אותו ביטקוין, אותה טכנולוגיה: כך הפך הקריפטו לזירת מאבק בין ישראל לאיראן

סטארט-אפ ניישן פוגשת בלוקצ'יין: אם הייתם שמים מפה של עולם הקריפטו על השולחן, הייתם מגלים שאותה טכנולוגיה משרתת שני עולמות הפוכים לגמרי. מצד אחד, מדינות שמנסות לבנות את הדור הבא של המערכת הפיננסית. מצד שני, מדינות שמשתמשות בה כדי לעקוף את המערכת הקיימת.

ובין שני הקצוות האלה נמצאות ישראל ואיראן. אותו ביטקוין. אותה טכנולוגיה. שתי מציאויות שונות לחלוטין.

כמו בתחומי הסייבר והפינטק, גם בעולם הקריפטו ישראל לא נמצאת רק בצד של המשקיעים אלא בעיקר בצד שבונה את התשתיות. חברות כמו Fireblocks הפכו לשחקניות מרכזיות בשוק הגלובלי, ומספקות מערכות שמאפשרות לבנקים, קרנות וגופים מוסדיים לנהל נכסים דיגיטליים בצורה מאובטחת. בפועל, חלק גדול מהפעילות המוסדית עובר דרך תשתיות מהסוג הזה.

לצידה, פועלת StarkWare, שמובילה תחום מתקדם במיוחד של פתרונות קנה מידה לבלוקצ'יין. הטכנולוגיה שלה מאפשרת לבצע אלפי עסקאות בעלויות נמוכות, והיא כבר מוטמעת בפרויקטים בינלאומיים גדולים.

עוד שם מעניין הוא Orbs - פרויקט ישראלי שפועל מאחורי הקלעים ומשפר תשתיות כלכליות של DeFi (כלכלה מבוזרת) של יישומי קריפטו ברחבי העולם.

המכנה המשותף ברור: ישראל לא רק משתמשת בקריפטו, היא בונה את התשתית שעליה הוא עובד. היתרון מגיע משילוב של כוח אדם טכנולוגי, ניסיון בסייבר ויכולת להקים חברות גלובליות מהר מאוד.

ועכשיו נסתכל על הצד השני של המפה - איראן. גם שם הקריפטו תפס מקום, אבל מסיבות שונות לגמרי. באיראן, הקריפטו משמש בעיקר ככלי לעקוף מגבלות. הסנקציות הכלכליות שמוטלות על המדינה מקשות על גישה למערכת הבנקאית הבינלאומית, ולכן ביטקוין, ומטבעות דיגיטליים אחרים, הפכו לכלי להעברת ערך מחוץ למערכת המסורתית.

המדינה אף אישרה כריית ביטקוין באופן רשמי, והפכה אותה למקור הכנסה, לעיתים תוך שימוש בחשמל מסובסד. אבל כאן נגמר הדמיון.

בעוד שבישראל הקריפטו מתפתח דרך יזמות, השקעות ושיתופי פעולה עם גופים גלובליים, באיראן הוא מתפתח בעיקר מתוך צורך. פחות חדשנות, יותר הישרדות כלכלית. פחות חברות תשתית גלובליות, יותר שימוש מקומי שנועד להתמודד עם מגבלות.

חשוב לציין שאי אפשר, בהשוואה בין המדינות, להתעלם מזה שאיראן נתונה תחת סנקציות כבדות מאוד מצד המערב קרוב ל-40 שנים. מי יודע איפה היתה היום ללא הסנקציות.

ההשוואה הזו ממחישה משהו חשוב: הטכנולוגיה היא אותה טכנולוגיה אבל השימוש בה שונה  לחלוטין. בישראל, קריפטו הוא מנוע צמיחה. באיראן, כיום - קריפטו הוא כלי לעקיפה.

ובסוף, זה אולי הסיפור הגדול של עולם הקריפטו בכלל. לא רק כמה שווה ביטקוין, אלא מי בונה את המערכות, מי משתמש בהן ולמה. כי בין אם מדובר ביזם בתל אביב שמפתח את הדור הבא של הבלוקצ'יין, או באזרח בטהרן שמנסה להעביר כסף מחוץ למערכת, שניהם משתמשים באותה טכנולוגיה, אבל כל אחד מהם חי בעולם אחר לגמרי.