אחרי הורדת הריבית: האם קרנות כספיות עדיין רווחיות?

ינואר 2026 הביא איתו שינוי במשוואה הפיננסית של המשקיע הישראלי. הריבית החלה לרדת, מנהלי הקרנות עדכנו את דמי הניהול כלפי מעלה, אך נתון אחד מפתיע משנה את התמונה: האינפלציה שנבלמה. האם זה הזמן לחשב מסלול מחדש, או להישאר בנתיב הקיים?

בשנים האחרונות הקרנות הכספיות היו התשובה הפשוטה לכל שאלה של המשקיע הסולידי. הן סיפקו הגנה, נזילות ותשואה שהתחרתה בפיקדונות הבנקאיים ללא מאמץ. אבל השוק אף פעם לא עומד במקום, והצרכן תמיד צריך להסתגל. הכניסה לשנת 2026 מציבה בפנינו פאזל חדש המורכב משלושה וקטורים שונים שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר.

המשוואה המשתנה: ריבית מול עלויות ניהול

הגורם הראשון שצריך לשים אליו לב הוא השינוי במדיניות המוניטרית. בנק ישראל החל במגמת הקלה, והריבית כבר אינה בשיאה. עבור קרן כספית, הריבית היא חומר הגלם היחיד: כשהיא יורדת, התשואה הגולמית של הקרן יורדת איתה בסנכרון כמעט מלא. לכך מצטרף הגורם השני: העדכון השנתי של דמי ניהול הקרנות הכספיות, שגרם לעלייה בקרנות רבות. עם זאת, עדיין יש קרנות כספיות בדמי ניהול נמוכים מאוד.

האם קרנות כספיות הן עדיין רווחיות? רווחיות היא פונקציה של ערך מול מחיר - ומה החלופות?

כשהערך (התשואה) יורד והמחיר (דמי הניהול) עולה, המשקיע הממוצע מרגיש שחיקה כפולה. במונחים נומינליים, הקרן הכספית פחות "סקסית" ממה שהייתה ב-2025.

נקודת האור: המהפכה של התשואה הריאלית

כאן נכנס הנתון הקריטי שרבים נוטים לפספס, והוא משנה את כל הטון של הדיון. יחד עם ירידת הריבית, אנחנו עדים לירידה משמעותית בלחצים האינפלציוניים. מה שחשוב הוא לא ה"מספר" שמופיע בדוח החודשי, אלא כוח הקנייה של הכסף. כלומר, האינפלציה מראה סימני האטה בתקופה האחרונה, דבר שגורם לכסף שלנו להישחק פחות ולשמור יותר על ערכו.

בואו נעשה חשבון פשוט: אם בשנת 2025 קרן כספית נתנה תשואה של כ-4.5% בסביבת אינפלציה של כ-2.5%, לפי הערכת בנק ישראל, שמשאירה אתכם עם רווח ריאלי של כ-2%. לעומת זאת, ב-2026, גם אם הקרן תיתן רק 3.5% (אחרי הורדת ריבית ודמי ניהול) אך האינפלציה תעמוד על כ- 1.7%, שזו ההערכה העדכנית של בנק ישראל, הרווח הריאלי שלכם דווקא נשאר יחסית דומה, כ-2%. כלומר, אף שהמספר על המסך קטן יותר, הכסף שלכם ממשיך לעבוד באופן דומה. מבחינה זו, הקרן הכספית היא עדיין "מקלט" יעיל מאוד ששומר על ערך הכסף מפני השחיקה השקטה.

מה החלופות שיש בשוק?

אף שהקרן הכספית עדיין רלוונטית, במיוחד לחיסכון סולידי ונזיל, במציאות של ריבית בירידה, הכסף החכם מתחיל לבחון אלטרנטיבות שמאפשרות "לנעול" את המצב הקיים לפני שיהיה מאוחר מדי. האופציה הבולטת ביותר כרגע היא האג"ח הממשלתיות.

ההבדל המהותי הוא פשוט: קרן כספית נותנת לכם את הריבית של "היום". ברגע שהריבית תרד שוב בחודש הבא, גם התשואה שלכם תרד. לעומת זאת, רכישת אג"ח ממשלתיות לטווח בינוני מאפשרת לכם לקבע את התשואה הנוכחית לשנים קדימה.

נוסף על כך, במציאות של ריבית יורדת, מחירי האג"ח עולים. זהו רווח הון שקרן כספית, מעצם הגדרתה, לא יכולה לספק לכם. עבור מי שמחפש להוציא את הכסף מהחניה ולהתחיל "לנסוע", האג"ח הממשלתיות הן הצעד הבא המתבקש.

דבר שיחסית דומה לקיבוע הריבית הוא בחירה בפיקדון בנקאי. עם זאת, הבנקים כבר מתמחרים את הורדת הריבית.

כך או כך, ברוב המקרים בחסכונות שכאלו מאבדים את יתרון הנזילות לחיסכון, שמהווה בהרבה מקרים מרכיב משמעותי בבחירת החיסכון הנכון לנו.

סיכום אסטרטגי למשקיע הערני

קרן כספית של ינואר 2026 היא לא אותה קרן של השנה שעברה, אך היא בהחלט לא מוצר שצריך לנטוש בבהלה. היא נשארת הכלי הטוב ביותר לנזילות מיידית ולביטחון, במיוחד כשהאינפלציה הנמוכה שומרת על הריאליות של התשואה.

עם זאת, המשקיע הדינמי חייב להבין את חוקי המשחק החדשים. הזדמנות לא נעלמת, היא רק משנה צורה. אם יש לכם כסף שאינכם זקוקים לו בחודשים הקרובים, זה הזמן לבדוק את אפיקי האג"ח הממשלתיות או הפיקדונות המובנים, כדי ליהנות מהריביות שעוד נותרו בשוק לפני שהן ימשיכו לרדת. בסופו של דבר, ניהול השקעות הוא לא רק לבחור את המוצרים הנכונים, אלא גם לבחור את התזמון הנכון למעבר ביניהם.

דב נודל הוא מנכ"ל ומייסד אתר "חתול פיננסי", מומחה להשקעות, חיסכון והתנהלות כלכלית בצורה קלילה ומהנה. בעבר סא"ל בחיל האוויר, וכיום מנהל קהילת פייסבוק העוסקת בנושאי השקעות וחסכונות עם יותר מ-200 אלף איש. מרצה ומעביר קורסים וסדנאות בנושאים פיננסיים. שואף להנגיש את הידע הכלכלי ולהפוך אותו למובן לכל אחד, עם הרבה סבלנות.