אחת התיאוריות הפופולריות ביותר בעולם הקריפטו היא "מחזור ארבע השנים" של ביטקוין. כמעט כל מי שנמצא מספיק זמן בשוק שמע עליה, ורבים גם מנסים לבנות לפיה את אסטרטגיית ההשקעה שלהם. אך לפני שבודקים מה עומד מאחורי הרעיון והאם הוא באמת עובד, חשוב להבין כיצד נוצר בכלל ביטקוין.
כריית ביטקוין היא התהליך שבו נוצרים מטבעות חדשים - לא באמצעות "הדפסה" כמו בכסף רגיל, אלא באמצעות עבודה חישובית. מחשבים ברחבי העולם מתחרים ביניהם כדי לפתור בעיות מתמטיות מורכבות שמאמתות עסקאות ברשת. מי שמצליח ראשון מוסיף בלוק חדש לבלוקצ'יין (ספר החשבונות של ביטקוין) ומקבל תגמול בביטקוין חדש. מעבר ליצירת מטבעות, הכורים אחראים גם לאבטחת הרשת ולמניעת רמאות או כפילויות. ככל שיש יותר כורים, הרשת בטוחה יותר - אך גם קשה יותר לזכות בתגמול.
אחת לארבע שנים מתרחש אירוע מרכזי שעליו מתבססת התיאוריה: התגמול שמקבלים הכורים על יצירת בלוקים חדשים נחתך בחצי. המשמעות בפועל פשוטה - כמות הביטקוין החדש שנכנסת לשוק מצטמצמת באופן משמעותי. אם בעבר נכנסו לשוק עשרות ביטקוינים חדשים בכל כמה דקות, כיום מדובר בכמות קטנה בהרבה, והיא ממשיכה לרדת עם הזמן.
במונחים מספריים: היצע הביטקוין מוגבל ל-21 מיליון מטבעות בלבד - נתון קבוע בקוד שאינו ניתן לשינוי. נכון ל-2026, נכרו כ-19.6-19.7 מיליון ביטקוינים, ונותרו פחות מ-1.4 מיליון שייכרו בעתיד. הביטקוין האחרון צפוי להיכרות סביב שנת 2140, בשל הירידה ההדרגתית בקצב הייצור. כלומר, כבר היום נכרו יותר מ-93% מההיצע הכולל, אך הפקת 7% הנותרים תימשך יותר מ-100 שנה.
הרעיון הכלכלי ברור: אם ההיצע החדש קטן והביקוש נשאר או עולה - המחיר אמור לעלות. מכאן נולדה תיאוריית המחזור. לפי התיאוריה, ביטקוין נע בגל של ארבע שנים, שמתחלק בקירוב לארבעה שלבים: בשנה הראשונה לאחר קיצוץ התגמול - שלב ההתעוררות, שבו המחיר מתחיל לעלות בהדרגה; בשנה השנייה - שלב הפריצה, עם עלייה חדה יותר וכניסת משקיעים חדשים; בשנה השלישית - שלב השיא, שבו המחירים מגיעים לשיאים חדשים והציבור הרחב מצטרף; ובשנה הרביעית - שלב התיקון, הכולל ירידות חדות וניקוי השוק.
מבט היסטורי מצביע על דפוסים דומים: לאחר אירועי הקיצוץ בשנים 2012, 2016 ו-2020, נרשמו עליות משמעותיות ולאחריהן ירידות חדות.
עם זאת, לא כולם סבורים שזה הגורם המרכזי לתנועות המחיר. יש משקיעים ואנליסטים שטוענים כי הגורם המשמעותי יותר הוא הנזילות הגלובלית - כלומר, כמות הכסף הזמין במערכת הפיננסית. כאשר בנקים מרכזיים מרחיבים את היצע הכסף והריבית נמוכה, נכסים כמו מניות וקריפטו נוטים לעלות. לעומת זאת, כאשר הנזילות מצטמצמת והריבית עולה - נכסים תנודתיים נוטים לרדת. בשנים האחרונות ניכרת חפיפה בין תנודות הביטקוין לבין שינויים במדיניות המוניטרית.
במילים אחרות, יש הסבורים כי קיצוץ ההיצע אינו הגורם הישיר לעליות, אלא הסבר נוח בדיעבד לתנועות שמושפעות בעיקר מכסף זול או יקר.
הקיצוץ האחרון התרחש ב-2024. לפי התיאוריה, שנת 2025 הייתה אמורה להיות שלב הפריצה, ואילו 2026 כבר מייצגת שלב מתקדם יותר במחזור. אם הדפוס ההיסטורי יחזור על עצמו, השלב הבא לאחר תקופת השיא יהיה תיקון - ירידות חדות יותר, ירידה במומנטום וניקוי עודף מינוף בשוק. אולם, מדובר בתרחיש תיאורטי בלבד.
בפועל, השוק השתנה: כניסת גופים מוסדיים, מוצרי ETF, רגולציה והשפעה גוברת של נזילות גלובלית - כל אלה מוסיפים משתנים שלא היו בעבר. לכן, ייתכן שהתמונה מורכבת יותר.
הקיצוץ בקצב יצירת הביטקוין אכן משפיע על ההיצע ויכול ליצור לחץ ארוך טווח לעליות. עם זאת, בטווח הקצר והבינוני, הנזילות - כלומר כמות הכסף שנכנסת לשוק - משחקת תפקיד מרכזי ולעיתים אף מכריע. מי שמבקש להבין את כיוון הביטקוין צריך להביא בחשבון לא רק את לוח הזמנים של קיצוץ התגמול, אלא גם את מדיניות הריבית, החלטות הבנקים המרכזיים והמצב הכלכלי הגלובלי. בסופו של דבר, ביטקוין אמנם מתוכנת לפי קוד - אך מחירו נקבע על ידי בני אדם והכסף שהם מביאים איתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו