אלו הצעדים החסרים בתוכנית המסתמנת של ליברמן ובנט

אזרחי ישראל עוד יודו לקורונה ולגל ההתייקרויות שנוצר בעקבותיה. לראשונה זה עשור, נראה שלממשלה באמת אכפת מיוקר המחיה המאמיר, ושהדיבורים הופכים למעשים. בשבוע שעבר היו אלה שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שהוציאו מכתבים לחברות המזון בבקשה לשקול מחדש את העלאות המחירים.

אתמול היה זה ראש הממשלה נפתלי בנט, שהתייחס לראשונה לגל ההתייקרויות והבטיח להציג השבוע תוכנית ממשלתית שתילחם ביוקר המחיה. בנט הגיע אתמול ללשכת ליברמן כדי לדון בתוכנית להורדת יוקר המחיה. לפי גורמים ממשלתיים היתה פגישה ממושכת, שבמהלכה בין היתר נידונו הצעדים הבאים:

1. הקדמת רפורמת היבוא והרחבתה למוצרי הבשר והעוף - כפי שפורסם אתמול ב"ישראל היום" בראיון עם אביר קארה. באוצר שוקלים להוריד מכסים באופן נרחב ולפעול מול יבואנים בלעדיים, במטרה להגדיל את התחרות של המוצרים המיובאים.

2. הקלות במס ההכנסה - מס הכנסה שלילי לשכבות החלשות, והקלות במס ההכנסה למעמד הביניים על ידי מתן נקודות זיכוי ממס הכנסה.

3. השתתפות חלקית של הממשלה בעליית תעריף החשמל, כך שיעלה בשיעור מתון יותר מ־5.7%. 4. הורדת מחיר הדלק למחיר הקודם, וזאת על ידי הורדת מס בלו.

איך נלחמים ביוקר המחיה?

צריך להגיד שגל ההתייקרויות נובע בעיקר ממגמה כלל־עולמית של עלייה במחירי חומרי הגלם, הסחורות ומחירי ההובלה. עליית המחירים היא פועל יוצא של הגאות הכלכלית לאחר משבר הקורונה, ולאחר תקופה שבה המשק הישראלי הורגל לרמות אינפלציה נמוכות. ואולם, כיוון שעלויות המחיה עוד לפני עליית המחירים היו גבוהות בכ־20% משאר מדינות ה־OECD, גל ההתייקרויות שימש טריגר לזעם הצרכן, שהתחיל להרגיש חנוק בסביבת המחירים העולים, בעוד השכר שלו לא משתנה. זעם זה גרם למקבלי ההחלטות להתחיל לפעול.

התוכנית המסתמנת היא ללא ספק צעד מבורך, שיעזור לרבים "להחזיק את הראש מעל המים". עם זאת, מדובר ב"פלסטר" נגד בעיה כרונית שממנה סובלת ישראל - יוקר מחיה מאמיר.

התמודדות אמיתית עם בעיית יוקר המחיה מחייבת את הממשלה לגבש רפורמות אמיתיות, ולא רק צעדים קוסמטיים, בכמה תחומים עיקריים.

טיפול שורש למחירי הדיור

לפחות חצי מסל ההוצאות הממוצע של משפחה ישראלית מנותב לשלושה תחומים עיקריים - הוצאות דיור, תחבורה וחינוך. מאז המחאה החברתית של 2011, עלו מחירי הדירות בשיעור דרמטי של 100%-70%. הפתרון לבעיית הדיור הוא בהגדלה אמיתית ומשמעותית של התחלות הבנייה והיצע הדירות. המדינה היא המונופול על הקרקע - במקום תרגילי מיסוי וניסיונות למחירים דיפרנציאליים לזוגות צעירים, נדרשת הגדלה משמעותית וארוכת טווח של היצע הקרקעות.

להקטין את תשלומי הארנונה

תעריפי הארנונה עלו בחודש שעבר בכ־2%, והשלימו עלייה של יותר מ־20% בעשור האחרון. הדבר משפיע לא רק על כל עסק שמעלה את המחירים, אלא גם על כל בית בישראל.

בתחום החשמל - אחד הטריגרים שהציתו את הזעם הציבורי בשבוע האחרון היה הזינוק בתעריף החשמל מעל לשיעור הצפוי של 4.9%. גם ההסברים של רשות החשמל ושל ליברמן, שלפיהם תעריפי החשמל בבריטניה ובשבדיה זינקו ב־34% וב־35%, לא עזרו, ורק הוסיפו שמן למדורה. הזינוק בתעריף החשמל עצבן את הציבור הישראלי, כי מדובר בשירות המסופק על ידי חברה ממשלתית, והנוסחה לחישוב התעריף נקבעת גם היא על ידי רשות החשמל הממשלתית.

אז למה לא לבוא לקראת האזרחים? בתוכנית שתוצג אכן מסתמן שהמדינה תשתתף בחלק מהעלייה, כפי שעשתה בשנת 2012 בזמן בעיות אספקת הגז ממצרים. נראה כי מדובר בפתרון הולם, אך היות שאיש לא יודע מה יהיה מחיר הפחם בעוד שנה, צריך לחשוב על פתרון ארוך טווח. הפחם גם מזהם וגם יקר, ולישראל יש כמויות אדירות של גז טבעי תוצרת כחול־לבן. המסקנה המתבקשת היא לזרז את הפסקת השימוש בפחם.

להקטין את המיסוי על הדלק

כמעט שני שלישים ממחירי הדלק הם מסים (מס בלו ומע"מ), ומדובר בהוצאה ניכרת בקרב משפחות רבות.

להוריד את מחירי המזון

עליית מחירי המזון בעולם לא פסחה על ישראל בעקבות הבעיות בשרשרת האספקה, ובכל זאת - אי אפשר להתעלם מכך שמראש המחירים בארץ גבוהים בעשרות אחוזים מאשר במדינות מפותחות אחרות.

האם הצעד הממשלתי של הורדת המכסים ופתיחת שוק המזון לתחרות (הוספת יבואנים) יספיק? לא בהכרח. במקביל להסרת חסמי היבוא בשוק המזון, על הממשלה לשקול צעד נוסף שמקובל במדינות מפותחות רבות - הפחתת שיעור המע"מ על מזון. צעד זה יביא להפחתת מחירי המזון בכ־8%-9%.

לממש את חוק חינוך חינם

פרופ' מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה אחרי מחאת האוהלים, אמר ל"ישראל היום" כי סך תשלומי ההורים למסגרות חינוכיות (תל"ן) שאמורות להיות בחינם לגמרי הוא כמיליארד שקלים בשנה, וזאת - בעוד בישראל קיים חוק חינוך חובה. ניתן לבטל תשלומים אלה, ובכך להקל על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים.

המכשול העיקרי: הדיור

מה הביא את ישראל להיות אחת המדינות היקרות ביותר בקרב מדינות מפותחות? מספיק להסתכל על גרף שינוי המחירים בעשור האחרון, שהוכן לבקשת "ישראל היום" על ידי פירמת הייעוץ BDO, כדי להבין מהן הבעיות הדחופות ביותר.

"בראייה ארוכת טווח של העשור האחרון - הבעיה היסודית המרכזית של יוקר המחיה נותרה בעיית מחירי הדיור. בעשור האחרון עלו המחירים בכ־70%, בעוד השכר הממוצע עלה בכ־34% בלבד. עליית מחירי הדיור נובעת מכשל במדיניות הממשלתית - הממשלה, שהיא המונופול דה־פקטו בענף הדיור, נכשלה בהתמודדות עם המחירים. מנגד, מחירי המזון עלו בעשור האחרון בשיעור נמוך יותר מהעלייה בשכר הממוצע. כלומר - למרות עליית המחירים, במונחי כוח קנייה של הציבור הישראלי, מצבו של הצרכן השתפר באופן יחסי", כך אומר ל"ישראל היום" חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO.