הלהיט הבא: רכישת נדל"ן על הירח?

(נדל"ן) חם על הירח: טיסתו של המיליארדר הישראלי איתן סטיבה לחלל, שקטף גם את התואר "הישראלי הראשון שעגן בתחנת חלל בירח", מעוררת בימים אלו התרגשות גדולה בקרב ישראלים רבים.

החלל עודנו אפוף הילת מסתורין, למרות המסעות הרבים שבוצעו במהלך השנים האחרונות של חלליות מאוישות ובלתי מאוישות, במטרה לחקור את כל מה שנמצא מסביבנו. עם זאת, יש יזמים שכבר רואים בחלל החיצון, וספציפית בירח, הזדמנות נדל"נית יקרה מפז. 

"ראשית, כדי שאפשר יהיה לשקול אפשרות כזו הזויה ככל שתשמע לקורא הסביר, עלינו להמתין שיווצרו התנאים כאמור למושבה אנושית על הירח", מסביר ניר שמול, מנכ"ל חברת "שניר בית לשיווק נדל"ן בארץ ובחו"ל".

"ההחלטה של נאס"א ומדינות נוספות בעולם, כולל יפן, היא לאפשר תנאי התיישבות בסיסיים. זוהי החלטה ראשונה משמעותית בהיבט הנדל"ני, לצד טיסות מסחריות ראשונות לירח, שחברות עסקיות מציעות כעת לאנשים עשירים מהעולם כולו אשר מחפשים ריגוש והגשמת חלומות יוצאי דופן".

עוד מוסיף שמול: "ההערכה היא שעד שנת 2030 נאס"א האמריקאית וסוכנויות חלל בין-לאומיות ממדינות נוספות יקימו מושבות חלל ראשונות. בשלב הראשון יהיו אלו מושבות שייבנו לטובת מחקר. בהמשך הדרך יש לשער כי עם התפתחות הטיסות המסחריות לחלל ולירח, וההוזלה הצפויה במחירי הטיסות - חלליות יוכלו בשלב הראשון להציע לאנשים להגיע לחלל לביקור ולשהות בתחנות חלל בדמות 'מלונות' בירח, עד החזרה לכדור הארץ". 

"ברגע שיהיו תנאים אלמנטריים של שהייה כמו מים, חשמל, אנרגיה, מזון וכו', ותנאי שהייה נאותים, השלב הבא שיהיה להערכתי בעוד 30-20 שנה, כאשר יתפתחו התנאים לנדל"ן אמיתי על הירח. עם זאת, שאלת הבעלות עליו תהיה נושא משפטי, כיוון שעל פי אמנת האו"ם הירח שייך לאנושות ככלל ולא למדינות כאלו ואחרות".

דירה מהחלל: עשרות אלפי ישראלים כבר רכשו שטרי-בעלות

מהיכן הגיע הרעיון של לרכוש קרקעות על הירח? שמול מסביר כיצד חשיבה מחוץ לקופסא של יזם אמריקאי אחד הביאה למהפכה בחשיבה על הירח כמקור נדל"ני.

"בשנת 2007, בעקבות הודעת נאס"א על כוונתה להקים בסיס מאויש על הירח (כוונה שטרם מומשה), רכשו ישראלים רבים שטרי בעלות על חלקים מהירח באמצעות זיכיונות של היזם דניס הופ. בשנות ה-80 הוא החל למכור שטרי בעלות לאדמות על הירח תוך שהוא 'מנצל' פירצה בחוק הבין-לאומי וטוען לבעלות על אדמות כוכבים שאינם כדור הארץ". 

הופ למעשה רשם בטאבו האמריקאי את הירח ואת כל יתר כוכבי הלכת במערכת השמש על שמו. הוא ניצל פרצה באמנת החלל החיצון של האו"ם שקבעה ב-1967, כי למדינות אין זכות בעלות טריטוריאלית על גרמי שמיים, אולם האמנה לא התייחסה כלל לבעלות של אנשים פרטיים על השטחים הללו.

הודעת נאס"א על הכוונה להקים בסיס הביאה בזמנו כ-1,000 ישראלים לרכוש חלקות של ארבעה דונם כל אחת בירח, במחיר של 250 שקלים עבור כל חלקה. כך דיווח בזמנו אתר crazyshop.co.il, זכיין למכירת קרקעות על הירח. 

"היוזמה נתפסה בעיקר כגימיק למטרת מתנות יום הולדת ולפי הערכות עד כה רכשו כ-20 אלף ישראלים שטרי בעלות על קרקעות בירח, שכאמור האפשרות למימושן לא קיימת לא בהיבט המשפטי ולא בהיבט המעשי", מסביר שמול. 

אגדת השמש והירח 

היזם האמריקאי הופ, שטוען לבעלות על הירח ועל שמונה כוכבי לכת נוספים, בהם מאדים ונוגה, מכר עד היום קרקעות בחלל החיצון עבור למעלה מ-5.7 מיליון בני אדם מ-193 מדינות בעולם, ובהם עשרות אלפי ישראלים. למעשה דניס הופ ממשיך למכור כ-200 נכסים מדי יום, ועד כה הוא מכר קרקעות בשטח כולל של 2.4 מיליון קמ"ר – יותר משטחן של גרמניה, צרפת, בריטניה, איטליה וספרד גם יחד. את מיקום קרקעות הירח הנמכרות הוא בוחר בעיניים עצומות תוך שהוא מצביע באקראי לעבר מקום כלשהו במפת הירח.   

ניר שמול מסכם: "אני מעריך כי חברות כמו אמזון, גוגל, פייסבוק, החברות של היזם אילון מאסק ושל ריצ’ארד ברנסון ואחרים, תהיינה החברות המובילות במסע הנדל"ני לעבר הירח, הן מההיבט המסחרי כלכלי והן מההיבט האנושי, של הצעה של אפשרות לחיים נוספים לאור החשש הגדול ממלחמות גרעיניות, משבר האקלים ואסונות טבע חלילה. הנדל"ן בירח כבר קיים, היזמים נמצאים, האם הרכישה הנדל"נית המוצלחת העתידית היא מעבר לפינה? ימים יגידו. אבל אין ספק שאנחנו מתקרבים לכך".