מצרי הורמוז, פרמיית הסיכון והשקל: מה המלחמה עם איראן תעשה לכלכלה

התגובה הראשונה של הכלכלנים והאנליסטים למלחמה שפרצה עם איראן לא מפתיעה יותר מדי, ולמעשה הייתה על השולחן לאורך כל ״תקופת ההמתנה״.

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון כותב הבוקר (ראשון) כי הירידה בסיכון הגיאו-פוליטי היא הגורם שיתמוך יותר מכל בכלכלה הישראלית וכמובן גם בשווקים הפיננסיים, כלומר בבורסה.

הערכה הזו של כץ, שנחשב לאחד הכלכלנים הבכירים בישראל, עומדת בהלימה עם ההערכה של יניב פגוט, סמנכ״ל הבורסה, לפיה הכיוון הוא לירידה (נוספת ומשמעותית) בפרמיית הסיכון של ישראל ביום שאחרי המלחמה.

בכל זאת יש כמה סיכונים שהם מעבר לאיום המיידי מטילים בליסטיים. הסיכון הראשון לטענת כץ הוא היגררות למלחמת התשה עם איראן, כזו שתגרור הוצאות ביטחון גבוהות ותשבש את החיים בישראל.

סיכון נוסף הוא סגירה של מצרי הורמוז, דרכם משונעים 20% מהנפט העולמי וכמובן החשש מפגיעת טילים איראנים במאגרי הנפט במפרץ הפרסי. נכון לכתיבת שורות אלו, איומים אלה נמצאים בתרחישים השונים וטרם התממשו. בנוסף על כך, ככל שהזמן עובר וארה״ב מצליחה לבסס שליטה צבאית באזור, ניתן להניח שלאורך זמן האיום הזה יילך וירד גם אם לא יתאפס.

יוני פנינג מחדר המסחר של בנק מזרחי טפחות אומר: ״השוק המקומי הצביע דווקא על עליית מפלס הלחץ בימים האחרונים (שער השקל, תשואות ארוכות, שוק המניות המקומי). ובמובן הזה, אנחנו רואים אותו כמבטא באופן בולט יחסית את תרחיש המלחמה.

"בהינתן זה, להערכתנו, הרמה שבה שוק הנפט יפתח את המסחר היא הפרמטר הכי משמעותי לטווח הזמן המיידי, מבין השפעות 'שאגת הארי'. בטווח השבועות הקרובים, ההסתברות ב-Polymarket כרגע מצביעה על זמן של כעשרה ימים למבצע. ואנחנו רואים תרחיש כזה, בייחוד המשטר באיראן יפול, כהתפתחות חיובית, ביחס לציפיות השוק״.

פול מרינו, סמנכ"ל Themes ETF's, מעריך כי התקיפות המשותפות של ארה"ב וישראל במסגרת Operation Epic Fury מייצרות פרמיית סיכון מיידית, בעיקר סביב מצרי הורמוז שדרכם עוברים כ-20% מאספקת הנפט העולמית.

"אם נראה שיבוש ממשי בזרימה, קפיצה של 10 עד 20 דולר לחבית היא תרחיש ריאלי, ואפילו בחינה של רמת ה-100 דולר אינה מופרכת". המשמעות אינה רק עלייה במחירי הדלק, אלא לחץ אינפלציוני מחודש שעלול לשנות את מסלול הריבית בארה"ב.

בטווח הקצר, מרינו צופה מעבר ל-Risk-Off: התחזקות בזהב, בדולר ובין היפני, לחץ על סקטורים רגישים לאנרגיה כמו תעופה וצריכה מחזורית, ומנגד רוח גבית לחברות אנרגיה וביטחון.

ההשפעה על הקריפטו

ויולטה טודורובה, מ-Leverage Shares, סבורה כי בשוק הקריפטו, מתקיים שלב מתקדם בתהליך התבססות. לאחר שיא של 126 אלף דולר באוקטובר 2025 וירידה של כ-52%, הביטקוין נע בטווח של 60-71 אלף דולר. "העומק של התיקון מתון יחסית למחזורי עבר. כניסת תשתיות ETF, השתתפות מוסדית ואימוץ רחב יותר מצמצמים תנודתיות", היא אומרת.

להערכתה, ההסתברות להתהוות תחתית מחזורית בטווח 50-60 אלף דולר גבוהה, אך פריצה חדה כלפי מעלה בטווח המיידי פחות סבירה. "תחתיות היסטוריות הן תהליך. השוק צריך זמן לבנות בסיס לפני מהלך מבני חדש".

השורה התחתונה לטענת טודורובה היא כזו: הנפט והמקרו יכתיבו את הטון המיידי, אך בטווח הרחב יותר המוקד נותר ביכולת השוק להצדיק ציפיות שיא בטכנולוגיה ולבחון האם הקריפטו אכן עבר לשלב התבססות עמוק יותר.