מדד אמון הצרכנים בחודש ספטמבר 2025 עמד על 25 אחוזים מינוס, כאשר בארבעת המאזנים המרכיבים את המדד לא חל שינוי משמעותי. כך עולה ממדד הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עמד על 23 אחוזים מינוס. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עמד על 4 אחוזים מינוס. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עמד על 37 אחוזים מינוס, והמאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עמד על 34 אחוזים מינוס, לאחר עלייה ל-32 אחוזים מינוס באוגוסט.
מה משמעות המספרים?
מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הציבור. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה של הסקר תואמת את ההנחיות של ארגון ה-OECD לסקרים מסוג זה.
המדד מאז מלחמת חרבות ברזל
ב-2023, עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדד אמון הצרכנים בישראל עמד בטווח של 18 עד 21 אחוזים מינוס. באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, המדד ירד ל-24 אחוזים מינוס. בינואר 2025 המדד ירד עוד ל-27 אחוזים מינוס, והוא נע בטווח שבין 21 אחוזים מינוס ל-27 אחוזים מינוס עד לחודש אוגוסט.
השוואה בינלאומית: איפה ישראל?
באשר לאמון הצרכנים בישראל לעומת מדינות OECD נבחרות עולה כי רמת אמון הצרכנים בישראל זהה להונגריה וסלובניה. באסטוניה המדד עומד על 34 אחוזים מינוס וביוון על 46 אחוזים מינוס.
בליטא, לעומת זאת, המדד עומד על 2.3 אחוזים - כלומר מדד חיובי. בגרמניה המדד עומד על 9.3 אחוזים מינוס, בגוש האירו על 15 אחוזים מינוס, באיטליה על 16 אחוזים מינוס ובצרפת על 19 אחוזים מינוס.
עולה כי למרות המצב הביטחוני המורכב, רמת האמון בישראל נמוכה מזו של מדינות אירופה מרכזיות כמו גרמניה וצרפת, אך גבוהה משמעותית ממדינות כמו יוון ואסטוניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו