סל המוצרים של ברקת: ביוון כבר ניסו את המודל - וזה מה שגילו

הסל של המדינה ביוזמת שר הכלכלה, ניר ברקת נועד להוזיל מחיר של 100 מוצרים ברשת מזון אחת בישראל וכתוצאה מכך לגרום לרשתות אחרות להתחרות בה. מסתבר שישראל היא לא הראשונה שפועלת במודל מסוג זה, אם כי בישראל מדובר במהלך פחות מהודק שכולל הרבה פחות מוצרים וללא פיקוח בכלל.

ביוון החלה יוזמה שהיתה בגדר ניסוי בסוף 2024 על מספר קטן של מוצרים, ובאוקטובר 2025 הפכה לרשמית, במודל שהוחל על כ-2,000 מוצרים, עם הנחות של 5-30% על מגוון מוצרי יסוד.

ביוון משתתפות כל הרשתות ולא אחת, מוצעים מוצרים מגוונים, כולל המותג הפרטי וכן, רשת שייקרה מוצרים, חטפה קנסות.

בישראל לעומת זאת התיכנון הוא לכלול 100 מוצרים בלבד, ברשת אחת והחשש הוא שהרשת שתזכה, תייקר את שאר המוצרים על מנת לפצות את עצמה על ההפסד של המוצרים הללו. נזכיר כי הרשת שתזכה במכרז, תקבל 50 מיליון שקלים לפרסום על חשבון המדינה.

האם מהלך זה נחל הצלחה ביוון?

בינתיים חלפו חודשיים בלבד ולכן קשה לדעת בתום תקופת זמן קצרה כל כך האם מהלך זה נחל הצלחה, אך מתוצאות ביניים של הכלכלה היוונית בסוף דצמבר עולה תמונה מעורבת.

בעוד שמחירם של חלק ממוצרי היסוד ירד ב-5-8% לפחות, מוצרים אחרים המושפעים מהשוק הבינלאומי דווקא עלו משמעותית, כמו מוצרי בשר עם עלייה משמעותית של 10-20% וקפה, מוצרי חלב, שוקולד וקקאו. במקרים אלו מדובר במחיר שמושפע מגורמים חיצוניים כמו מחלות בקר ובצאן, מחסור בחומרי גלם בשוק העולמי ועוד, ולכן אין קשר למהלך של הממשל ביוון.

המוצרים שהוזלו באופן משמעותי הם מוצרי בוקר וקורנפלקס, עם הוזלה של עד 23%, בשרים מעובדים עם הנחה של 5-30%, מוצרי ניקיון 4-30%, משקאות קלים 5%-18, ממתקים 3%-17 ומוצרי היגיינה אישית עם הנחות של 3-13%. על יוגורטים ניתנו הנחות של 3-13%, קמח 5-12%, מלח 5-8% ומוצרי בית עם הנחות של 3-10% ועוד.

לפי מסקנת הביניים מיוון נכון לסוף דצמבר, האינפלציה לא נבלמה אבל הואטה. יוקר המחיה לא ירד כמעט, מאחר ולצד מוצרים שהוזלו משמעותית כמו שמן זית וירקות היו אחרים שהתייקרו. בשורה התחתונה סל המוצרים בסופר לא הוזל דרמטית ובמקרים מסויימים לא הוזל כלל כיוון שההתייקרות של חלק ממוצרי היסוד באירופה קיזזה את הסל המוזל של 2,000 מוצרים.

היוזמה היוונית יצרה תחרות בין הרשתות. רשתות מתחרות השיקו מבצעים נוספים משלהן מחוץ לרשימת המוצרים שנקבעה וספקי מותגים נאלצו להתאים הנחות כדי לשמור על נתח שוק מול תוצרת פרטית. יש לציין כי הממשלה השגיחה על רשימת 2,000 מוצרים, שמקיפים את כמעט כל השוק, ורשת שייקרה מוצרים, חטפה קנסות.

בשורה התחתונה, ישנה אינדיקציה שהיוזמה תרמה ברמה מסוימת, אך לא ניתן לזהות השפעה דרמטית. הגורמים המקרו-כלכליים והבינלאומיים ביוון היו חזקים יותר משמעותית מהתערבות ממשלתית מקומית.

תמונת המצב בישראל - וההבדלים

כמובן שבישראל השוק שונה, ריכוזי הרבה יותר, עם פערי תיווך גדולים הרבה יותר מביוון. נוסף על כך, ישנו הבדל משמעותי בין סל הקניות היווני לזה הישראלי. הסל היווני מורכב יותר ממוצרים כמו כבש ובקר שעלו משמעותית ופחות מעוף שמככב בסל הישראלי ולא עלה דרסטית. בסל הישראלי יש גם משקל גדול יותר לפחמימות לסוגיהן לעומת הסל היווני. למעשה, לחם למשל לא נספר כמעט בסל של הסופרמרקטים כי הוא נרכש לרוב במאפיות שכונתיות.

חשוב להדגיש, כי יוון היא לא מדינה סוציאליסטית. המפלגה השלטת (ניאה דמוקרטיה) היא קפיטליסטית והשוק ביוון הוא שוק חופשי. למרות זאת הממשלה ראתה צורך להתערב בשוק בשל יוקר המחיה שהכביד מאוד על המשפחה היוונית.

משרד הכלכלה: "מדובר בשני מהלכים שונים"

לשאלה האם המודל בישראל הושפע מהמודל היווני, ומדוע מדובר במספר מוצרים מצומצם שאינו כולל מותגים פרטיים, נמסר ל"היום" ממשרד הכלכלה: "המיזם שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה בישראל אינו מבוסס על המודל היווני, אלא על מתודולוגיה עצמאית ושונה במהותה. המודל הישראלי מתמקד בהוזלת סל מוצרים אחיד, המבוסס על דפוסי הצריכה בפועל של הציבור בישראל, במטרה לייצר ירידת מחירים רחבה ומתמשכת".

"לעומת זאת, המיזם היווני נועד בעיקר לבלימת עליות מחירים בתקופת אינפלציה חריפה, התבסס על בחירה חופשית של מוצרים בידי הרשתות ולא כלל סל אחיד או מנגנון קבוע להיקף ההנחות. מדובר בשני מהלכים שונים בתפיסה וביישום: המודל הישראלי מכוון לחיזוק התחרות ולשינוי התנהגות צרכנית לאורך זמן, ולא לפתרון נקודתי וזמני".