התוכנית הממשלתית להורדת יוקר המחיה בישראל מהווה צעד ראשון משמעותי וחשוב של ממשלת השינוי בדרך להורדת יוקר המחיה, והיא אמורה להיות מורגשת בכיסן של משפחות רבות כבר בימים הקרובים.
ישראל יקרה ממדינות מפותחות אחרות בעשרות אחוזים, וגל ההתייקרויות האחרון שפקד אותה בעקבות המשבר העולמי היה הקש ששבר את גב הגמל. התשובה של הממשלה לכך היא הורדת מכסים על שלל מוצרי צריכה, שאמורה להשפיע בטווח של חודשים ולהפחית את מחירי המוצרים המיובאים - ובכך להשפיע גם אלה שמיוצרים בישראל.
צריך להגיד שגל ההתייקרויות האחרון, שנבלם בחלקו בשל הלחץ שהופעל לאחרונה מצד שר האוצר ליברמן ושרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי, בראש ובראשונה התחיל מכך שהממשלה בעצמה העלתה מסים - כמו המס על החד־פעמי והמס על השתייה הממותקת בשיא המשבר. ייתכן שזאת היתה טעות, אף שמדובר במסים נכונים ומוצדקים. אבל לזכותם של מקבלי ההחלטות ייאמר כי הם ערים למצוקה הכלכלית של האזרחים, והתוכנית הוכנה במהירות בזק.
ואולם, יש גם ביקורת. הצעד העיקרי של התוכנית המגדיל את הנטו של המשפחות עם ילדים בגיל 12-6 נעשה ללא מבחן הכנסה. כלומר, מההטבה של 223 שקלים לכל ילד בחודש יהנו גם הורים המשתכרים שכר של 30 ו־40 אלף שקלים, וגם המשתכרים שכר של 10,000 שקלים.
צעד זה מסתכם לקופת המדינה ביותר משני מיליארד שקלים, ואם היה נעשה בצורה אחרת - ניתן היה להוסיף הטבות נוספות למעמד הביניים ולשכבות החלשות. צעד בולט נוסף שעליו הוכרז הוא ביטול מס הבלו על הפחם - דבר שימתן את עליית תעריף החשמל החל מהחודש. מדובר בצעד חשוב, שכן תעריף החשמל לא רק משפיע על הוצאות כל משקי הבית, אלא גם על הוצאות היצרנים והיבואנים, ובכך מעלה את יוקר המחיה.
עם זאת, מס בלו אחר שגם משפיע על יוקר המחיה - על הדלק - לא יירד כפי שנשקל תחילה, כך שמחיר הדלק יישאר בין הגבוהים בעולם. באוצר מסבירים כי הורדת מס בלו על בנזין מנוגדת למדיניות מס הפחמן של הממשלה, והשאלה הנשאלת היא אם הורדת הבלו על הפחם לא מנוגדת למדיניות זו.
דקות ספורות לאחר פרסום התוכנית התקבלו תגובות נזעמות של ארגוני העצמאים, שציפו עד הרגע האחרון כי הממשלה תכריז במסגרת התוכנית גם על מתווה הפיצויים עבור בעלי העסקים אשר נפגעו מהאטת המשק בגל האומיקרון - דבר שלא קרה.
באוצר לא מעוניינים לחלק כסף מהליקופטרים, ומעדיפים להמתין לדוחות הכספיים של החברות כדי לדעת מי באמת זכאי לסיוע ומי לא. מדובר בדוחות מע"מ שמוגשים בעוד שבוע וחצי בלבד, ושאכן יכולים למקד את הסיוע לעסקים שבאמת נפגעו, כך שניתן להבין את ההתעקשות להמתין עד אז.
מעבר לכך, כאשר מדברים על יוקר המחיה בישראל, צריך להביא בחשבון את ההוצאה הכבדה של מרבית הישראלים - ההוצאה על הדיור, בין שמדובר בשכירות או בתשלומי המשכנתא. מחירי הנדל"ן המאמירים בישראל הם בעיה אקוטית שדורשת פתרון ארוך טווח, ותוכנית הדיור הממשלתית אשר הוצגה בסוף השנה שעברה, ככל הנראה לא תהיה הפתרון הזה.
בשורה התחתונה - התוכנית היא הסנונית הראשונה של הממשלה. נקווה שההמשך עוד יגיע, ושהדברים החסרים בתוכנית עוד יושלמו לאחר עבודה יסודית כנדרש. לא באמת חשוב אם היא הוכנה כתוצאה מהלחץ הציבורי או כתוצאה מהרצון הטוב של הממשלה. מה שחשוב הוא שהגיע הזמן לטפל בבעיה כרונית שממנה סובלת ישראל כבר יותר מעשור, והיא - יוקר מחיה גבוה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו