שנתיים מפרוץ המלחמה: העיר שחזרה לפעילות - והיישוב שעדיין מדשדש

הנתונים הכלכליים שנחשפים כעת מצביעים על פערים חדים בקצב השיקום בין יישובים שונים בצפון ובדרום • בשדרות נרשמה התאוששות כבר במהלך 2024, בקריית שמונה נדרשה שנה נוספת עד לחזרה לשגרה • במטולה מדדי הפעילות הכלכלית עדיין רחוקים מאוד מהרמות שלפני המלחמה

נזק בקרית שמונה במלחמה (ארכיון). צילום: דוד כהן-ג׳יני

ברבעון השלישי של שנת 2025 חזרה לראשונה רמת הפעילות הכלכלית בקריית שמונה לרמה שבה הייתה ערב המלחמה, ואף חצתה אותה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסמו היום במסגרת דוח העוסק באומדני הפעילות הכלכלית בעסקים ביישובים שפונו במהלך המלחמה.

 

 

הנתונים מבוססים על ניתוח משולב של היקף הרכישות בכרטיסי אשראי ושל סך פדיון ממע"מ לעסקים, והושוו לתקופה שלפני המלחמה - ינואר עד ספטמבר 2023. מהדוח עולה כי בעוד שבשדרות נרשמה התאוששות חדה כבר באמצע שנת 2024, בקריית שמונה נותרה הפעילות הכלכלית ברמה נמוכה לאורך תקופה ממושכת, וההתאוששות החלה רק בתחילת 2025.

עם פרוץ המלחמה, ברבעון האחרון של 2023, נרשמה בקריית שמונה ירידה של 29% בפדיון העסקים. ירידה זו שיקפה מצד אחד פעילות של ענפי תעשייה וחקלאות שאינה מתבטאת ברכישות באשראי, ומצד שני עוסקים במקצועות חופשיים שפונו מבתיהם אך המשיכו לייצר הכנסה שנרשמה בכתובת המינהלית בעיר. במקביל, מדד הרכישות בכרטיסי אשראי צנח ב-57%.

סיור נפילות בקריית שמונה עם אברהם שושני שביתו ספג פגיעה ישירה (ארכיון)

רמת הפעילות הכלכלית בקריית שמונה לרמה ערב המלחמה. עסקים ריקים בקרית שמונה, צילום: אייל מרגולין ג'יני

במהלך שנת 2024 נמשכה ההידרדרות, והמדד הגיע לרמה הנמוכה ב-77% מזו שלפני המלחמה. גם לאחר תחילת הפסקת האש בצפון בסוף נובמבר 2024, נותרה הפעילות נמוכה: ברבעון הראשון של 2025 היה מדד הרכישות בקריית שמונה נמוך ב-46% מהרמה טרם המלחמה. רק ברבעון השלישי של 2025 מצביעים שני המדדים - רכישות באשראי ופדיון ממע"מ - על חזרה מלאה לשגרה ואף מעבר לכך.

השוואה בין קריית שמונה לשדרות מדגישה את הפערים בין הגבול הצפוני לדרומי. בשתי הערים נרשמה ירידה חדה מאוד במדד הרכישות עם תחילת המלחמה, אולם בשדרות חזר המדד לרמתו טרם המלחמה כבר במחצית הראשונה של 2024. באותה תקופה היה המדד בקריית שמונה נמוך ב-74% מהרמה שקדמה למלחמה, וברבעון הראשון של 2025 עדיין נותר נמוך ב-42%. רק ברבעון השלישי של 2025 חזרה קריית שמונה לרמה גבוהה במעט מזו שלפני המלחמה.

פערים בין הגבול הצפוני לדרומי. עבודות פינוי אחרי מתקפת שבעה באוקטובר בשדרות (ארכיון), צילום: יוסי זליגר

עוד עולה מהדוח כי גם לאחר תחילת הפסקת האש, מדד הרכישות בכרטיסי אשראי בקריית שמונה ובשלומי נותר ברמה נמוכה במהלך המחצית הראשונה של 2025. עם זאת, ברבעון השלישי של אותה שנה נרשמה התאוששות משמעותית בשני היישובים, כאשר בקריית שמונה ובשלומי המדד כבר היה גבוה מרמתו טרם המלחמה.

לעומת זאת, במטולה - היישוב הקרוב ביותר לגדר, שמנה ערב המלחמה כ-2,500 תושבים וספג פגיעות נרחבות - התמונה שונה בתכלית. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה חדה של כ-80% במדד רכישות האשראי, והוא נותר ברמה נמוכה זו לאורך שנת 2024. בניגוד לשלומי, שבה חזר המדד במהלך 2025 לרמתו טרם המלחמה, במטולה נותר מדד הרכישות נמוך בכ-70% גם ברבעון השלישי של 2025.

מדד הרכישות עדיין נמוך בכ-70%. הריסות המלחמה במטולה, צילום: נעמה שטרן

בלמ"ס מציינים כי הפערים בין היישובים משקפים את ההבדלים בעומק הפגיעה, בקצב חזרת התושבים ובמאפייני הפעילות הכלכלית לאורך המלחמה, וכן את השוני בין ההתמודדות הכלכלית בגבול הצפוני לעומת הגבול הדרומי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר