תשתיות ותחבורה בערי הפריפריה, שיתרמו בסופו של דבר לקירוב קצוות הארץ. בשנה האחרונה אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של חברות נדל"ן מהמובילות בענף שהחלו לתקוע יתד בערים כמו טבריה, טירת הכרמל, הקריות, נהריה, נתיבות, אופקים ואפילו דימונה, והציבור מתחיל להצביע ברגליים. המעבר למקומות אלה לא נובע רק על מנת למלא את הצורך בדיור זול, אלה גם מתוך רצון ליהנות מטוב הארץ, המרחבים, והנופים שמקומות אלה מציעים. אבל כל זה לא מספיק. על הממשלה להשקיע בחינוך, תעסוקה ובריאות באזורי פריפריה, כפי שהדבר נעשה במרכז וגוש דן. לפני שמדברים על הקמת מטרופולין חדש, נדרש לחזק קודם כל את הערים הקיימות, שנשכחו אי שם מאחור, ולהותיר את משאב הקרקעות הפנויות לדורות הבאים".

אייל גרין, מנכ"ל פארק עתידים תל אביב:

"למידת שטח מקיפה, ביצוע חכם וחיזוק מחוברות, הם השילוש המחייב של ההנהגה הישראלית לטובת יצירת עתיד של חיים טובים יותר. אם אשליך מהאג'נדה של המיקרוקוסמוס בפארק העסקים שלנו: למידת שטח מקיפה במבט פקוח לרווחה למציאות על יתרונותיו ואתגריו, מביאה ליצירת סביבת עבודה חכמה שהיא בדומה לסביבות חיים אחרות, חייבת לשאוף להיות נוחה, נגישה ושקטה. ביצוע חכם: שיפור מוביליות תחבורתית, חיזוק הטכנולוגיה המקומית, שימוש באמצעים לוגיסטיים מתקדמים, חתירה לחדשנות יצירתית. חיזוק מחוברות מתרחש בהקשבה מודעת, בשיח עקבי ובמכוונות נחושה לשיפור תמידי של חוויית הלקוחות. כך גם ברמת המדינה - ככל שתהיה חתירה למציאת האינטרס המשותף בין קבוצות גם אם הן שונות, הדרך לשגשוג תהיה אפקטיבית יותר".

צאלה רוזנבלום עמור, מנכ"לית קבוצת מ. אביב:

״המוטו שלי היה ונשאר "אין לי ירושלים אחרת". לרגל 75 שנות עצמאות למדינת ישראל לקראת שנת ה-80, היעד של קבוצת מ. אביב, הבונה בבירה זה שישה עשורים ויותר, הינו לקחת חלק במיתוג ירושלים לא רק כבירה אדמיניסטרטיבית, אלא גם כמתחרה שוות ערך לתל אביב על היותה גם הבירה הכלכלית של מדינת ישראל. כבר היום מסתמנת מגמה של אוכלוסיות חזקות שמגיעות לירושלים וזה יתחזק בשנים הקרובות. אני רואה ביעד זה אתגר ראשון במעלה לא רק בהיבט הנדל"ני והצורך בהרבה יותר דיור זמין בירושלים, אלא גם ובעיקר בהיבט הכלכלי והלאומי״.

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג: 

"קודם כל נדרש לצמצם בירוקרטיה ולעשות הכל כדי להאיץ ביצוע של פרויקטים למגורים באזורי הביקוש ובפריפריה, הן במכרזים בקרקעות מנהל והן במיזמי התחדשות עירונית. בנוסף, הממשלה צריכה להבין כי צו השעה הוא הגדלת היצע דיור לשכירות ארוכת טווח בישראל, כאשר משפחות רבות זקוקות לפתרון מסוג זה שכן מחירי הנדל"ן יצאו מטווח הישג ידן. לצערי, דיור להשכרה הפך לאפיק לא כלכלי עבור יזמים בשל עליית הריבית. באחריות מקבלי ההחלטות לספק ליזמים פתרונות אופרטיביים כמו למשל המשך הקצאות קרקע במחירים מסובסדים ופטור מהיטלים נלווים לצד מענקי מדינה נוספים שיאפשרו למודלים הפיננסיים כדאיות כלכלית והלוואות בריבית נמוכה"

תא״ל במיל. איתן לוי, שותף מנהל באילה אגם:

"העלאת הריבית על-ידי בנק ישראל, לאחר עשור וחצי של ריבית אפסית נותנת את אותותיה ואנחנו רואים בפועל שיש ירידה בכמות העסקאות בנדל"ן והתייצבות במחירי הדירות. דבר זה יכול לנסוך תחושה, שגויה, שאין צורך בהגדלת היצע הדיור למגורים, אך לא כך. יש להמשיך לבנות במלוא הקצב, אנו סוחבים מחסור של כ-120 אלף דירות. בנוסף, השפעת הריבית האפסית השפיעה על חברות הנדל"ן בשנים האחרונות שניפחו את מחירי הנדל"ן במכרזי רמ"י. כתוצאה מכך מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים. בחמש השנים הבאות משרד הבינוי והשיכון צריך לדאוג להפחתת הרגולציה, לא להעלות את מחירי הקרקעות ולהמשיך להגדיל את ההיצע. זה מה שישמור על יציבות במחירי הדיור, וכך נוכל להגיע למצב הרבה יותר אידאלי לקראת שנת ה-80 למדינה".

שחר רז, בעלים ומנכ"ל קונטמפו החזקות:

"יום העצמאות ה-75 תופס אותנו בעיצומה של רעידת אדמה ערכית ושלטונית שמחזירה את כולנו לחיפוש אחר היסודות שניטעו פה בתש"ח – יסודות החירות, הצדק והשלום. באופן סמלי, ליבה הפועם של המחאה נמצא בין מגדליה הגבוהים של תל אביב-יפו. מדינת ישראל, הסטארט אפ-ניישן, טיפסה לגבהים אדירים בעשורים האחרונים וכעת מאותגרת דווקא באיום על יסודותיה. החירות לתכנן, לבנות ולחיות, תוך התאמה מקסימלית לכל אחת ואחד מאתנו – היא תנאי לצמיחה האדירה של ישראל. מי כמונו יודע, שאותם יסודות, חפורים ומוגנים היטב, הם התנאי להמשך הצמיחה לגובה של המגדלים ושלנו. נחזור ביחד לחירות ולצדק ונמצא גם את השלום בינינו״.

אלעד אפרגן, מבעלי ישראל-אירופה:

"אחרי 2,000 שנות גלות, זכינו להיכנס לארץ המובטחת, אך ספק אם ילדינו יוכלו לבנות בה משכן קבע, או פשוט, לרכוש בה דירה. כמעט בהכל בורכנו: מזג אוויר טוב, טבע ארצישראלי יפהפה, אנחנו אומת ההייטק והטכנולוגיה, מובילים בפיתוחים מדעיים וחקלאיים ויש לנו את הצבא הכי חזק. "ארץ זבת חלב ודבש". רק בדבר אחד אנחנו מפגרים: בניין הבית. משבר הדיור הוא בעיה כרונית שממנה סובלת המדינה. זוגות צעירים, מתקשים מאד להשיג את ההון העצמי הדרוש לרכישת דירה ואלו שמצליחים, מתקשים מאד לעמוד בהחזרי המשכנתא ההולכים ותופחים עם עליית הריבית. זו גם לא הבעיה העיקרית. 3.5 שנים בממוצע יחלפו עד שיזם יוציא היתר בנייה בישראל. הבנייה מתעכבת, אין ודאות ועלויות המימון גדלות. כדי שנוכל להגיד 'כאן נולדתי וכאן נולדו לי ילדי' – אנו זקוקים לייעול תהליכים והסרת חסמים מיותרים לצורך בניין הבית במהרה בימינו".

יעקב ניצן, מנכ"ל ושותף רובי קפיטל, מימון והשקעות נדל"ן:

״אחד הדברים שיהפוך את המדינה לטובה, הוא שיפור השיח ושיתוף הפעולה בין גופים ממשלתיים וזרועות ההתחדשות העירונית לבין היזמים בשטח. נדרש מנגנון שיטפל בצורה אסטרטגית ארוך טווח בנושא הדיור, ילווה את התהליכים לאורך כל השלבים וירכז את כל הגורמים - עיריות, משרדי ממשלה, מחלקות תכנון ועוד. נקודה נוספת היא, הפריפריה. השיח על נדל"ן חייב להשתנות ולעבור מהמרכז - דרך השקעה בתשתיות, מקומות תעסוקה, תרבות ופנאי, בצפון ובנגב. אם לא נעשה את זה עכשיו, בעוד כמה שנים לא יהיה בישראל איפה לגור, ובמקביל מחירי הדירות יחזרו לנסוק, כי לא יווצר תחליף לאזורי הביקוש״.

שמגר ואקנין, מנכ״ל ובעלים קבוצת גשם החזקות:

״על מנת להפוך את ישראל לחטיבת ביקוש קשיחה שכיף ונעים לחיות בה לאורכה ולרוחבה, נדרש פיתוח תשתיות מאסיבי של כבישים, תחבורה ציבורית, מרכזי תעסוקה, בריאות וחינוך. כמו-כן נדרש לחדש בניינים, אבל לא על-ידי ציפוף, אלא על-ידי מתן זכויות בנייה באזורים פחות צפופים, וככה לרווח ולמתן את הצפיפות במרכזי ערים שגם ככה עמוסים, בין היתר באמצעות פיתוח מטרופולינים חדשים בגליל ובנגב. נקודה חשובה נוספת הינם פרויקטים לדיור להשכרה שמשלימים את תמונת הדיור בישראל, ועל רקע עליית הריבית נדרש למצוא מודל מתאים עם ערבות מדינה".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז:

"צריך לשנות תפיסה, אי אפשר להמשיך ולתכנן במחשבה של פתרונות נקודתיים ולצפות שזה יעבוד לאורך זמן. המחשבה צריכה להיות סביב העובדה שכבר עכשיו יש בישראל 18 מיליון תושבים והפתרונות צריכים להיות מיושמים כעת, ולא בעוד 25 שנה. במצב הזה נדרש לעבוד במצב 'טורבו' גם במקומות שנמצאים בהליכי תכנון תב"ע, שטרם הוסדרה בהם בניית הדירות. הקמה של מחלפים, כבישים, תחנות רכבת חדשות, מוסדות ציבור, מרכזי מסחר ותעסוקה ובעתיד גם שכונות חדשות ואלפי יחידות דיור".

גיורא שרבט, מנכ״ל משותף בחברת אחים שרבט:

"העובדה שהליכי הרישוי נמשכים כל כך הרבה זמן היא אחת הבעיות בענף הנדל"ן בשנים האחרונות. על מנת לשנות את התמונה, על הרשויות המקומיות שרוצות לקדם פרויקטים חדשים  להקל על היזמים באמצעות מינוי אנשי מקצוע מטעמם שיקדמו את הליכי הרישוי מתוך אינטרס הרשות. הרשות לא אמורה להקשות על היזמים, אלא לתת להם את הכלים לקידום הרישוי כמטרה משותפת. הרשות היא זאת שצריכה לפנות ליזם ולבדוק היכן הוא מתקשה ולפתוח לו את הדלתות המתאימות. היזמים משולים ל"עובדי הרשות", הם שמוציאים לפועל את תוכניות הבנייה והפיתוח שלה וסיוע להם כמוהו כסיוע לרשות עצמה״.

עדי ניניו, מנכ"ל אלדר משכנתאות:

״כשהאדמה בוערת שווה לנעול נעליים. מה הייתי מאחל למדינה שלנו? בפשטות, להימנע מקיצוניות. מדינת ישראל מאז ומעולם היתה קיצונית. אנחנו קיצוניים בדעות, קיצוניים בהחלטות שלנו, אימפולסיביים בקניות וקופצים מעל הפופיק. קיצוניים. אז מה אפשר לעשות? לעצור רגע ולנשום. להקיף את עצמך באנשים חיוביים שנותנים לך במה ועצה טובה. מישהו להתייעץ איתו, שיתן לך כמה אפשרויות. לא שיקבע בשבילך. גם לא ישלול את דעתך. אחד כזה שאפשר להתחבר אליו. שווה גם להקשיב לסביבה ולהבין שלכל אחד יש את המנדט לחשוב אחרת. לקבל החלטה אחרת. אבל אם רק ניתן מקום אחד לשני, ולא נשלול אחד מהשני, אולי נצליח לחיות יחד״.

האדריכל גיל שנהב, מבעלי כנען שנהב אדריכלים והחברה לפיתוח התחדשות עירונית, יו"ר הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית לבניה לגובה:

"ישראל היא מדינה עם שטח קטן אך גם עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי. השילוב הזה מחייב אותנו להשתמש במשאב הקרקע בראייה ארוכת טווח ומתוך כוונה להשאיר לדורות הבאים שטחים פתוחים. לכן צריך לנצל ככל האפשר את שטחי הערים הקיימות ולא לכבוש שטחים פתוחים לטובת ערים חדשות. במסגרת תוכניות פינוי בינוי יש להרוס את השיכונים הישנים הכוללים לרוב בניינים טוריים בני 3-4 קומות עם שטחים נרחבים ביניהם, ולבנות במקומם בניינים גבוהים, מעורבי שימושים הכוללים גם מבני ציבור תרבות וחינוך, גגות ירוקים, שטחים ירוקים בכל קומה, מתקני ספורט ושטחי מסחר. אינטנסיביות עירונית היא המפתח לעירוניות טובה. כל הערים הנחשקות בעולם הן ערים שרמת הצפיפות בהן גבוהה פי שלושה וארבעה מערי ישראל".

רוני פלמר, מנכ"ל ומייסד תנועת אור:

״אנחנו צריכים לוודא שאנחנו חולמים ומגשימים את ישראל כמדינה שהכי טוב לחיות בה בעולם. מדינה שכזו - יש בה 3 מרכזי חיים; נגב, גוש דן הגליל, כל אחד מהם מרכז עצמאי, משגשג, צומח, שבו כל עיר שווה, כל שכונה היא קהילה, שהביטחון, התעסוקה, הדיור, התחבורה, התרבות, החינוך והבריאות שלנו הם הכי טובים, במרחק הליכה מהבית, שתחושת החוסן וגאוות היחידה, חדוות היצירה שלנו היא בשיא. מדינה שכשנפגשים ברחוב יודעים שלא משנה מה הדעות שלנו, אנחנו אחים ושותפים ואחראים לדורות אחד לשני. בישראל של עוד 5 שנים נהיה יותר מ-10 מיליון תושבים, חצי מהם צריכים לגור בנגב ובגליל ולפתוח את המדינה ולפתור אחת ולתמיד את האתגרים שינווטו את הספינה הישראלית בבטחה לחוף מבטחים״.